נוטינג היל
 | |
| רחוב בנוטינג היל | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומה |
 אנגליה |
| עיר אם | לונדון |
| שטח | 1.59 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בשכונה | 2,163[2] (2011) |
| ‑ צפיפות | 1,360 נפש לקמ"ר (2011) |
.svg){kind=spacer}
נוטינג היל (באנגלית: Notting Hill) היא שכונה בלונדון, אנגליה, הנמצאת בפינה הצפון מערבית של גני קנזינגטון, ברובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי. זוהי שכונה רב תרבותית בה מתקיים קרנבל נוטינג היל, ופועל בה שוק פורטובלו.[1]
נוטינג היל היא שכונת יוקרה אופנתית.[2] ידועה בזכות בתיה הגדולים המסודרים בשורות בסגנון ויקטוריאני, מרכזי הקניות ומסעדותיה (במיוחד אלו הסמוכים לווסטבורן גרוב וצומת קלרנדון). מאמר הדיילי טלגרף אשר פורסם ב-2004 השתמש במונח "נוטינג היל סט"[3] בהתייחסו לקבוצה מתגבשת של פוליטיקאים מהמפלגה השמרנית, כדוגמת דייוויד קמרון וג'ורג' אוסבורן.
בכל אופן, הבתים הגדולים אפשרו מגורים משולבים בהשכרה לאורכה של המאה ה-20. הגירה מהקריביים נמשכה לאזור ב-1950, חלקית בגלל הבעלים של רוב הנכסים פיטר רצ'מן, והפכה למטרה של ה"טדי בוייס" הלבנים בהתפרעויות הגזעניות של נוטינג היל ב-1958.
השכונה איגדה אומנים רבים לתרבות "אלטרנטיבית" מאז התפתחותה ב-1820.[4][5]
היסטוריה
מקור השם נוטינג היל
מקור השם נוטינג היל אינו חד-משמעי,[6] ברישומי הפטנט רולס משנת 1356 נקראת השכונה "נוטיגהול",[7][8]בעוד שבכתבי 1878, לונדון הישנה והחדשה, נרשם כי מקור השם בבית אחוזה בקנסינגטון הנקרא "נוטינג-ברנס",[5] וממשיך בציטוט מרישומי בית המשפט בתקופת שלטונו של הנרי השמיני "בית האחוזה נקרא נוטינגברונס, המכונה קנסינגטון, באזור פדינגטון, ונוהל על ידי מנזר וסטמיניסטר". נראה שחלקו של השם "נוט" מקורו בשם פרטי קנוטה מאנגלית עתיקה,[9] ו"אינג" פירושו התיישבות.[10]
קדרות וגידולי חזירים
האזור במערב נתיב הקדרות שימש בתחילת המאה ה-19 לייצור לבנים ורעפים מהטיט שנחפר באזור, הטיט עוצב ונשרף לצורת לבנה ורעף בתנור.[11] תנורי הרעפים של המאה ה-19 היחידים שנותרו בלונדון נמצאים ברחוב וולמר.[12] באותו אזור, חוות חזירים הוקמו לאחר שהורחקו מאזור המארבל ארץ'. פארק אוונדייל הוקם בשנת 1892 על אזור אשר שימש לגידולי חזירים שנקרא "האוקיינוס".
פיתוח המאה ה-19
האזור נותר כפרי עד שהתרחבות לונדון מערבה הגיעה לבייסווטר בתחילת המאה ה-19. בעלת הקרקעות העיקרית בנוטינג היל הייתה משפחת לדברוק, ומ-1820 ג'יימס וולר לדברוק לקח על עצמו את פיתוח קרקעות לדברוק. יחד עם האדריכל תומאס אלאסון, החל לדברוק לתכנן את הרחובות והבתים, במטרה ליצור פרבר אופנתי לבירה (אם כי הפיתוח לא הפך רציני עד לשנת 1840). רבים מרחובות אלו נושאים את השם לדברוק, כולל רחוב לדברוק גרוב, הציר הצפוני-דרומי של האזור, וכיכר לדברוק, כיכר הגן הפרטית הגדולה ביותר בלונדון.
בתחילה רצו לקרוא למחוז פארק קנסינגטון. הרחובות פארק קנסינגטון וגני פארק קנסינגטון הם תזכורת לכך. קידומת הטלפון המקומית 7727 (במקור 727) מבוססת על מרכזיית פארק.[13]
לדברוק העביר את המשך פיתוח הקרקע לחברת עורכי הדין סמיט, בייליי (ידועים כבייליי וג'נסון אחרי 1836), אשר עבדו עם אלאסון בפיתוח נכסים. בשנת 1823 אלאסון השלים תוכנית מתאר שטחה העיקרי של הקרקעות. שלב בו החלה יצירה של גנים ציבוריים גדולים, הסמוכים לבתים.
במקום למקם את המבנים סביב גן מרובע, תוך הפרדה באמצעות כביש, בחר אלאסון לאפשר לבתים גישה ישירה לגנים מבודדים בצידם האחורי, אליהם לא ניתנה גישה לאנשים ברחוב כלל. כיום בתים אלו ממשיכים להוות ערך רב לבעלי נכסים עמידים.[14]
בשנת 1837 מסלול המרוצים באצטדיון נבנה.[15] מסלול המרוצים נבנה מסביב לגבעה עבור הצופים. בכל אופן, היזמה נכשלה בגלל זכות הציבור למעבר אשר חצתה את המסלול, וגרמה לפגמים בחימר. האצטדיון נסגר ב-1841, והמשך פיתוח בתים נעשה על שטחו. הכבישים המקיפים את הגבעה, כדוגמת בלנהיים, אלגין, סטנלי, קורנוול ולנדסדוון, נבנו על תוואי מסלול המרוצים. בקצה הגבעה נבנתה כנסיית סט. גונ'ס, בשנת 1845 בסגנון אנגלי, והיווה מבנה מרכזי בפיתוח שטח לדברוק.
בתי נוטינג היל היו גדולים, אבל לא נחלו הצלחה במשיכת עשירי לונדון, אשר נטו להתגורר בסמוך למרכז לונדון במייפייר ובלגרביה. הבתים פנו למעמד הבינוני הגבוה, אשר יכול היה להתגורר בסגנון בלגרביה בעלות נמוכה יותר. בפרק הפותח של ההגדה לבית פורסייט מאת ג'ון גולסוורתי, ניקולס פורסייט התגורר ברחוב לדברוק גרוב.[16]
תחילת ועד אמצע המאה ה-20
מוניטין המחוז השתנה במהלך המאה ה-20. כמרחב מגורי מעמד בינוני הפך ברובו למגורים מחולקים. בתקופת הבליץ מספר בתים נפגעו או נהרסו על ידי הלופטוואפה, כולל כנסיית אול סיינט, אשר נפגעה ב-1940 ושוב ב-1944. בתקופה של אחרי המלחמה השם נוטינג היל הפך לשם נרדף לדיור זול מפוקפק שנשלט על ידי פיטר רצ'מן. האזור מצפון מזרח, גולבורן, היה ידוע בהיותו "אחד המקומות הגרועים ביותר בלונדון" על פי צ'ארלס בות'.[17]
בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר 1958, התרחשו התפרעויות נוטינג היל על רקע גזעני. סדרת ההתפרעויות החלו ככל הנראה ב-20 באוגוסט כאשר כנופיה של צעירים לבנים תקפו אישה שוודית בשם, מייבריט מוריסון, אשר הייתה נשואה להודי.[18] מאוחר יותר באותו לילה אספסוף של 300 עד 400 "לבנים", כולל "נערי טדי", נראו ברחוב ברמלי תוקפים בתי תושבים ממוצא הודי. ההתפרעויות נמשכו בכל לילה עד 5 בספטמבר.
תנאי המגורים הנוראיים בנוטינג היל הובילו את ברוס קנריק להקמת "נאמנות מגורי נוטינג היל" בשנת 1963, אשר סייעה בהקמת ארגון בתי המחסה הלאומי בשנת 1966.
משכנות העוני התפנו במהלך שנות הפיתוח בין 1960 ל-1970 כאשר נבנו "רחוב ווסטווי" ומגדל טרליק. המקום הפך מלא חיים עם הגעת קהילה ים תיכונית, פורטוגזית, ספרדית ומרוקנית בעיקרה.[19]
העלאת ערך הרכוש לקראת סוף המאה ה-20
בשנות ה-80, בתים לא מחולקים החלו לשוב לטובת משפחות אשר יכלו להרשות לעצמם, וחלקים מנוטינג היל כיום נחשקים ביותר בלונדון.[20] חלקי נוטינג היל הסמוכים להולנד פארק מאופיינים בבתים בסגנון סטוקו המתוחזקים היטב, גנים פרטיים, גנים ציבוריים וגישה לפארקים ציבוריים כדוגמת הולנד פארק, גני קנסינגטון וחנויות.
גאוגרפיה
הגבעה שעל נקראת השכונה עדיין נראית בבירור, כשפסגתה במרכז רחוב לדברוק גרוב, בצומת גני פארק קנסינגטון.
לנוטינג היל אין גבולות רשמיים, כך שהגדרת אזורי נוטינג היל משתנה. המיקוד "W11", הוא הקרוב ביותר להשתייך לשכונה, אם כי המיקוד "W10", מכסה את האזור של צפון קנסינגטון אשר נופל תחת ההגדרה הרחבה של השכונה. ההיסטוריונית המקומית פלורנס גלדסטון, מגדירה את נוטינג היל בעבודתה "נוטינג היל בימים שחלפו" כרוב חלקה של קנסינגטון, אשר צפונה ברחוב נוטינג היל גייט.
נוטינג היל מהווה כיום את רוב שטחה של צפון קנסינגטון, ונחשבת כשם חלופי.[21] סוכני נדל"ן מבדילים את צפון קנסינגטון כאזור מחוז הכולל את נוטינג דייל והאזור ממזרח רחוב לדברוק גרוב עד רחוב ארוו.[22] חלקו של הרובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי באופן גס מוקף על ידי הרבעים המנהליים של סיינט צ'ארלס, גולבורן, נוטינג ברנס, קולוויל, נורלנד ופאמבריג',[23] אשר תחומה בצפונה ברחוב ארוו ובדרומה בנוטינג היל גייט ושדרת הולנד פארק.[24]
ארבע תחנות תחתית נמצאות באזור: תחנת תחתית ווסטבורן פארק, תחנת תחתית לדברוק גרוב, תחנת תחתית לטימר רוד ותחנת תחתית נוטינג היל גייט. תחנת לדברוק גרוב נקראה נוטינג היל בפתיחתה ב-1864, אך השם שונה בשנת 1919 כדי למנוע בלבול בינה לבין תחנת נוטינג היל גייט החדשה.
נוטינג היל היא חלק ממחוז הבחירה של קנסינגטון, המיוצג על ידי השמרני סר מלקולם ריפקינד.
אזורי נוטינג היל
לדברוק גרוב
לדברוק גרוב הוא רחוב בחלק הצפוני של נוטינג היל, ממשיך עד לרחוב קנסל גרין, נפרש על שני אזורי המיקוד "W10" ו-"W11", וכן גם ומהווה גם את שמו של האזור מצדי הרחוב. תחנת התחתית לדברוק גרוב ממוקמת ברחוב בצומת ווסטוויי.
נוטינג היל גייט
שער כביש אגרה נבנה בחזית הגבעה ברחוב הראשי מלונדון לאוקסברידג', כיום רחוב אוקספורד, רחוב בייסווטר ושדרת הולנד פארק לאורך חלק זה של הדרך. הנקודה בה עמד שער האגרה נקראה שער נוטינג היל. השער נועד למטרות גביית מעבר. האגרה נועדה לצורכי תחזוקת הכביש. השער הוסר במאה ה-19.
דרך פורטובלו
דרך פורטובלו עוברת כמעט לכל אורכה של נוטינג היל מצפון לדרום. הדרך עוברת במקביל ללדברוק גרוב. בדרך נמצאים שוק פורטובלו, אחד השווקים הידועים של לונדון, מתחם עתיקות ויד שנייה, דוכני ממכר פירות, ירקות ובגדים. הדרך הייתה בתחילה נתיב אל חוות פורטובלו בצפונה של נוטינג היל.[25]
ווסטבורן גרוב
ווסטבורן גרוב הוא רחוב מסחרי העובר לאורכה של נוטינג היל מדרך קנסינגטון פארק במערב לקווינסוויי במזרח, חוצה את דרך פורטובלו. הרחוב מאופיין בעסקים עצמאיים ורשתות שיווק,[26] והוגדר "אופנתי" ו"מוצלח".[27]
קרנבל נוטינג היל עובר לאורכו של ווסטבורן גרוב.
נורת' קנסינגטון
נורת' קנסינגטון הוא אזור בולט בנוטינג היל. בשכונה זו התרחשו אירועי האלימות בתקופת המהומות. הקרנבל מתחיל מאזור זה, כמו כן קטעים רבים מהסרט "נוטינג היל" צולמו בו.
מוקד התחבורה העיקרי של האזור, תחנת התחתית לדברוק גרוב, נקראה נוטינג היל בין השנים 1864 ל-1919. השם שונה כדי למנוע בלבול עם תחנת תחתית נוטינג היל החדשה. לדברוק גרוב הוא הרחוב הראשי של האזור.
מתווכי נכסים קוראים כיום לאזורי העשירים, דרום נוטינג היל כשהם מתכוונים לנוטינג היל גייט והולנד פארק.
גלי הגירה לאזור התרחשו במהלך המאה האחרונה, של אירים, יהודים, קריביים, ספרדים ומרוקאים. ההתחדשות המתמדת של אוכלוסיית האזור הופכת אותו לקוסמופוליטי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל לונדון | ||
הערות שוליים
- ^ "Portobello Road". London Online. נבדק ב-18 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "West London". London Hotels .com. נבדק ב-18 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Watt, Nicholas (28 ביולי 2004). "Tory Bright Young Things". The Guardian. London. נבדק ב-18 בפברואר 2010.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Beanie Pearce". Beanie Pearce Real Estate. נבדק ב-18 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 [1] 'Notting Hill and Bayswater', Old and New London: Volume 5 (1878), pp. 177-88.
- ^ "Notting Hill: Mandelson in good company". BBC News. 22 בדצמבר 1998. נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kensington and Chelsea". נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kensington". נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Anderson, Sarah (21 ביוני 2007). "Inside Notting Hill". The Times. London. נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1"-ing". נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.bbc.co.uk/london/yourlondon/london_history/pottery_lane.shtml
- ^ Notting Hill
- ^ London Director system exchange names
- ^ page at British History Online
- ^ McConnell, Sara (6 בפברואר 2006). "Notting Hill on foot". The Times. London. נבדק ב-20 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ John Galsworthy, The Man of Property, Chapter 1, published 1906
- ^ "One thousand years of Goldborne". Golborne Life. נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BBC News: Long history of race rioting, British Broadcasting Corporation, 28 May 2001.
- ^ Maggoch, Tom (20 בדצמבר 2006). "Exotic eats in West London (The London Style)". The London Paper. נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Proud to be a Notting Hill Tory". BBC News. 6 באוקטובר 2005. נבדק ב-7 ביוני 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The London Encyclopaedia, Edited by Ben Weinreb and Christopher Hibbert. Macmillan London Ltd., 1983
- ^ PrimeLocation | PrimeLocation
- ^ Royal Borough of Kensington and Chelsea Electoral wards
- ^ "Notting Barns – Metropolitan Police Service". cms.met.police.uk. נבדק ב-7 ביוני 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The History of Portobello Market". www.portobellomarket.org. נבדק ב-18 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Westbourne Grove for Whistles, Joseph, Zadig & Voltaire, Dinny Hall, Heidi Klein, Street Sensation, UK.
- ^ Time Out article: "West London"; 9–16 August 1997
| הרובע המלכותי של קנזינגטון וצ'לסי | ||
|---|---|---|
| שכונות | אלברטפוליס • בלגרביה • ברומפטון • צ'לסי • ארלז קורט • פארק הולנד • קנזינגטון • קנסאל טאון • נייטסברידג' • לאדברוק גרואוב • צפון קנזינגטון • נוטינג היל • דרום קנזינגטון • מערב ברומפטון | |
| אתרים בעלי חשיבות | אנדרטת אלברט • בית הולנד • ארמון קנזינגטון וגני קנזינגטון • מוזיאון הצבא הלאומי • המוזיאון להיסטוריה של הטבע • רויאל אלברט הול • מוזיאון המדע • מוזיאון ויקטוריה ואלברט • שגרירות ישראל בלונדון | |
| שווקים | שוק פורטובלו | |
23360017נוטינג היל