הסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי מרקחת
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מה שטוב כדף "אודות" עדיין אינו ערך אנציקלופדי. למשל אין חשיבות לפרטי החלוקה הפנימית למחוזות. יש להבחין בין מטרות (שחשיבותן משנית עבורנו) לפעילות ממשית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מה שטוב כדף "אודות" עדיין אינו ערך אנציקלופדי. למשל אין חשיבות לפרטי החלוקה הפנימית למחוזות. יש להבחין בין מטרות (שחשיבותן משנית עבורנו) לפעילות ממשית. |
הסתדרות הרוקחים בישראל – ענף בתי המרקחת היא עמותה המאגדת בעלי בתי מרקחת פרטיים בישראל ומונה כ-500 חברים. אופי העמותה הוא אל-לאומי ואל-מפלגתי. העמותה קיימת בתצורות התארגנות שונות כמאה שנה, מעת שהחלו רוקחים בארץ ישראל להתארגן בתחילת המאה ה-19 לעבודה משותפת וטיפול מאורגן בעניינים הכלכליים, המדעיים והרוחניים של מקצוע הרוקחות.
היסטוריה
בשנת 1919 יסד הרוקח זאב אורבוך את "הסתדרות הרוקחים הארצישראליים".[1]. בשנות העשרים של המאה ה-20 התקיימו זו לצד זו "אגודת הרוקחים" ו"אגודת העובדים בבתי המרקחת"[2]. הסתדרות הרוקחים קבעה את שעות פתיחת בתי המרקחת ואת תורנויות בתי המרקחת בשעות הלילה[3]. בוועידה בחיפה בשנת 1929 ביקשה הסתדרות הרוקחים לקבוע מחירים אחידים לתרופות ולאסור על תחרות בין בתי המרקחת כדי לא לפגוע באיכות המקצוע[4]. נושא קביעת המחירים עורר פולמוס רחב בעיתוני התקופה[5]. בשנת 1935 התאגדו עובדי בתי המרקחת כענף באגודת עובדי הרפואה[6]. באוקטובר 1938 אישרה ממשלת המנדט הבריטי את "הסתדרות הרוקחים המוסמכים העברים בארץ ישראל" שבה יכולים להיות חברים רוקחים מוסמכים ובוגרי בתי ספר לרוקחות[7].
מבנה ארגוני
העמותה מורכבת משלושה סניפים במעמד של עמותות אזוריות:
- עמותת הרוקחים ירושלים כוללת חברים מאזור ירושלים רבתי עד בית שמש.
- הסתדרות הרוקחים בישראל – סניף תל אביב כולל חברים מחדרה דרומה ועד אילת, לרבות בשרון, בשומרון, בגוש דן, בשפלה בדרום ובנגב.
- הסתדרות הרוקחים בישראל – סניף חיפה והצפון כולל חברים מחדרה וצפונה כולל בחיפה רבתי, ברמת הגולן, בגליל ובעמקים.
המוסדות המרכזיים של העמותה מורכבים מחברים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות. הגוף המרכזי הנבחר, המהווה את המרכז הארצי של העמותה, הוא "הוועדה המרכזית" הכוללת 16 חברים לפי מפתח יחסי של החברים בסניפים האזוריים. בראש העמותה עומד יושב ראש הנבחר אחת לשנתיים על ידי ועידה כללית של נציגי חברי העמותה. נכון ל-2009 מכהן כיו"ר העמותה הרוקח דוד פפו. הוועדה המרכזית בוחרת מקרבה ועדות משנה (ועדת כספים, ועדת אתיקה מקצועית, ועדה מדעית-מקצועית, ועדה לקשרי חו"ל, ועדת רפואה משלימה, ועדה לנושאים כלכליים-מסחריים, ועדת מחשוב וועדת נהלים) וכן נציב פניות הציבור, ואנשי קשר למוסדות אקדמאים – בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. כמו כן ממנה הוועדה המרכזית מנכ"ל שכיר לצורך ניהולה השוטף של העמותה.
לצד העמותה פועלת "חברת הרוקחים לפעילות כלכלית בע"מ" המקיימת שותפות בחברת מחשוב המספקת שירותי תוכנה וחומרה לבתי המרקחת, רכישות מרוכזות של טובין ושירותים לכל בתי המרקחת ושיתופי פעולה עסקיים של הרוקחים הקהילתיים.
בשנים 2016-2009 כיהן תא"ל במיל' יוסי שניר כמנהל העמותה ובמקביל גם כמנכ"ל "חברת הרוקחים לפעילות כלכלית בע"מ". בשנת 2016 החליף אותו אל"ם אמיר ניצן.
מטרות ופעילויות
המטרות העיקריות של עמותת "הסתדרות הרוקחים" הן להציע הצעות לממשלה לשיפור או לשינוי דיני הרוקחות לטובת הרוקח ומקצוע הרוקחות ולמנוע חקיקה העלולה לפגוע ברוקחים וברוקחות; לשמור על זכויותיהם החוקיות של הרוקחים; לספק לרוקחים הגנה משפטית במקרים הנוגעים לכלל הרוקחים; לפעול לקידום המקצועי של הרוקחים ולקידום הרוקחות בישראל; ועוד.
אחת ממטרותיה המרכזיות של העמותה כיום היא ליזום ולהוביל שינויים מקצועיים, משפטיים, כלכליים ואחרים על מנת לסייע לרוקחים להתמודד עם השינויים במקצוע הרוקחות – מהתמקדות במוצר (בתרופה) להתמקדות בחולה. בד בבד עם השינוי במקצוע הרוקחות מתחולל בישראל שינוי מתמשך לרעה במעמדו הכלכלי של הרוקח הקהילתי הפרטי וזאת בשל מדיניות מכוונת של הממשלה הנתמכת לא אחת על ידי גורמים כלכליים אינטרסנטיים[דרוש מקור]. בשל כך "הסתדרות הרוקחים" נתונה מזה שנים בסדרה ארוכה של מאבקים מול גורמים ממשלתיים, קופות החולים ולעיתים גם חברות תרופות. תכליתם של המאבקים הללו הם בראש ובראשונה למנוע פגיעה מקצועית או כלכלית ברוקחים חברי העמותה ולשמור על זכויותיהם החוקיות ומעמדם המקצועי והכלכלי של הרוקחים[דרוש מקור].
"הסתדרות הרוקחים" מוציאה לאור רבעון מקצועי "הרבעון הישראלי לרוקחות" המופץ לכל הרוקחים בישראל במגזרים השונים (באקדמיה, בתעשייה, בבתי חולים ובקהילה). כמו כן הוועדה המדעית-מקצועית של הסתדרות הרוקחים מפרסמת לחברי העמותה באורח שוטף דפי מידע מדעיים ומקצועיים בתחום הרוקחות.
מעמד מקצועי וקשרים בינלאומיים
להסתדרות הרוקחים מעמד מקצועי מרכזי בארץ ובחו"ל ונציגיה משולבים במועצת הבריאות בישראל (הגוף העליון המפקח על שירותי הבריאות הציבוריים בישראל) ובוועדות מקצועיות העוסקות בתחום בריאות הציבור בכלל ומקצוע הרוקחות בפרט. בתחילת שנות האלפיים כיהנו שני נציגים בכירים של "הסתדרות הרוקחים" בתפקידים בכירים ומרכזיים ב"פדרציה הבינלאומית של הרוקחים" (F.I.P - International Pharmaceutical Federation) המקושרת לארגון הבריאות העולמי: הווארד רייס כיהן בשתי קדנציות כסגן נשיא F.I.P ואבי מושנזון כיהן כנשיא סקציית הרוקחות הקהילתית. בהתחשב במצבה המדיני של ישראל בעולם באותה עת, בחירת נציגי "הסתדרות הרוקחים" לתפקידים כה בכירים וחשובים הייתה בולטת.
מערכות היחסים בין הרוקחים לציבור הנזקק לשירותיהם, בין הרוקחים לגורמים אחרים העוסקים בבריאות הציבור (רופאים, אחיות וכיוצא בזה) ובין הרוקחים לקהילה ולחברה בישראל מושתתות על הקוד האתי לרוקחים שפרסמה הפדרציה הבינלאומית של הרוקחים והותאם למציאות בישראל על ידי הסתדרות הרוקחים בישראל וארגון רוקחות בישראל.[8]
קישורים חיצוניים
- הסתדרות הרוקחים בישראל ענף בתי מרקחת סניף תל אביב, באתר גיידסטאר ישראל
- הסתדרות הרוקחים בישראל ענף בתי מרקחת חיפה והצפון, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "זאב אורבוך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 136.
- ^ בשביתה בבית המרקחת מלכין, דבר, 21 באוגוסט 1925
- ^ שרות בתי המרקחת, דבר, 15 באוגוסט 1928
- ^ עסקי בתי מרקחת בארץ, דבר, 27 במרץ 1929
- ^ י. קרני-רוגינסקי, לשאלת תעריף קבוע בבתי מרקחת, דבר, 17 באפריל 1929
ו.י.א, לשאלת התעריף בבתי המרקחת, דבר, 22 באפריל 1929 - ^ ארגון עובדי בתי המרקחת, דבר, 6 בפברואר 1935
- ^ בהסתדרות הרוקחים, דבר, 30 באוקטובר 1938
- ^ קוד אתי לרוקחים, באתר pharmacy.org.il, נלקח ב-13 בנובמבר 2019
28120773הסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי מרקחת