החלוץ (כתב עת)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853)

החלוץ היה כתב עת עברי שנלחם במסורת ישראל, בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 18521889.

בכתב העת הופיעו מאמרים פובליציסטיים ומחקריים בתחום חכמת ישראל, שמגמתם ביקורת חריפה על התלמוד, ההלכה והרבנים. כותרת המשנה של כתב העת הייתה "החלוץ העובר לפני עם ישראל למלחמת הדת והתושיה", ובשער בגרמנית הופיעה הכותרת "Wissenschaftliche Abhandlungen über Jüdische Geschichte, Literatur, und Alterthumskunde" ("מאסף מדעי על היסטוריה, ספרות וידיעת העבר של היהדות").

היוזמה להוצאת כתב העת הייתה של שור ושל ידידו הסאטיריקן יצחק ארטר. ארטר כתב את "תולדות החלוץ", מאמר פרוגרמטי שהסביר את הצורך בכתב העת, אך נפטר מספר חודשים לפני שיצא לאור הגיליון הראשון, ושור לקח על עצמו את השלמת המאמר ואת עריכת כתב העת.

בכרכים הראשונים השתתפו גם אברהם קרוכמל, יצחק שמואל רג'יו ומשה שטיינשניידר, כמה מידידיו ושותפיו של שור להשקפת עולמו. אך בכרכים האחרונים כתב שור לבדו את כל התוכן.

"החלוץ" היה הקיצוני שבכותבי הביקורת נגד היהדות האורתודוקסית, נגד רבנים בני הזמן ואף נגד משכילים "מתונים" (כגון שי"ר, וזכריה פרנקל וכן נגד רבי צבי הירש חיות). רבים מן המשכילים הסתייגו ממנו ואף נכתבו כמה חיבורי ביקורת חריפים נגדו, שעליהם השיב חזרה שור בחריפות. ואולם "החלוץ" השפיע על הדור הבא של הפועלים לשינויים בדת במזרח אירופה, ובראשם יהודה ליב גורדון ומשה ליב ליליינבלום.

כתב העת יצא לאור כשנתון, אך בהפסקות רבות:

מהדורת צילום של "החלוץ" עם מפתחות יצאה לאור ב-1972 בירושלים. בשם "החלוץ" נקראו גם כמה כתבי עת של תנועת "החלוץ".

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20503443החלוץ (כתב עת)