היפוספדיאס
היפוספדיאס[1] (Hypospadias) הינו מום אנטומי מולד ושכיח הנובע מהתפתחות לא תקינה של צינור השופכה, ומתבטא בעיקר בכך שנקב השתן (פתח השופכה) אינו ממוקם בראש העטרה של הגיד אלא במיקום נמוך יותר לצד הרגליים[2][3].
שכיחות ודרגות חומרה
מחקרים מצביעים על הימצאות של מום זה באחת מתוך כל 300 לידות של ילודים זכרים. ובמחקרים אחרים מופיע על 4-6 לידות כאלו מתוך כל 1000 לידות זכר[4], כאשר בשנים האחרונות מדווח על מגמת עליה[5] במספרי הנולדים עם היפוספדיאס.
המום מאובחן ומוגדר על ידי הרופאים בשלוש רמות חומרה שונות[6][7], כאשר בדרגות הקלות (כ50% - 75% מכלל המקרים) מדובר בדרך כלל בבעיה אסתטית בלבד שאינה מצריכה התערבות כירורגית, בעוד שבחמורות יותר מדובר בבעיה עם השלכות שונות שיש לתקן באמצעות ניתוח להארכת השופכה והחזרת הנקב למקומו הטבעי.
סיבות וגורמי סיכון
אין גורם ידוע לסיבת הופעת מום זה בילודים, מדובר בכשל בתהליך התפתחות השופכה במשך זמן ההיריון[8] אשר ייתכן מסיבות שונות. ישנם מחקרים[9] המקשרים בין היחשפות לחומרי הדברה מסוימים הגורמים לכך, ויתכן גם שמדובר בבעיה גנטית תורשתית, משום שסיכויים להימצאות מום זה גדול פי כמה במשפחה בה כבר הופיע מום זה בעבר[6][7].
אבחון
לרוב המום ניכר לעין בהתבוננות בצורת העטרה ובמיקום הנקב, לעיתים במקרים מורכבים יותר ניתן להיעזר בבדיקות אורונדימיות[10].
פתולוגיה
מצבים נוספים שעלולים להילוות למום זה:
- עורלה חלקית, העורלה אינה מקיפה את העטרה כמו אצל שאר התינוקות אלא החלק הקדמי של העטרה חשוף.
- היצרות נקב השתן, (מיאטוס צר) הנקב צר מידי ואינו מאפשר לשלפוחית השתן להתרוקן כראוי.
- קורדי, (Chordee) הינו מצב חמור יותר במום זה, כאשר בנוסף לכך שנקב השופכה אינו במקומו, הגיד כולו מכופף ועקום כלפי מטה לכיוון כיס האשכים, ולעיתים גם קיים תסביב של כל הגיד.
היפוספדיאס סמוי
חלק מהילודים הלוקים בהיפוספדיאס (בערך 5% מכלל מקרים אלו[11]), נולדים עם ערלה שלמה[12] המכסה את העטרה באופן שמסתיר את המום, ורק אחרי ביצוע ברית מילה או כאשר הילד יגדל יגלו אצלו את המום. על פי רוב במקרה של היפוספדיאס סמוי הוא יהיה בדרגה נמוכה כאשר הנקב ימצא קרוב מאוד למקום המקורי שלו.
טיפול
היפוספדיאס ניתן לתיקון באמצעות ניתוח אצל רופא אורולוג, מדובר בכירורגיית שחזור עדינה שמטרתה להשלים את החסר, להאריך את השופכה ולהחזיר את הפתח למקומו הטבעי ולעיתים גם ליישר את האבר במקרה של עקמת[13].
מועד הטיפול
בעבר המתינו עם הניתוח לגיל 3, בזמננו מצאו הרופאים את הזמן המתאים ביותר לביצוע הניתוח בין גיל 6 ל 12חודשים[5], אך ניתן לבצע את הניתוח גם מאוחר יותר.
היפוספדיאס וברית מילה
בניתוח לתיקון היפוספדיאס, הרופאים משתמשים בעור העורלה או בחלק ממנו, ולכן 1. במקרים החמורים הרופאים עלולים לדרוש להימנע מביצוע ברית מילה לחלוטין, או לחילופין לבצע טקס סמלי בלבד, 2. במקרים הסטנדרטיים הם יבקשו למול בחיתוך מינימלי תוך שימור חלק מהעור לביצוע ההשתלה בזמן הניתוח, 3. במקרים הקלים הם יאפשרו למול כרגיל[13].
בריתות אלו מצריכות מיומנות מיוחדת ומתבצעים על ידי מוהלים בעלי ניסיון:
א. ברוב המקרים, (גם באלו בהם הרופאים מאשרים למול כרגיל), מדובר במבנה גיד ובמבנה עורלה השונים מן הצורה הרגילה אצל שאר הילודים, דבר המקשה על ביצוע המילה, ומצריך מיומנות וזהירות רבה.
ב. במקרים בהם הרופאים מאשרים למול בחיתוך מינימלי הם דורשים גם שימור חלק מהערלה, או מה שנקרא ביהדות "עור הפריעה", שימור של עור זה שיהיה מתאים לניתוח דורש גם כן ידע וניסיון, ועל פי רוב מתאפשר בעיקר על ידי שיתוף פעולה בין האורולוג והמוהל המתאמים ביניהם את הדרך הנכונה לביצוע הברית באופן שיתאפשר אחר כך גם ניתוח מוצלח לתיקון המום.
קיים פולמוס סביב הצורך לבצע ניתוחים אלו בדרגות הבינוניות[14][דרושה הבהרה], ישנם חילוקי דעות בנושא בספרות, ובדברי פוסקי ההלכה[15][דרושה הבהרה].
ישנם שיטות שונות בין הרופאים כיצד לבצע ניתוחים אלו[16], ויתכן לפעמים שבעוד שחלק מהרופאים מעצימים את הבעיה[17] ולא מאשרים למול, לעומתם ניתן למצוא כאלו המבצעים את הניתוח בשיטה אחרת, והם יאפשר למול, משום שבצורה בה הם מתקנים את המום נדרש פחות עור לצורך הניתוח.
ברית סמלית במקרה של היפוספדיאס
בעבר גם הומצאה שיטה שתאפשר קיום ברית במקרים אלו[18], על ידי ביצוע כריתה של חלק קטן מקצה הערלה בכיוון הרוחבי, ואחר כך חתך אורכי של הערלה מהצד העליון והפשלת שני חלקי הערלה כלפי מטה, כך מצד האחד העטרה נותרה מגולה, ומצד שני נותר רובו של העור לניתוח. השיטה אושרה בשעתו גם על ידי גדולי המנתחים בשטח הכירורגיה הפלסטית, וגם על ידי פוסקי ההלכה הגדולים בזמנו שהתירו למול באופן זה וחלקם אף התירו לברך על המילה[19] ברכה בשם ומלכות בהסתמך על שיטת הדברי חיים[20] בשעת הדחק ומשום כבוד הבריות.
כהיום יצאה שיטה זו מכלל שימוש, גם בגלל מקרים רבים שעור הערלה שנשאר התנוון ולא הצליחו לשמר אותו לניתוח. ובעיקר משום שהיום התפתחו אצל המוהלים שיטות חדשות ומוצלחות יותר, של הסרת כל עור העורלה והשארת כל עור הפריעה לניתוח, שיטה שהיא גם עדיפה מבחינה הלכתית וגם מקובלות יותר על גדולי הכירורגים בשטח זה.
פסול חיתון והיפוספדיאס
לגבי מי שנולד עם היפוספדיאס, בדרגות החמורות בהם נקב השופכה מופיע למטה מן העטרה, שיש בו שאלה של כרות שופכה, כתבו גדולי הפוסקים שהוא מותר לבא בקהל משום שהוא נחשב כרות שפכה בידי שמים[21].
גם לגבי מי שעבר ניתוח לתיקון המום, שאז יתכנו מקרים בהם הרופאים פותחים את הגיד לצורך בניית שביל השופכה מחדש[22], ואז אין זה כרות שפכה בידי שמים, גם במקרה כזה כתבו הפוסקים שמותר לעשות את הניתוח כאשר סיכויי ההצלחה גבוהים, וגם לאחר הניתוח אינו נחשב ככרות שפכה ומותר לבא בקהל[23][24][25]
לקריאה נוספת
- ספר "ברית אברהם הכהן" מאמר "מומים בגיד ובעטרה" עמ' של"ט.
- היפוספדיאס בתוך "מילה שלמה" של הרב שלמה שוחט, סימן י"א עמ' תקנ"ה
- מומים ועיוותים במבנה של איברי ההולדה בתוך אוצר הברית - ג' עמ' שמב
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ^ פירוש המילה היפוספדיאס הינה: היפו=מתחת, פדיאס = שקע, הכוונה שיש חריץ מתחת למקום הטבעי בגיד. בשונה מ"הפיספדיאס" שם החריץ מעל לגיד הפי = מעל.
- ^ אסיה חוברות קכ"ג קכ"ד - אייר תשפ"ב - עמ' 96
- ^ ספר פוע"ה ג' עמ' 347 - מבוא רפואי בשיתוף ד"ר רענן טל
- ^ בספר מילה שלמה של הרב שלמה שוחט מופיע על אחד ל125 עד 200 ילודים, נתונים לא אחידים ומשתנים ממקום למקום, .
- ^ 5.0 5.1 היפוספדיאס, באתר miok - הבית של הרפואה הפרטית בישראל
- ^ 6.0 6.1 נכתב בשיתוף עם פרופסור בן חיים, היפוספדיאס: מה גורם להתפתחותו והאם תמיד יהיה צורך בניתוח?, באתר אינפומד, 16/07/2020
- ^ 7.0 7.1 פרק 11 בנפלאות הברית של עמית ירון מברית יוסף יצחק - עמ' 314
- ^ רופא מייעץ פרו' בן חיים, ניתוח לתיקון סדק בתחתית השופכה (היפוספדיאס), באתר מכבי, 02.05.22
- ^ האם יש קשר בין היפוספדיאס (Hypospadias) לחשיפה לחומרי הדברה חקלאיים ? (Pediatrics), באתר אי-מד, 15/12/2013
- ^ סדק תחתית השופכה, היפוספדיאס, באתר אינפומד
- ^ היפוספדיאס, באתר ד"ר דוד בן מאיר אורולוג ילדים.
- ^ ספר אסיה יא - במאמרו של ד"ר הלפרין עמ' 130
- ^ 13.0 13.1 פרו' יעקב בן חיים - היפוספדיאס, באתר דוקתורים
- ^ ברית אברהם הכהן עמ' של"ט.
- ^ מילה שלמה עמ' תקנה.
- ^ במילה שלמה הוא כותב שיש יותר מ300 שיטות.
- ^ היפוספדיאס וברית מילה, באתר מילה טובה
- ^ הנושא הזה מופיע בהסבר מפורט במאמרו של המוהל יוסף דב ויסברג בחוברת "אסיה" שיצאה לאור על ידי ד"ר הרב אברהם שטינברג, כרך שלישי עמ' 389.
- ^ הרפואה כהלכה - ב' עמ' 416
- ^ שו"ת דברי חיים ח"ב סי' קי"ד קי"ח.
- ^ שו"ת חתם סופר ח"ו סי' ס"ד
- ^ אנציקלופדיה הלכתית רפואית מאת פרופ' אברהם שטיינברג כרך ה' עמ' 832
- ^ חשב האפוד ח"ב סי' ח'
- ^ שבט הלוי ח"ח סי' רס"ז, ח'
- ^ היפוספדיאס וסיבוכי ניתוח – מעמד הלכתי, באתר מכון לחקר הרפואה על פי התורה - שלזינגר
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.