הלל זלטופולסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלל זלטופולסקי
Hillel Zlatopolsky Tidhar.jpg
לידה 1868
פטירה 11 בדצמבר 1932 (בגיל 64 בערך)
מקום קבורה

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מקצוע=סופר

הלל זְלָטוֹפּוֹלְסקיכתיב יידי: זלאַטאָפּאָלסקי; 1868, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית11 בדצמבר 1932, פריז, צרפת) היה איש עסקים, פעיל ציוני ותרבותי, נדבן וסופר יהודי. מהפעילים והתומכים של מפעלי תרבות רבים, בהם אגודת חובבי שפת עבר (לימים: תרבות) וקרן היסוד. נרצח בפריז על ידי עובד בכיר שלו לשעבר.

תולדות חייו ופעילותו

זלטופולסקי נולד בי"ב בתמוז תרכ"ח לשפרה לבית סנדומירסקי ולחיים שלמה זלמן זלטופולסקי ביקטרינוסלב שבאוקראינה. משפחתו הייתה בעלת אמצעים. גדל והתחנך על ברכי חסידות חב"ד בקרמנצ'וג, אוקראינה. התעניין והשתלם גם בלימודי חול ובהנהלת חשבונות.[1]

עם נישואיו לפייגה בת אהרן מירקין ופסיה לבית מזא"ה, עבר להתגורר בקייב, שם הצטרף לעסקי חותנו, שהיה אחד מגדולי הסוחרים בענף הסוכר באזור. זלטופולסקי הרחיב את עסקיו והפך לגדול סוחרי הסוכר ברוסיה, מה שאיפשר לו לתרום ולהשקיע בענייני ציבור יהודיים רבים בהם התעניין.

זלטופולסקי היה פעיל מאד בתחומי התרבות העברית ותמך בעיתונות העברית, ("השילוח" ו"העם") ובהוצאות הספרים העבריות. הוא היה אחד מהפעילים הנמרצים של אגודת חובבי שפת עבר. פעיל ציוני נלהב בתנועה הציונית של הרצל, גם אם התנגד חריפות לתוכנית אוגנדה שהוצעה בקונגרס השישי, 1903. בהיותו איש עסקים ובקי בהנהלת חשבונות שימש כמזכירו האישי של נציג ההסתדרות הציונית באזור, מקס עמנואל מנדלשטם, ובסופו של דבר ניהל את המרכז הפיננסי של ציוני רוסיה. (1897 – 1905)[2]

בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במוסקבה, וביתו היה בית ועד לפעילות עברית וציונית. טיפח ותרם להקמת מוסדות חינוך, ועבודתו היא זו שהפכה את "אגודת חובבי שפת עבר" למפעל "תרבות" הגדול, עם רשת ענפה של מוסדות חינוך, של בתי-ספר יסודיים, תיכוניים וגבוהים, בתי מדרש למורים וגננות, ישיבות, אשר התנהלו כולם כרובם בשפה העברית. זלטופולסקי תמך בכל מפעל תרבות עברי באשר הוא. בין המוסדות שמונה דוד תדהר ניתן למנות את "הבימה", הגימנסיה העברית "הרצליה", בית הספר הגבוה לאמנות "בצלאל", ועוד.

בתום המלחמה עבר בשנת 1919 להתגורר עם משפחתו בפריז, המשיך בפעילותו הציבורית, והיה ממייסדי קרן היסוד.[3] זלטופולסקי פרסם רשימות פובליציסטיות ופיליטונים משלהי שנות התשעים, ב"המליץ" וב"הצפירה", ואחר כך בעיקר ב"העולם", שקצתם נקבצו לכתבי הלל זלטופולסקי.[4]

הלל זלטופולסקי נרצח בפריז בי"ב בכסלו תרצ"ג על ידי אחד העובדים הבכירים שלו לשעבר, שניהל את אחד מבתי החרושת שהיו בבעלותו של זלטופולסקי, אך נסגר עקב קשיים כספיים. היורה התאבד מיד לאחר הרצח[5] הותיר אחריו בן, משה ובת, שושנה פרסיץ. עצמותיו של הלל זלטופולסקי הועלו ארצה על ידי בתו, שושנה, מייסדת הוצאת הספרים "אמנות" וחברת הכנסת הראשונה עד השלישית, ונקברו בהר הזיתים[6].

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.[7]

ספריו

  • "התחיה",‫ ברלין: דפוס איטצקאָווסקי, תרע"א. ‬(חוברת)
  • בתקופת התחיה: קבוצת מאמרים, אודסה: דפוס מוריה, (הקד’ תרע"ז).
  • "די אָרגאַניזירונג פון די יודישע פאָלקס כחות", לונדון: צענטראל ביורא פון דער ציוניסטישער ארגאניזאציאן ('פלוג שריפטען פאר’ן פאלק'), תר"פ. ‬(ביידיש) (חוברת)
  • כתבי הלל זלטופולסקי,‫ תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרפ"ט.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "הלל זלטופולסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5331
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "הלל זלטופולסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5331
  3. ^ האנציקלופדיה העברית, ספריית פועלים, 1988
  4. ^ גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1965
  5. ^ ע"י מי ובשל מה נרצח זלטופולסקי ז"ל?, דואר היום, 15 בדצמבר 1932
  6. ^ ארונו של ר' הלל זלטפולסקי ז"ל דרך תל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באוגוסט 1933
  7. ^ מדריך הרחובות - ו - ט באתר עיריית תל אביב-יפו
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0