המלחמה המוהמנדית הראשונה
 | ||||||||||||||
| ההתקפה על מבצר שבקאדר (Shabqadar) על ידי שבטים פשטונים ב-8 באוגוסט 1897. התקפה זו הייתה בין הגורמים לפרוץ המלחמה המוהמנדית | ||||||||||||||
| מערכה: המערכה בצפון הודו | ||||||||||||||
| מלחמה: המשחק הגדול | ||||||||||||||
| תאריכים | 6 בספטמבר 1897 – 21 בינואר 1898 (19 שבועות ו־5 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני |
המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה המערכה לשחרור צ'יטראל המצור על מלקנד וצ'קדרה | |||||||||||||
| קרב אחרי | המערכה בטיראה | |||||||||||||
| מקום | צפון מערב פקיסטן | |||||||||||||
| קואורדינטות |
34°6′4″N 71°8′44″E / 34.10111°N 71.14556°E | |||||||||||||
| עילה | דיכוי מרד פשטוני | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | ייצוב הטריטוריה הצפון מערבית של פקיסטן | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.jpg)
המלחמה המוהמנדית הראשונה התחוללה בשלהי 1897 ותחילת 1898 בין כוחות של צבא הודו הבריטית לבין פשטונים משבט המוהמנד באזור שמצפון לפשוור על גבול פקיסטן ואפגניסטן. המלחמה החלה בעקבות התקוממות של מספר שבטים פשטונים כנגד השאיפה הבריטית לשלוט באזורים שמצפון להודו כדי למנוע פלישה להודו. המערכה הסתיימה בניצחון הבריטים.
רקע
ערך מורחב – המשחק הגדול
במהלך רוב המאה ה-19 התחולל סכסוך בין האימפריה הבריטית לבין האימפריה הרוסית באזור הגבול בין הודו ורוסיה. אזור זה כלל, בעיקר, את פקיסטן ואפגניסטן. במהלך סכסוך זה שאף כל צד להשתלט על עמדות שולטות וצירים ראשיים וזאת כדי למנוע פלישה לשטחיו על ידי הצד השני.
השטחים עליהם ניסו המעצמות להשתלט היו מאוכלסים על ידי שבטים מקומיים (בעיקר פשטונים) בעלי שאיפות לעצמאות לכן חלק מתהליך ההשתלטות על אזורים אלו כלל מלחמות ובריתות של המעצמות עם אותם שבטים. בשלהי המאה ה-19 התייצב חלק גדול מקו גבול זה אך היו עדיין אזורי ספר בהם התקיימו פעולות התגדות של בני השבטים. אחד מאזורים אלו היה מעבר ח'ייבר והאזורים הסמוכים לו. מעבר זה, המחבר את פשוור (פקיסטן) עם ג'לאלאבאד וקאבול (אפגניסטן), שימש, במשך מאות שנים, מעבר מצפון אפגניסטן לפקיסטן ולהודו ולכן נתפס בעיני הבריטים כנקודה אסטרטגית.
מדרום למעבר חי שבט הפשטונים האפרידים (אנ') ומצפון ישב שבט הפשטונים המוהמנדים (אנ'). שני שבטים אלו סירבו להיכנע למרות של בריטניה ויצרו תסיסה מתמדת באזור דבר שאילץ את הבריטים להחזיק במקום כוחות משמר וכן לשלוח מדי פעם תגבורות כדי לדכא התקוממויות (1851, 1852, 1854, 1864, 1879, 1880).
ב-1893 פעל הדיפלומט הבריטי מורטימר דוראנד (אנ') יחד עם שליט אפגניסטן לקבוע את קו הגבול בין אפגניסטן לאימפריה הבריטית (נקרא "קו דוראנד" (אנ')). קו זה הכניס את בני השבטים הללו לשליטתה של בריטניה דבר שהעצים את התסיסה כנגד הבריטים.
המלחמה המוהמנדית
העילה לפרוץ המלחמה
החל מיוני 1897 באה ההתנגדות הגוברת לבריטים מצד השבטים הפשטונים לידי ביטוי בסדרה של התקפות על מצודות בריטיות ושיירות שנעו בדרכים:
- התקפה על משלחת קצינים בריטים מלווים בחיילים הודים (10 ביוני 1897)
- התקפה על מבצרי צ'קדרה (אנ') ומלקנד (אנ') שמצפון לפשוור (29 ביולי 1897)
- התקפה על מבצר שבקאדר (אנ') מצפון לפשוור (8 באוגוסט 1897)
- התקפה על עמדות בריטיות ברכס סמאנה (אנ') מדרום למעבר ח'ייבר.
בסיומן של התקפות אלו הצליחו הפשטונים לסלק את הבריטים מרוב עמדותיהם ולהשתלט על מעבר ח'ייבר דבר שאילץ את הבריטים לצאת למלחמה להחזרת שליטתם במעבר ובסביבותיו.
ההכנות לתגובה הבריטית
הפיקוד הבריטי החליט לפעול תחילה כנגד השבטים המוהמנדים מצפון לפשוור ולדחות את הפעולה נגד השבטים האפרידים מדרום לפשוור. יעד המערכה היה הכנעת השבטים המורדים והענשתם[1].
הבריטים הקצו למתקפה זו 2 כוחות:
- דיוויזיה בת שתי בריגדות בשם "כוח מלקנד", בפיקודו של מייג'ור גנרל סר בינדון בלאד (אנ'), שהתארגנה בעיר נושארה (אנ') כ-40 ק"מ ממזרח לפשוור.
- דיוויזיה בפיקודו של מייג'ור גנרל סר אדמונד אלס (אנ') שהתארגנה בפשוור.
סה"כ מנו הכוחות הבריטים כ-10,000 חיילים ומספר תותחים.
שחרור מלקנד וצ'קדרה
- ערך מורחב – המצור על מלקנד וצ'קדרה
המשימה הראשונה שאליה יצאה הדיוויזיה של בלאד היה להציל את הכוחות הבריטים בעיירות צ'קדרה (אנ') ומלקנד (אנ') (כ-60 ק"מ מצפון לבסיס ההתארגנות בנושארה). בעיירות אלו עמדו הכוחות תחת מצור והתקפות בלתי פוסקות של לוחמים פשטונים מאז 26 ביולי. כוחותיו של בינדון בלאד הגיעו למלקנד ב-1 באוגוסט ולצ'קדרה ב-2 באוגוסט 1897 שחררו את הנצורים והדפו את הלוחמים הפשטונים צפונה.
המערכה בצפון פקיסטן
לאחר כיבוש צ'קדרה פיצל בלאד את כוחותיו כשחלק פנו מזרחה וחלק פנו מערבה למחוז באז'ור (אנ') שם תוכנן לחבור לכוחותיו של אלס שהתקדמו מפשוור. באמצע ספטמבר 1897 נפגשו הכוחות וניהלו קרבות נגד כוחות פשטונים חזקים במחוז באז'ור ובהמשך במחוז ממונד (Mamund valley).
בסוף ספטמבר בסתיימו הקרבות בגזרה של אלס והוא חזר לפשוור להתארגן למערכה מול השבטים האפרידים. בלאד המשיך את המערכה במזרח המדינה עד כניעת השבטים ב-5 באוקטובר 1897. "כוח מלקנד" המשיך להחזיק את עמדותיו עד 21 בינואר 1898 ואז פורק.
תיעוד המערכה
למערכה זו הצטרף לוטננט משנה וינסטון צ'רצ'יל ככתב צבאי. את חוויותיו קיבץ בספר בשם "The Story of the Malakand Field Force" (אנ') אותו הקדיש למפקדו מייג'ור גנרל סר בינדון בלאד (אנ').
לקריאה נוספת
- The Great Game by Peter Hopkirk, John Murray Ltd. (1990)
- Campaigns on the North West Frontier by Captain H L Nevill, Naval & Military Press (1912)
- Huttenback, Robert A. "The Siege of Chitral and the “Breach of Faith Controversy”—The Imperial Factor in Late Victorian Party Politics." Journal of British Studies 10.1 (1970): 126-144[2].
קישורים חיצוניים
- וינסטון צ'רצ'יל, THE STORY OF THE MALAKAND FIELD FORCE, בספריית גוטנברג
- כוח מלקנד, באתר britishbattles.com
- כוח מוהמנד, באתר britishbattles.com
הערות שוליים
- ^ הענישה באותה תקופה התבטאה בשריפה והריסת כפרים וגירוש תושביהם
- ^ הספר באתר jstor.org
המלחמה המוהמנדית הראשונה34576760Q5453350