הפארק הלאומי נואל קמפף מרקאדו
 | |
| מפלי הקשת בענן, שגובהם 80 מ' | |
| מדינה |
 בוליביה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2000, לפי קריטריונים 9, 10 | |
נואל קמפף מרקאדו (Noel Kempff Mercado) הוא פארק לאומי במחוז סנטה קרוס בצפון-מזרח בוליביה, בסמוך לגבולה של המדינה עם ברזיל. הפארק משתרע על פני 15,234 קמ"ר, באזור בעל אקלים טרופי, בגובה שנע בין 200 ל-1,000 מ' מעל פני הים. רוב גבולותיו של הפארק תחומים בנהרות: אִיטֶנֶס, וֶרְדֶה, טָארְווֹ ופָּרָגוּאָה. בפארק מספר מערכות אקולוגיות, ביניהן יער גשם אמזוני, סוואנה וסראדו. בהשוואה לפארקים גדולים אחרים ביבשת, נואל קמפף מרקאדו נחשב לאחד הגדולים, המגוונים והשמורים. הוא אמנם מגוון פחות מהפארק הלאומי מנו שבפרו, אך בניגוד לו, הוא מכיל אזורי סוואנה, סראדו וביצות.
הפארק הוכרז ב-28 ביוני 1979 ונקרא תחילה ואנצ'אקה (Huanchaca), אך בהמשך שונה שמו, והוא נקרא על שם המדען שחקר אותו. בשנת 2000 הכריז אונסק"ו על הפארק כאתר מורשת עולמית.
בניגוד לאזורים דומים בבוליביה, אזור הפארק כמעט לא מיושב - בפארק ובאזורים הסמוכים לו מתגוררים פחות מ-30 תושבים, ולפיכך, אין הוא נפגע מחקלאות. עם זאת, סובל הפארק מדיג ומציד מצדו הברזילאי של הגבול, שבהיעדר פיקוח על הגבולות גולש לעיתים גם לשטחו הוא. פחות מאלף תיירים פוקדים מדי שנה את הפארק, וזאת בשל מיקומו המבודד - נדרשים שני ימי נסיעה מהעיר הגדולה הקרובה, סנטה קרוס. יחד עם זאת, מכיל הפארק תשתית לביקורי תיירים וחוקרים.
פלורה ופאונה
לפי ההערכות, בשטח הפארק כ-4,000 מיני צמחים, ובהם 110 מיני סחלבים, וכן ברומליות, פסיפלורות, לופיים ודקליים. 2,700 מינים כבר נסקרו ובהם 26 מינים שלא היו ידועים קודם לכן.
הפארק מאכלס כ-130 מיני יונקים, ובהם כלבי נהרות, דולפיני נהרות, טפירים, קופי עכביש, שאגנים, ארמדילים, דובי נמלים, זאבי רעמה ויגוארים.
בנוסף, יש בפארק כ-620 מיני עופות (ובהם 9 מיני ארות), המהווים כ-20% ממיני העופות בדרום אמריקה, וכן כ-70 מיני זוחלים, ובהם הקיימן השחור. כן יש בפארק כ-350 מיני חרקים וכ-250 מיני דגים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי נואל קמפף מרקאדו- הפארק באתר UNEP
