המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/הכותב לאשתו
 |
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
| |
| דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה. |
פרק הכותב לאשתו הוא הפרק התשיעי במסכת כתובות. הפרק עוסק בעיקר בדיני גביית כתובה. בפרק יש שמונה משניות, ובגמרא הוא כולל שמונה דפים, וממוקם בין הדפים פג עמוד א – צ עמוד א.
נושאי הפרק
אופני ויתור וסילוק מנכסי אשתו
ערך מורחב – סילוק
המשנה[1] קובעת כי אדם האומר לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך, חלה אמירה זאת לענין הפקעת דין אכילת פירות נכסי מלוג, אך אם מתה ירשה. רבי יהודה סובר שגם אם אמר "בנכסייך ובפירותיהם" נותרת לו זכות לאכול בפירות פירותיהם אלא אם כן פירט ואמר שמוותר גם על פירות פירותיהם עד סוף העולם.
בגמרא מוסבר כי דין זה הוא באדם האומר לאשתו אמירה זאת לאחר קידושיה ולפני הנישואין, והוא מתבסס על צירוף של שני קביעות: האחת של רב כהנא ש"נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשה", אמירה שממנה נלמד שגם לשון כזה "דין ודברים אין לי" שאין בו לשון הקנאה מועיל, או שלמרות שעדיין לא זכה בנכסים הוא יכול להסתלק מהם,[2] ועל זאת של רבא שקובע שהאומר אי אפשי בתקנת חכמים שומעין לו, שהיא הטעם לכך שאכן אמירה זאת מועילה, מפני שכל תקנת חכמים היתה רק לטובתו[3].
הניח אשה ובעל חוב
שבועה אפוטרופוס באשה
סילוק ומחילת השבועה
נשים הנפרעות כתובה בשבועה
גבייה כתובה בגט או בכתובה
גבייה בשתי גיטים או שתי כתובות
סוגיות מרכזיות
- כיצד בעל מסתלק מזכות פירות נכסי אשתו וירושתה
- המתנה שלא יירש את אשתו ואם ירושתה מן התורה
- קדימה בין מלוה אלמנה ויורש בגביית פקדון ומלוה שביד אחרים
- תפיסת מטלטלין לאחר מיתה ומחיים לגבות חוב מהיורשים
- מלוה הטוען על פירעון חוב סיטראי מחמת חוב אחר, ואחריות השליח לשלם ההפסד
- מתי תפיסת שטרות מחיי הבעל מועילה לגבות כתובה מהם
- סמיכה של דיין על נאמנות של יחיד למנוע שבועה ולהרעת שטר
- כתיבת שטר שנראה כשקר על ידי בית דין
- תביעת פיקדון בסימנים מיורש שמורישו לא היה אמיד
- הנותן נכסיו לטוביה ולא פירש לאיזה טוביה כיצד אומדים דעתו
- מחילת שטר חוב על ידי המוכר
- קדימת מלוה לאלמנה בגביית מעות וכשאין אלא קרקע אחת
- כפייה לעושה שלא כהוגן ותולה מעותיו בגוי למכור נכסיו ולפרוע במעות
- פריעת בעל חוב מצווה וכפייה על המצווה
- המגרש לאחר שלשים והגט מונח בצידי רשות הרבים
- שבועת אפוטרופוס באשה על נכסי בעלה
- מחילת הבעל ופטור האשה מן השבועה
- שבועת פוגמת כתובתה ופטור הפוחתת
- שבועה להכחיש עד אחד שאומר פרוע וכיצד ישביעה שבועה דאורייתא
- שבועת יורשים שלא פקדנו אבא על טענת פרוע, ופטור בטענת לא לויתי
- פריעת בעל חוב וכתובה שלא בפני החייב
- גביית עיקר כתובה ותוספת אף אם לא כתב לה
- קריעת הגט בגביית כתובה כדי שלא תחזור ותתבע
- גרושה ואלמנה שהוציאו כמה כתובות או גיטים
- גביית תוספת כתובה באשת קטן שגדל או גר שהתגייר
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ח', משנה א'
- ^ שני דיעות אלו מובאות בתוספות ד"ה ואין
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ג עמוד א'.