פוטוסי
 | |
| מראה כללי של פוטוסי | |
| מדינה |
 בוליביה |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1 באפריל 1545 |
| גובה | 4,090 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 160,648 (2008) |
 | |
| הר סרו ריקו | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 2, 4, 6 | |
| מדינה |
בוליביה |
|---|---|
| הערות | בסיכון מ-2014 |
 | |
פוטוסי (Potosí) היא עיר בבוליביה, המשמשת גם כבירת מחוז באותו שם. העיר שוכנת בגובה של 4,090 מטרים מעל פני הים, מה שהופך אותה לאחת הערים הגבוהות בעולם. מרבצי הכסף שנמצאו בסמוך לה הפכו אותה בעבר לעיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית כולה, אך עם הידלדלות המאגרים, דעכה העיר. בשנת 2006 התגוררו בה 115,000 תושבים.
ב-1987 הכריז אונסק"ו על פוטוסי כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
פוטוסי נוסדה ב-1 באפריל 1546, כעיר מכרות. מרבצי הכסף שהתגלו בהר הסמוך לעיר, סרו ריקו ("ההר העשיר") האיצו את התפתחותה, וב-1625 כבר הייתה לעיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, עם כ-160,000 תושבים. במשך שנים רבות הייתה פוטוסי ספקית הכסף של האימפריה הספרדית ולפי תיעודים רשמיים, בין 1556 ל-1783 נכרו בה 45,000 טונות של כסף טהור, 7,000 מהן הלכו ישירות לבית המלוכה הספרדי. שמה של העיר נודע באירופה, והיא אף הוזכרה בספרו של מיגל דה סרוונטס, "דון קישוט", כסמל לעושר.
כריית הכסף נעשתה תוך ניצול האוכלוסייה האינדיאנית המקומית והעסקתה בתנאי עבודה קשים. אלפים מהעובדים מצאו את מותם במכרות, עקב תנאי העבודה הקשים והחשיפה לכספית. אחרים אולצו לשהות במכרות זמן ממושך כל כך, עד שכשיצאו מהם לבסוף, התעוורו. בשלב מסוים הביאו הספרדים לפוטוסי עבדים שחורים, אך אלה לא היו רגילים לעבודה באוויר הדליל, וניסיון זה לא צלח.
בראשית מלחמת העצמאות, שנמשכה בין 1809 ל-1825, נתפסה פוטוסי בידי המורדים הפטריוטים. הפטריוטים אמנם סילקו את המלוכנים, אך לא הצליחו לארגן ממשל חלופי, והעיר שקעה לאנרכיה, שאפשרה את שובם של המלוכנים. כוח נוסף, בפיקודו של מנואל בלגראנו הצליח, לבסוף, להשיב לפטריוטים את השליטה בעיר ב-10 בנובמבר 1810, לאחר קרב עקוב מדם.
במהלך המאה ה-19 התדלדלו מכרות הכסף, מה שהוביל לשקיעתה של העיר. תושבי האזור עדיין כורים כסף בסרו ריקו, אך בהיקפים מצומצמים בהרבה. תנאי העבודה אמנם לא קשים כשהיו בתקופת הספרדים, אך המכרות עדיין גובים את חייהם של כורים רבים, ותוחלת החיים הממוצעת של הכורים עומדת על כ-40 שנה.
תיירות
בשנת 1987 הכריז אונסק"ו על פוטוסי כאתר מורשת עולמית. האתר כולל את מכרות הכסף בסרו ריקו, שכונות מגורי הכורים, והמבנים הקולוניאליים המצויים בתחומי העיר.
מכרות הכסף מהווים את מקור המשיכה העיקרי לתיירים בעיר. מספר סוכנויות בעיר מציעות סיורים מודרכים במכרות, הכוללים מפגש עם הכורים וכן ביקור בשוק הכורים, שבו ניתן לרכוש דינמיט.
עם המבנים הקולוניאליים החשובים בעיר נמנים מבנים אלה:
- קאסה דה לה מונדה (או בשמו המלא: Casa de la Moneda de Bolivia - "המטבעה של בוליביה") הוא אחד המבנים הקולוניאליים הבולטים בפוטוסי. המטבעה הוקמה בין 1757 ל-1773, במקום מבנה ישן יותר, שהוקם ב-1572. בתחילה נטבעו בה מטבעות עבור האימפריה הספרדית. ההטבעה נמשכה גם שנתיים לאחר עצמאות בוליביה, ורק ב-1827 הוחל בהטבעת הסקודו הבוליביאני, ששימש את המדינה בשנותיה הראשונות. המטבעה נסגרה סופית ב-1953, וכיום משמש המבנה כמוזיאון.
- כנסיית סן לורנסו (Iglesia de San Lorenzo de Carangas) היא אחת משתי הכנסיות הראשונות שנבנו בפוטוסי. הכנסייה הוקמה ב-1548, וכבר לאחר עשור נזקקה לשיפוץ רב, לאחר ששלג כבד איים למוטט אותה. לכנסייה חזית מפוארת, ובה פיתוחי אבן מרשימים.
- טורה דה לה קומפנייה (Torre de la Compañía, מילולית: "מגדל החברה") הוא מנזר, שהיה בעבר המרכז הדתי החשוב ביותר בבוליביה. המנזר מהווה את אחד הסמלים של העיר, והוא אף מופיע על שטר של 50 בוליביאנו.
העיר הגבוהה בעולם?
פוטוסי שוכנת בגובה של 4,090 מטרים מעל פני הים, ובמשך שנים רבות נחשבה לעיר הגבוהה בעולם. ואולם, במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21 התפתחו ערים חדשות גבוהות יותר. כיום העיר הגבוהה בעולם היא לה רינקונאדה שבפרו, בה מתגוררים כ-30 אלף תושבים, בגובה של 5,099 מטרים מעל פני הים. פוטוסי היא עדיין אחת משתי הערים היחידות ששוכנות בגובה של למעלה מ-4,000 מטרים, ומתגוררים בהן למעלה מ-100 אלף תושבים. העיר השנייה, אל אלטו, אף היא בבוליביה, בגובה של 4,150 מטרים מעל פני הים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פוטוסי |
- מדריך העיר פוטוסי
- קאסה דה לה מונדה (בספרדית)
|
.jpg)
  | |
|---|---|
|
פוטוסי23552957