הסולל
הסּוֹלֵל, כלי מבטא לפועלי העבודות הציבוריות, היה כתב עת של פועלים וחלוצים בתקופת העלייה השלישית, פועלי העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, אשר ראה אור במהלך שנת תרפ"א, 1920–1922.
עריכה, תכנים, משתתפים
"הסולל" נערך על ידי הסופר יוסף חיים ברנר כאשר ישב במחנה מגדל של גדוד העבודה, ולימד את חברי הגדוד שיעורים בתחומי מדעי הרוח; יחד עמו, וגם לאחר הרצחו במאורעות תרפ"א 1921, ערך את "הסולל" שמואל גולדזייגר-סבוראי, אז חבר גדוד העבודה ולאחר מכן חבר קיבוץ תל יוסף. רוב הגליונות עסקו בחיי החלוצים והפועלים, ובמיוחד בענייני העבודות שהועסקו בהן. רבים מפועלי העבודות הציבוריות הועסקו בסלילת כבישים; אחרים בחקלאות ובבניין צריפים ובתי אבן. רובם היו גברים ומיעוטם נשים, צעירים בשנות העשרים לחייהם, עולים חדשים ממזרח אירופה, וחלק ניכר מהם היו בוגרי תנוער נוער והכשרה: "השומר הצעיר" ו"החלוץ". הגליונות כללו גם מבעים ספרותיים והצעות לתרגום מונחים מתחומי העבודות שעסקו בהם.
בכתב העת השתתפו רבים מאנשי העלייה השנייה ועולי העלייה השלישית החדשים בארץ, אשר היו פועלים או מנהיגים במפלגות הפועלים: "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", אנשי השומר הצעיר וחברי גדוד העבודה, רובם ככולם אנשי תנועת העבודה, בהם: ברל כצנלסון, דב הוז, אליהו גולומב, דוד רמז, יהודה אלמוג, יהודה ארז, משה סורקין, אהרן ציזלינג, צבי לופט, מרדכי שנהבי, נתן חרובי, מאיר יערי, יצחק לנדוברג-שדה, מנחם אלקינד, שלמה לבקוביץ-לביא, צבי נדב, יצחק בן-צבי, מניה שוחט וישראל שוחט.
ברנר קבע את אופיו העברי הרהוט של "הסולל" ותרם למילונֵי המונחים שתורגמו משפות זרות לעברית והוספו אל גליונות "הסולל"; הוא השפיע על האופי והסגנון הספרותי, אך החף ממליציות יתר, של הרשימות, הפרוטוקלים וההצעות, שהובאו בכתב העת.
גליונות, הפקה, מהדורה מדעית
הסולל כלל שישה גליונות; אל כולם צורף בראשם הכיתוב: "יוצא לאור על ידי ועדות-התרבות של מחנות הכבישים טבחה-צמח".
- גיליון מס' 1 ראה אור בט"ו בטבת תרפ"א (26 בדצמבר 1920).
- גיליון מס' 2 ראה אור בכ' בשבט תרפ"א (29 בינואר 1921).
- גיליון מס' 3 ראה אור באדר ב' תרפ"א.
- גיליון מס' 4, ראה אור בז' בניסן תרפ"א.
- גיליון מס' 5, ראה אור בניסן-אייר תרפ"א.
- גיליון מס' 6, ראה אור בב' בתמוז תרפ"א, 8 באוגוסט 1921 (התאריך הלועזי צוין בו).
חמשת חוברות נכתבו בעט ודיו ושוכפלו בהקטוגרף; ובשל כך צבען של האותיות היה כחול-סגול. רק החוברת השלישית הוקלדה במכונת כתיבה, שכן הייתה מעין פרסום לפעילות "המשרד לעבודות ציבוריות ולבנין" של ההסתדרות הכללית, שהוקם בדצמבר 1920.
גליונות הסולל ראו אור בעריכתו המדעית של חיים גולן, בהוצאת יד טבנקין הנמצאת באפעל, בשנת 1991.
ראו גם
הסולל28584858