הכיבוש הישראלי ברצועת עזה (2023 ואילך)
הכיבוש הישראלי ברצועת עזה החל זמן קצר לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, כחלק ממלחמת חרבות ברזל. צה"ל הקים מחנות קבע במספר אזורים ברצועת עזה בהם הוא שולט, שהעיקריים בהם הם צפון רצועת עזה, מסדרון נצרים, ציר פילדלפי ומעבר כיסופים.
הכיבוש נועד לבתר את רצועת עזה לחלקים: הערים ג'באליה, בית לאהיא ובית חאנון בצפון הרצועה מנותקות מהעיר עזה, שבעצמה מנותקת משאר הרצועה באמצעות מסדרון נצרים[1].
קצין המשרת באחת החטיבות הנלחמות ברצועה העריך כי המצב בשטח מלמד על כך שהצבא מתכנן להישאר בשטח תקופת זמן ממושכת, ולפחות עד שנת 2026[2].
רקע
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[4] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[6] שוטרים ו־10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
למחרת החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על "נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות" והחלה ההיערכות למלחמת חרבות ברזל[8].
אזורים שנכבשו על ידי צה"ל
צפון רצועת עזה
צה"ל כבש את צפון רצועת עזה בקרב ג'באליה השלישי, שהחל ב-5 באוקטובר 2024. לפני כן נוהלו באזור זה קרבות נגד לוחמי חמאס במשך מספר חודשים, בהם קרב ג'באליה הראשון, קרב ג'באליה השני וקרב בית חאנון.
צה"ל הטיל סגר צבאי על צפון הרצועה, מנע כמעט לגמרי כניסת סיוע הומניטרי, וכן הרס את רוב הכבישים המובילים דרומה ובכך ניתק את האזור מהעיר עזה. רוב התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם. חיל האוויר הישראלי תקף מבנים רבים בצפון הרצועה, בהם נהרגו תושבים רבים ואחרים נלכדו בהריסות. כמו כן הותקפו בתי חולים ותשתיות רפואיות. ארגוני זכויות האדם העלו חששות מפשעי מלחמה, ופעולות ישראל תוארו כטיהור אתני ורצח עם.
על פי דיווחים, לאחר קרב ג'באליה השני נסוגו כוחות צה"ל, וחמאס הצליח לשקם את כוחותיו ולגייס אלפי לוחמים חדשים. עקב כך הוחלט לצאת לקרב שלישי תוך פינוי האוכלוסייה מהאזור מבלי שתהיה לתושבים אפשרות לחזור. בשיחה עם כתב הגארדיאן אמר תת-אלוף איציק כהן, מפקד עוצבת הפלדה, כי תושבי צפון רצועת עזה לא יורשו לשוב לבתיהם[9], אך לאחר מכן הכחיש דובר צה"ל כי יש כוונה כזו[10][11].
ב-7 באוקטובר הוציא צה"ל צווי פינוי לתושבי ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא, והורו להם לנסוע דרומה לאזור ההומניטרי ליד אל-מוואסי. מיד לאחר מכן החלה התקפה צבאית באזורים אלה באמצעות הפצצות מן האוויר ומל"טים. תושבים דיווחו שהם לכודים בג’באליה בזמן ההפצצות, ושכל הכבישים באזור נחסמו מלבד הכביש הראשי המוביל החוצה. דובר צה"ל אמר כי לא תתאפשר הכנסת מזון ליישובים אלה.
על פי דיווחים מהאזור, עשרות אלפי פלסטינים מצפון רצועת עזה עברו דרך מסדרון נצרים לדרום רצועת עזה, אך דובר האו"ם, סטפן דוג'אריק, דיווח כי תושבים רבים בצפון עזה מתבצרים בבתיהם. ארגון רופאים ללא גבולות ציין שלפחות חמישה אנשי הצוות מהארגון נשארו בג’באליה, וכי מי שמנסה לברוח נורה.
פעולות צה"ל דומות לשלבים שתוארו ב"תוכנית האלופים" לפיה יש לאלץ פלסטינים לצאת מצפון רצועת עזה, למנוע כניסת סיוע הומניטרי, ואז להילחם בכוחות חמאס שיישארו בה. בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון אמרו כי פינוי צפון הרצועה אינו חלק מ"תוכנית האלופים", אך אישרו שפעולות צה"ל דומות למתואר בתוכנית. לדוגמה, קציני צה"ל דיווחו כי קיבלו פקודות לרוקן בצפון רצועת עזה כפרים וערים מתושביהם, ובאזור שבו התגוררו בעבר יותר מחצי מיליון עזתים, נשארו בנובמבר 2024 רק כ-20 אלף תושבים[2].
מסדרון נצרים
- ערך מורחב – מסדרון נצרים
מסדרון נצרים הוא מובלעת באורך 8 ק"מ ורוחב 7 ק"מ הנמצאת בשליטת צה"ל.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל, באוקטובר 2023, כבשה אוגדה 36 של צה"ל את מסדרון נצרים. מטרת הכיבוש הייתה כיתור העיר עזה במסגרת קרב עזה, וביתור הרצועה לשני חלקים. הכיבוש הושלם ב-5 בנובמבר, כשבוע לאחר תחילת התמרון.
במרחב המסדרון נבנו מגננים גדודיים וחטיבתיים, שבהם עברו החטיבות שפעלו בו. במגננים ערכות המתריעות במקרה של ירי פצמ"רים, ומחסות מפני ירי רקטי.
צה"ל סלל, באמצעות גדודי חיל ההנדסה הקרבית 749 ו-601, ציר תנועה מהיר במסדרון, כביש 749, המאפשר תנועת כוחות צבא ואספקה באופן יעיל ומחזק את השליטה בשטח. לצידי כביש 749 מתבצעות עבודות חישוף במטרה לחשוף ולהשמיד פירים ומנהרות לחימה.
בנוסף, צה"ל הקים שתי עמדות בידוק ביטחוני חד-כיווניות, לצורך מעבר תושבים מצפון עזה לדרום הרצועה.
כתב ynet יואב זיתון דיווח בנובמבר 2024 שמסדרון נצרים הורחב במידה ניכרת ויש בו מוצבי קבע, חטיבה צפונית וחטיבה דרומית. על פי קציני צה"ל אין כוונה להישאר שם לאורך זמן: "הכול פריק ונתיק במהירות"[12].
ציר פילדלפי
- ערך מורחב – ציר פילדלפי
צה"ל כבש את ציר פילדלפי בקרב רפיח במאי 2024. החל מיוני 2024 הרס צה"ל את הבתים שעמדו לאורך הציר והרחיב אותו משמעותית. באוקטובר 2024 דווח כי צה"ל הקים כביש סלול מחוף הים של רפיח עד למעבר כרם שלום, הציב עמדות צבאיות וטכנולוגיות, וסלל קווי תאורה, תקשורת ומעקב באזור[13].
חטיבת הנח"ל מחזיקה את ציר פילדלפי שבין רפיח לסיני, כרצועה מתרחבת לאורך 14 ק"מ.
קיימת תוכנית צה"לית להרחבה נוספת של השטחים עליהם שולט צה"ל בציר, בדומה להרחבה שנעשתה במסדרון נצרים[12].
מעבר כיסופים
- ערך מורחב – מעבר כיסופים
מתחילת מלחמת חרבות ברזל שולט צה"ל על השטח הסמוך למעבר כיסופים. בנובמבר 2024 צה"ל פתח את המעבר מחדש[14] והחל להשמיד שכונות שלמות באזור המעבר, כדי להרחיק את איום הנ"ט מבתי התושבים בעוטף עזה[2].
קורבנות
על פי דיווחי האומות המאוחדות מעריכים כי מתחילת אוקטובר 2024 עד אמצע נובמבר 2024 נהרגו בצפון הרצועה יותר מאלף בני אדם, בעיקר בערים ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא. רובם הגדול נהרגו בתקיפת בנייני מגורים, מקלטים זמניים ומבני ציבור שבהם הסתתרו אזרחים שנשארו בצפון הרצועה למרות דרישת צה"ל כי יעברו דרומה[15].
בנובמבר 2024 פורסם כי לפחות 16 מהתקיפות שבוצעו בתקופה זו ייחקרו במנגנון התחקור המטכ"לי המיועד למקרים שבהם מתעורר חשד שמדיניות הפעלת האש הייתה לא-פרופורציונלית או חרגה מהמותר בכללי המשפט ההומניטרי[1].
השפעות הומניטריות
ב-24 באוקטובר 2024 הודיעה סוכנות שירותי ההצלה בעזה כי לא תוכל עוד לספק שירותי עזרה ראשונה בצפון רצועת עזה עקב איומים מצד הצבא הישראלי[16].
ב-1 בנובמבר 2024 התריע משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי אוכלוסיית צפון רצועת עזה נמצאת בסיכון מיידי למוות כתוצאה ממחלות, רעב ואלימות, וכי אלפי תושבים לכודים תחת ההריסות[17].
תגובות
עמדת ישראל היא כי צה"ל לא מחזיק בשליטה אפקטיבית על רצועת עזה. בדיון בבג"ץ אודות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה הודיעה המדינה כי לא ניתן להחשיב את ישראל לכוח כובש ברצועה, משום שלצה"ל אין סדר כוחות שמאפשר לו לשלוט באופן אפקטיבי ברצועה, וכי חמאס "ממשיך לתפקד ולהפעיל סמכויות שלטוניות"[18].
משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הזהיר כי ישראל "אוטמת ביעילות את צפון רצועת עזה" וייתכן שהיא מבצעת פשע מלחמה בניסיונה להוציא בכוח את האוכלוסייה האזרחית מהאזור[19].
על פי ארגוני זכויות האדם, ישראל מבצעת בצפון עזה טיהור אתני וקיים חשש לפשעי מלחמה ורצח עם. ארגון בצלם פרסם הצהרה תחת הכותרת "העולם חייב לעצור את הטיהור האתני של צפון עזה" ובה נכתב שישראל "מבצעת פשעים בצפון רצועת עזה, כדי לרוקנה לחלוטין מהתושבים שעוד נותרו בה"[20].
ארגון זכויות האדם Human Rights Watch פרסם בנובמבר 2024 דו"ח שבו קבע כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וטיהור אתני ברצועת עזה. לפי הדו"ח, צה"ל אילץ כמעט 90% מתושבי הרצועה, שהם 1.9 מיליון איש, להתפנות מבתיהם, לעיתים קרובות יותר מפעם אחת, ועל פי הארגון ישראל אינה יכולה להצדיק בצרכים צבאיים את הפינוי המסיבי של האזרחים, את היחס לאוכלוסייה האזרחית ואת ההרס העצום ברצועה. הארגון בחן 184 צווי פינוי שהוצאו, וקבע כי הם חורגים מכללי המשפט ההומניטרי. הארגון קרא לממשלות העולם ובמיוחד לארצות הברית ולגרמניה להטיל אמברגו נשק על ישראל. בתגובת דובר צה"ל לדו"ח נאמר כי הוא מציג נתונים באופן סלקטיבי ללא הקשרם המלא וכי יש בו עיוותים בולטים[21].
קישורים חיצוניים
- אלישע בן קימון, עם "מאחזים", ורוח גבית מהקואליציה: כך דוהרת ישראל לממשל צבאי ברצועה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1
ניר חסון, צה"ל בודק אם הרג מאות בני אדם בצפון הרצועה בניגוד לדין הבינלאומי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2024
- ^ 2.0 2.1 2.2 יניב קובוביץ, ישראל מבססת את הישארותה ברצועה עד סוף 2025, לפחות. כך זה נראה בשטח, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ איתמר אייכנר, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר רשמית: ישראל במלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ Palestinians will not be allowed to return to homes in northern Gaza, says IDF, הגארדיאן, 6בנובמבר 2024 (באנגלית)
- ^ IDF distances itself from ‘no return’ remarks about north Gaza evacuees, הגארדיאן, 7 בנובמבר 2024 (באנגלית)
- ^ יניב קובוביץ, בצבא אומרים כי לא יאפשרו לתושבי צפון הרצועה לחזור לבתיהם, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2024
- ^ 12.0 12.1 יואב זיתון, נצרים, אנטנת סלקום ו"טרמינל 3": בתוך נצרים, הפרוזדור שהפך לטריטוריה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2024
- ^ מעריב אונליין, פעולות הכוחות בציר פילדלפי מוכיחות - צה"ל שם כדי להישאר I דיווח, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, גל גנות, בלחץ ארה"ב: צה"ל פתח את מעבר כיסופים לכניסת סיוע - לראשונה מההתנתקות, באתר ynet, 12 בנובמבר 2024
- ^ ניר חסון, "מצור בתוך מצור": צה"ל מונע סיוע הומניטרי מעשרות אלפים שנשארו בצפון הרצועה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2024
- ^ Rescuers Say Halting Work In North Gaza After Israel Threats, סוכנות הידיעות הצרפתית, 24 באוקטובר 2024 (באנגלית)
- ^ North Gaza 'apocalyptic,' everyone at 'imminent risk' of death, warns UN, רויטרס, 1 בנובמבר 2024 (באנגלית)
- ^ ניר חסון, המדינה לבג"ץ: צה"ל לא שולט ברצועה ולכן אינו יכול לאבטח את הסיוע ההומניטרי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2024
- ^ October 15, 2024 news on the wars in the Middle East, CNN, 15 באוקטובר 2024 (באנגלית)
- ^ העולם חייב לעצור את הטיהור האתני של צפון עזה, באתר בצלם, 22 באוקטובר 2024
- ^ ניר חסון, ארגון זכויות אדם: ישראל מבצעת ברצועה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וטיהור אתני, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2024
40010888הכיבוש הישראלי ברצועת עזה (2023 ואילך)