הצי העות'מאני

חיל הים העות'מאני היה אחד מחילות הים הגדולים בים התיכון, הים השחור, הים האדום, המפרץ הפרסי והאוקיינוס ההודי. הצי הראשון של האימפריה כלל 33 מפרשיות ו-17 ספינות משוט בשנת 1081. הסלג'וקים מאנטוליה (מסולטנות רום) כבשו את אלניה ויסדו צי אוניות טורקי, ואלניה הפכה לנמל הבית של צי המלחמה הים תיכוני של טורקיה. מאוחר יותר יסד אלדין קיקובד הראשון את נמל הבית של צי המלחמה הטורקי בסינופ. הצי העות'מאני התפתח בתחילת המאה ה-14, וכבש בתחילה את האי אירמלי בים מרמרה בשנת 1308, שסימן את הניצחון העות'מאני הראשון. בשנת 1321 ביצע צי המלחמה העות'מאני את הנחיתה הראשונה שלו בתראקיה בדרום-מזרח אירופה. בשנת 1351 בנה הצי העות'מאני את המצודות העות'מאניות הראשונות, ובשנת 1352 בנו את המצודה האסטרטגית על חופי מיצרי הבוספורוס ליד קונסטנטינופול ושני המעברים הבוספורוס והדרדנלים היו תחת השליטה העות'מאנית. וכך המשיך הצי העות'מאני בכיבושיו עד שבשנת 1453 הוא כבש את קונסטנטינופול והמשיך וכבש את דוכסות אתונה במוראה, האימפריה של טרפזונטס, ולבסוף האימפריה הביזנטית בשנת 1461. בשנים 1499–1503 ערכו העות'מאנים סידרה של קרבות ימיים כנגד רפובליקת ונציה. כאשר האימפריה העות'מאנית ניצחה בקרב זונצ'יו (1499), ובקרב מודון (1500), ועד לשנת 1503 השלימו העות'מאנים את כיבוש הים האדריאטי והים היוני. בשנת 1516 החלו בכיבוש סוריה ופנו לכיוון צפון אפריקה, כבשו את אלג'יריה ולאחר מכן את מצרים מידי הממלוכים. עד לשנת 1529 כבשו את תוניסיה.

ניצחון הצי העות'מאני בקרב פרווזה (1538) וקרב ג'רבה (1560) שהיה כנגד הספרדים, רפובליקת ונציה, מדינת האפיפיור, הרפובליקה של גנואה, דוכסות סבוי וההוספיטלרים, אישר את העליונות העות'מאנית בים התיכון למשך מספר עשורים.

ההפסד הראשון של הצי העות'מאני היה בקרב לפנטו (1571), היה הפסד זמני, שלאחריו בנו העות'מאנים צי גדול בהרבה מהצי הקודם ולמעשה מכל הציים דאז, והם המשיכו בכיבוש לוב (1551) והמשיכה למרוקו ומצר גיברלטר ב-1553.

החל מהמאה ה-17 הסתכן צי המלחמה העות'מאני בכניסה לאוקיינוס האטלנטי. (מוקדם יותר נכבשו האיים הקנריים ב-1501, ולאנזאורט ב-1585). בשנת 1627 כבש הצי העות'מאני את האי לונדי שבתעלת בריסטול ופנו לאחור כדי להתכונן למתקפה מקיפה כנגד בריטניה, אירלנד, איי שטלנד, איי פארו, דנמרק, נורווגיה, איסלנד וניופאונדלנד, שנכבשו בין השנים 1627–1631. ביתר הזמן שבין המאות ה-17 וה-18 התמקד הצי העות'מאני בים התיכון, הים השחור, הים האדום, המפרץ הפרסי והים הערבי. המלחמה העות'מאנית-ונציאנית הארוכה שהתקיימה בין השנים 1648-1669, הסתיימה בניצחון העות'מאנים, והשלמת כיבוש כרתים. בשנת 1708 הושלם כיבוש המחוז הספרדי האחרון, העיר אוראן שבאלג'יריה.

תקופה המאה ה-18 הייתה תקופה של קיפאון לצי העות'מאני והתאפיין במספר כשלונות, והיא נאלצה לכבוש מחדש את מולדובה ואזוב מידי האימפריה הרוסית בשנת 1711 וערים נוספות מידי רפובליקת ונציה. עד שבשנת 1770 הפסיד הצי העות'מאני בקרב צ'סמה שהסתיים בהשמדת הצי העות'מאני.

במאה ה-19 חלה ירידה נוספת בכוחו של הצי העות'מאני. במהלך מלחמת העצמאות היוונית הובס הצי העות'מאני בידי הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, צרפת ורוסיה, בקרב נאווארינו (1827).

במלחמת העולם הראשונה הובסה האימפריה העות'מאנית יחד עם האימפריה הגרמנית.