הנצחתו של גרשם שלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרשם שלום לומד זוהר בסוכה, 1925

מפעלו המחקרי של גרשם שלום זכה להערכה רבה הן בחייו והן לאחר מותו. בימי חייו בא הדבר לידי ביטוי במספר הגדול של ועדות ומוסדות מחקר שעמד בראשם או בהם היה חבר, בפרסים הרבים בהם זכה ובאוניברסיטאות הרבות בעולם אליהן הוזמן להרצות. לאחר מותו, מתבטא הדבר בדרכים הרבות בהן הונצח מפעלו האקדמי ואף בשפע הפרסומים הנוגעים לא רק למחקריו אלא גם לחייו האישיים וליחסיו עם הסובבים אותו, למשפחתו, לחוקרים ידועים ולאנשי ציבור שונים.

עם מותו, בשנת 1982, נערך ערב לזכרו ויצאו לאור ספר וכן מספר רשימות המתארות את חייו ואת מפעלו. בשנים הראשונות שלאחר מותו, נקראו על שמו רחובות בערים שונות וכן מספר מוסדות מחקר. במהלך השנים שלאחר מכן, נערכו מספר כנסים בינלאומיים וערבים נוספים לזכרו, והוענק על שמו פרס יוקרתי לחוקר או לחוקרת מצטיינים. אף ספריית הקבלה שבתוך הספרייה הלאומית, המכילה את אוסף הספרים שאסף שלום במהלך חייו, נקראת על שמו, והיא נחשבת לאחת הספריות המקיפות בעולם בתחום זה.

בנוסף, ממשיכים לצאת לאור פרסומים חדשים בקשר אליו, חייו האישיים, או מחקריו, כמעט מדי שנה, ויפים לעניין זה דבריו של תלמידו, פרופ' יוסף דן, שכתב בשנת 2010: ”כימות דור חלפו מאז פטירתו של גרשם שלום בשנת 1982 והעניין באיש ובמשנתו איננו דועך. אנו עדים לזרם של פרסומים ממחקריו, מאיגרותיו ומיומניו, מכאן, ולמחקרים על סוגיות מרכזיות במשנתו, מכאן, בעיקר באירופה ובארצות הברית.”[1]

הקמת מוסדות מחקר וספרייה על שמו

טרודה קרוליק, תמונת בעל הזוהר (גרשם שלום) בימי נעוריו, מתנת פניה שלום
  • הקמת הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום במכון למדעי היהדות, באוניברסיטה העברית. חנוכת הקתדרה נערכה בי"ד בסיוון ה'תשמ"ג, 26 במאי 1983.[2]
  • הקמת המרכז לחקר הקבלה על שם גרשם שלום בספרייה הלאומית, בשנת 1983.
  • הקמת אוסף שלום בספריה הלאומית, המבוסס על ספרייתו בתורת הסוד היהודית, בשנת 1987.

קריאת רחובות על שמו

כנסים לזכרו

  • המרכז לחקר קבלה ע"ש שלום, במימון קרן בוש בגרמניה, יזם סדרת כנסים בינלאומיים בנושאים שונים בתורת הסוד היהודית. הכנסים נערכו עד כה בחודשים פברואר או דצמבר,[5] אחת לשנתיים לערך, לזכרו של שלום.[6] מרבית ההרצאות שנישאו בכנסים אלה יצאו לאור מאוחר יותר בקובצי מחקר (הכנסים שנערכו בישראל התפרסמו במסגרת כתב העת: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל).[7] עד עתה נערכו הכנסים הבאים:
  1. הכנס הראשון נערך בירושלים, בפברואר 1984, בנושא: המיסטיקה היהודית הקדומה.[8]
  2. הכנס השני נערך בירושלים, בתאריכים 18 - 20 בפברואר 1986, בנושא: ראשית המיסטיקה היהודית באירופה.[9]
  3. הכנס השלישי נערך בירושלים, בתאריכים 16 - 18 בפברואר 1988, בנושא: ספר הזוהר ודורו.[10]
  4. הכנס הרביעי נערך בירושלים, בתאריכים 12 - 14 בפברואר 1991, בנושא: קבלת האר"י.
  5. הכנס החמישי נערך בפרנקפורט, בדצמבר 1991, בנושא: Mysticism, Magic, and Kabbalah in Ashkenazi Judaism.
  6. הכנס הששי נערך בברלין, בתאריכים 17 - 19 בפברואר 1992, בנושא: Gershom Scolem's Major trends in Jewish mysticisim 50 years after.
  7. הכנס השביעי בירושלים וחיפה, בתאריכים 8 - 10 בדצמבר 1997, בנושא: התנועה השבתאית ושלוחותיה.
  • כנסים נוספים שנערכו לזכרו של שלום:
  1. הכנס הבינאוניברסיטאי החמישי של החוגים למחשבת ישראל, מוקדש לזכרו של גרשם שלום, במלאת שנה לפטירתו. הכנס נערך בחודש אדר תשמ"ג.[11]
  2. כנס נוסף נערך בירושלים, בתאריכים 1 - 3 במרץ 1987, בנושא: ההיסטוריה של המיסטיקה היהודית. את הכנס יזמו המרכז לחקר קבלה ע"ש שלום, החוג למחשבת ישראל של האוניברסיטה העברית בירושלים ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.[12]
  3. כנס לציון 30 שנה לפטירתו: "בתוככי ירושלם", התקיים בימים 12 - 13 במרץ 2012, בספרייה הלאומית.[13]
  4. כנס לציון 30 שנה לפטירתו: "Gershom Scholem Summer Conference", יוניברסיטי קולג' לונדון, 17-19 יוני, 2012.

תערוכה לזכרו

  • תערוכת זיכרון במלאת חמש שנים לפטירתו של שלום ולציון העברת ספרייתו לבית הספרים הלאומי (כיום הספרייה הלאומית), בשנת 1987. התערוכה התקיימה באולם ברמן, בספרייה הלאומית, מיום 1 במרץ 1987 ועד ליום 30 ביוני 1987, והוצגו בה כ-420 פריטים הקשורים לחייו ולמפעלו של שלום.
  • לאחר התערוכה פורסם הקטלוג שלה, במהדורה דו-לשונית, בשפות העברית והאנגלית.[14]
  • בנוסף, יצא לאור קטלוג, בן שני כרכים, המפרט את תוכנה של ספרייתו.[15]

ערבים לזכרו

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קיימה מספר ערבים לזכרו של שלום, כדלקמן:

  • ביום 23 במרץ 1982, ביום השלושים למותו של שלום, התקיים ערב לזכרו. אפרים אלימלך אורבך הרצה על "גרשם שלום ומדעי היהדות" וכן נשא דברי סיכום; יוסף בן שלמה נשא דברים על "מחקרו של גרשם שלום על הפאנתיאיזם בקבלה"; ישעיה תשבי הרצה על "תרומתו של גרשם שלום לחקר הזוהר"; רבקה ש"ץ אופנהיימר הרצתה על "פירוש החסידות כביטוי להשקפה האידיאליסטית של גרשם שלום"; מלאכי בית אריה תיאר את "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה"; ונתן רוטנשטרייך דיבר "על הגותו הלאומית של גרשם שלום".[16]
  • ביום 22 בפברואר 1989 התקיים ערב לציון שבע שנים למותו. יוסף דן הרצה על "סוד האלוהות של יורדי המרכבה".[17]
  • ביום 22 בפברואר 1990 התקיים ערב לציון שמונה שנים למותו. אפרים אורבך נשא דברי פתיחה ורחל אליאור הרצתה על "בין 'התפשטות הגשמיות' בין 'אהבה בגשמיות' - הקיטוב בין התפיסה הרוחנית לבין המציאות החברתית בהויה החסידית".[18]
  • ביום 25 בפברואר 1992 התקיים ערב לציון עשר שנים למותו. יוסף בן שלמה הרצה על "היסודות הפילוסופים בקבלה על-פי פירושו של גרשם שלום".[19]
  • ביום 14 בפברואר 1993 התקיים ערב לציון אחת עשרה שנים למותו. יהודה ליבס הרצה על "זוהר וארוס".[20]
  • ביום 20 במרץ 2007, התקיים ערב לציון 25 שנים למותו. השתתפו: משה אידל (יושב ראש), שפרה אסולין, סטיבן אשהיים ויהודה ליבס.[21] יהודה ליבס הרצה על "מעמד השבתאות בדת ישראל: עיון נוסף".[22]

פרס גרשם שלום

ערך מורחב – פרס גרשם שלום

בשנת 1991, החליטה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אשר שלום היה ממקימיה ונשיאה השלישי, על הענקת פרס מחקר על שמו.[23] אחת לארבע שנים לערך, מעניקה ועדה מיוחדת שממנה נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים את פרס גרשם שלום, בסכום של 45,000 ש"ח,[24] לחוקר או לחוקרת מצטיינים בתחום הקבלה.

עם זוכי פרס שלום בעבר נמנים: פרופ' ישעיה תשבי (1991), פרופ' משה אידל (1995), פרופ' יהודה ליבס (1999), פרופ' רחל אליאור (2006) פרופ' דניאל אברמס (2010), פרופ' יונתן גארב (2014), ופרופ' חביבה פדיה (2018).

הוצאה מחודשת של מחקריו, יומניו ותכתובותיו

הכרטסת של שלום בה כתב הערות בשולחן בו נהג לעבוד
  • הוצאת עם עובד, הוצאת מאגנס, מכון בן צבי והוצאות ספרים נוספות, בארץ ובחו"ל, עוסקות זה שנים בהוצאה מחודשת וההדרה של כל מחקריו של שלום. בדרך כלל, שיטת העבודה היא כזאת שמאמריו שאינם מחזיקים ספר שלם[25] מקובצים יחד לפי נושאם המרכזי, בפתח הספר נכתבת הקדמה מאת אחד מתלמידיו או חוקר המתמחה באותו הנושא, אחר כך באים המאמרים, בתוספת עדכונים לפי הערות שהוסיף שלום למחקריו במשך השנים, ולעיתים גם הערות של חוקרים נוספים, ולבסוף מובא נספח ביבליוגרפי, המפרט את מצב המחקר כיום בקשר לשאלה בה דן מאמרו של שלום.[26]
  • בתאריך 14 באוגוסט 1992, כעשר שנים וחצי לאחר מותו של שלום, יצא לאור ספר הזוהר של גרשם שלום, עם הערות בכתיבת ידו (יוזעפאף תרל"ג 1873), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ב-1992. המדובר במהדורת צילום מוגדלת של ספר הזוהר, והיא בת ששה כרכים.[27] המהדורה כוללת את מרבית ההערות שכתב שלום על הזוהר ובקשר אליו, החל משנת 1915 (בהיותו בן 18 בלבד), השנה בה רכש את הספר, ועד למותו. את ההערות נהג שלום להוסיף בצדי הדפים ובין השורות, אך משהגיע מספר ההערות למאות רבות ומלאוּ בהן הדפים, נכרך הספר מחדש, ודפים ריקים הוספו בין דף לדף. במהלך השנים מלאו גם דפים אלה בהערות רבות ולפיכך הוכנסו בין הדפים פתקאות ורשימות נוספות.[28] חשיבותו של מפעל זה טמונה בעובדה ששלום מעולם לא פרסם מחקר מקיף על הזוהר, ויש אפוא בהערות אילו תרומה משמעותית להבנת משנתו בקשר לזוהר.
  • מפעל נוסף, ששלום עצמו החל בו עוד בחייו,[29] היא ההוצאה לאור של יומניו האישיים וכן של התכתובות שהחליף עם חוקרים ואישים נוספים.[30]

מחקרים וספרים לזכרו, על חייו ותורתו

  • כבר בימי חייו נתפרסמו ששה ספרים לכבודו של שלום. לאחר מותו, נכון לשנת 2012, יצאו לאור תשעה ספרים בעברית ושני ספרים באנגלית, לזכרו.[31]
  • מאז מותו ומדי שנה, מתפרסמים עשרות מחקרים, מאמרים וספרים, בעיקר בעברית, אנגלית וגרמנית, על חייו, הגותו הפילוסופית, מחקריו בכל ענפי המיסטיקה היהודית, ספרייתו בתורת הסוד, תרומתו לפופולריות של לימודי הקבלה ומדעי היהדות ויחסיו וחליפת המכתבים שניהל עם אנשי שם אחרים בארץ ובעולם.

"דברי שלום" או "חיי מוהר"ש" ליוסף וייס (חיבור סאטירי)

החל משנות הארבעים, אסף יוסף וייס, חוקר החסידות הנודע ותלמידו של שלום, סיפורים ואנקדוטות משעשעים מחייו של שלום. את הרשימות כתב וייס בסגנון ספרות השבחים החסידית ובפרט סגנון הכתיבה של רבי נתן מנמירוב, סופרו של רבי נחמן מברסלב. עם זאת, בניגוד לכותבים החסידיים, נלווה לחיבורו צד סאטירי וייתכן כי בכך ניסה וייס לשלב בין יחס ההערצה שחש כלפי מורו ובין יחס הביקורת שביקש למתוח על חלק מאורחותיו. שלום היה מודע לעיסוקו של וייס בנושא ואף גילה עניין ברשימות לאחר מותו של וייס.[32] אנקדוטה אחת מתוך הרשימות פורסמה בשנת תשמ"ט על ידי ההיסטוריון יעקב כ"ץ.[33] בשנת תשס"ז, במלאת עשרים וחמש שנים למותו של שלום, יצאו לאור רשימותיו של וייס והן כוללות: הקדמה מאת וייס; סיפורים על נעוריו של שלום, בני ביתו וכלבו (גיבור); אורחותיו, מנהגיו ואמרותיו; יחסו ואמרותיו בקשר לספריו וספרייתו, בקשר לספרים וסופרים, בקשר לאישים שונים (כגון ולטר בנימין, בובר, עגנון, שוקן, קורצוויל ואחרים), ובקשר לענייני השעה; ולבסוף תיאור יחסיו ושיחותיו של וייס עם שלום.[34]

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי

מאמרים ופרסומים עליו ועל מחקריו

קובצי שמע או וידאו

הערות שוליים

  1. ^ ראו יוסף דן, על גרשם שלום , תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010.
  2. ^ ראו פריט 69 (עמ' כ"ה) לקטלוג התערוכה לזכרו של שלום: גרשם שלום (ה'תרנ"ח - ה'תשמ"ב), תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, ה'תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ה'תשמ"ח-1988.
  3. ^ ראו פריט 68 (עמ' כ"ה) לקטלוג התערוכה לזכרו של שלום. ראו גם בעמ' 43 (החלק האנגלי) לקטלוג התערוכה.
  4. ^ רחוב גרשום שלום, תל אביב-יפו, ישראל ורחוב גרשום שלום, באר שבע, ישראל בגוגל מפות.
  5. ^ שלום נולד בדצמבר 1897 ונפטר בפברואר 1982.
  6. ^ ראו בספר המיסטיקה היהודית הקדומה, דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (עורך יוסף דן), ירושלים: החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז-1987 (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ו', חלקים א' - ב'), עמ' ז'.
  7. ^ ראו בערך: ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומים, ספרים וקובצי מחקר שנערכו לכבודו או לזכרו.
  8. ^ ראו הודעה על הכנס הראשון ופירוט ההרצאות בו, בעלון Kabbalah, a newsletter of current research in Jewish mysticism, Volume 1, Number 1, August 1985, Av 5745, Jerusalem., p. 4, באתר של Academia.edu.
  9. ^ ראו הודעה על הכנס השני ופירוט ההרצאות בו, בעלון Kabbalah, a newsletter of current research in Jewish mysticism, Volume 1, Number 2, Winter 1985/86, Tevet 5745, Jerusalem, p. 1, באתר של Academia.edu.
  10. ^ ראו הודעה על הכנס השלישי ופירוט ההרצאות בו, בעלון Kabbalah, a newsletter of current research in Jewish mysticism, Volume 2, Number 3, Fall/Winter 1987/88, Tevet 5748, Jerusalem., p. 2, באתר של Academia.edu.
  11. ^ ראו פריט 67 (עמ' כ"ה) לקטלוג התערוכה לזכרו של שלום.
  12. ^ ראו הודעה על הכנס הנוסף ופירוט ההרצאות בו, בעלון Kabbalah, a newsletter of current research in Jewish mysticism, Volume 2, Number 1, Fall/Winter 1986/7, Shevat 5747, Jerusalem, p. 1, באתר של Academia.edu.
  13. ^ ראו הודעה על הכנס באתר הספרייה הלאומית.
  14. ^ גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב), תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ח-1988. בניגוד למקובל, פורסם הקטלוג רק לאחר סיום התערוכה. כמו כן פורסמו בקטלוג כ-260 פריטים בלבד. ראו דבריו של רפאל וייזר (מנהל מחלקת כתבי יד וארכיונים), בעמ' ו' לקטלוג.
  15. ^ ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, שני כרכים (עורכים יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ט-1999.
  16. ^ ההרצאות התפרסמו בחוברת: גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו', ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג. ההרצאות תורגמו לאנגלית, בספר: Paul R. Mendes-Flohr (ed.), Gershom Scholem - The Man and His Work, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, New York: State University of New York Press, 1994.
  17. ^ אירועים שהיו, איגרת 3, אפריל 1989
  18. ^ אירועים שהיו, איגרת 7, מאי 1990
  19. ^ לוח אירועים, איגרת 10, ינואר 1992
  20. ^ לוח אירועים, איגרת 12, ינואר 1993
  21. ^ הרצאות, כינוסים ואירועים באקדמיה בתשס"ז, איגרת 29, דצמבר 2007
  22. ^ ראו ברשימת פרסומו של ליבס, באתר האינטרנט שלו.
  23. ^ פרס ע"ש גרשם שלום, איגרת 9, ינואר 1991
  24. ^ תחילה היה סכום הפרס ע"ס 30,000 ש"ח. ראו אגרת מס' 9 הנ"ל.
  25. ^ עד כה הוציאו לאור מחדש ספר אחד שלם, אשר אינו קובץ מחקרים, במסגרת מפעל זה: שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, שני כרכים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ח-1987 (למהדורה החדשה נוספה הקדמה מאת שלום שאבדה בזמנו ונתגלתה לאחר מותו). כמו כן, הוציאו לאור בספר נפרד את מאמרו: מגן דוד, תולדותיו של סמל (נוסח מורחב הכולל השלמות מעזבונו של המחבר); גלית חזן-רוקם ערכה וההדירה; שלמה צוקר איתר ושחזר מראי-מקום; עין חרוד: הוצאת משכן לאומנות, תשס"ט-2009.
  26. ^ לרשימת הספרים שיצאו עד כה ראו בערך: ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומים, ספרים וקובצי מחקר שנערכו לכבודו או לזכרו; לסיכום מפעל ההוצאה המחודשת של כתביו ראו אצל יונתן מאיר, גנזי שלום, תרביץ - רבעון למדעי היהדות, כרך ע"ח, חוברת ב' (תשס"ט), עמ' 255 - 270, באתר אוניברסיטת ת"א.
  27. ^ במקור כוללת מהדורת יוזעפאף משנת תרל"ג-1873 שלושה כרכים. המהדורה הודפסה לפי מהדורת קושטא (תצ"ו-תצ"ז), אשר הודפסה לפי דפוס מנטובה (שי"ח-ש"כ), עם תוספות. מהדורת מנטובה היא אחת משתי מהדורות הדפוס הראשונות של ספר הזוהר.
  28. ^ לפי יהודה ליבס, הזוהר של שלום, מתוך: ההקדמה לספר הזוהר של גרשם שלום, עם הערות בכתיבת ידו (יוזעפאף תרל"ג 1873), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ב-1992, באתר של פרופ' ליבס, באוניברסיטה העברית. המהדורה הודפסה ב-350 עותקים בלבד, והם ממוספרים בספרות ערביות 1 - 320 ואותיות עבריות, א' - ל'. המידע על מספר העותקים, בדף מול שער הספר.
  29. ^ שלום כתב אוטוביוגרפיה ("מברלין לירושלים"), שנתפרסמה עוד בימי חייו בגרמנית. לפני מותו הספיק לכתוב מחדש את הביוגרפיה עבור הקורא העברי, אם כי היא יצאה לאור לאחר מותו. כמו כן, פרסם שלום עוד בחייו (בגרמנית) את תכתובותיו עם וולטר בנימין וכן את סיפור חברותו עם בנימין.
  30. ^ על התכתובות ראו בערך: ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומים, ספרים וקובצי מחקר שנערכו לכבודו או לזכרו. ראו באותו הערך, גם בפרק רשימת הספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו לאחר מותו, שם מופיעים ספרים הכוללים יומנים נוספים של שלום, תכתובותיו עם חנה ארנדט ואישים נוספים.
  31. ^ רשימת הספרים שנתפרסמו לכבודו ולזכרו מופיעה בערך: ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומים, ספרים וקובצי מחקר שנערכו לכבודו או לזכרו.
  32. ^ נועם זדוף ויונתן מאיר, "'דברי שלום' או 'חיי מוהר"ש': חיבור סאטירי מגנזי יוסף וייס", ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו (עורך: יוסף דן), כרך א', ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז (להלן: "זדוף ומאיר, דברי שלום"), עמ' 365 - 368 (דברי המבוא).
  33. ^ יעקב כ"ץ, "לזכרו של יוסף וייס: הערכה אישית", ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 29 (תשמ"ט), עמ' 66. לפי זדוף ומאיר, דברי שלום, עמ' 366.
  34. ^ החיבור יוצא לאור על ידי זדוף ומאיר, דברי שלום, בעמ' 368 - 384. המהדירים חילקו את הטקסט לנושאים, הוסיפו כותרים לכל חלק, העירו הערות, ביאורים, תרגומים והפניות. לא ניתן לדעת אם הרשימות נשתמרו במלואן. ראו דברי המהדירים במבוא, שם, בעמ' 367 - 368.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32267624הנצחתו של גרשם שלום