הורמון אדרנוקורטיקוטרופי

הורמון אדרנוקורטיקוטרופיק (ACTH - adrenocorticotropic hormon) מכונה גם הורמון הדחק, הוא פפטיד מופרש מההיפופיזה הקדמית, משפיע על בלוטת יותרת הכליה ועל הפרשת הורמונים קורטיקוסטרואידים המעכבים בין היתר את מערכת החיסון. ה ACTH גורם בין השאר להפרשת אדרנלין וקורטיזול. במצב חירום (עקה או בהלם) הגוף מפריש את ה-ACTH אל זרם הדם והוא משפיע על בלוטת יותרת הכליה וגורם להפרשת אדרנלין, קורטיזול ונוירואדרנלין (שהוא מוליך עצבי) והוא אחד מההורמונים בפעולת המערכת הסימפטית. לאחר הפרשת הורמון זה מופיעים סימני פעילות סימפתטית:

1. הרחבת אישונים
2. הרחבת סימפונות
3. הגברת ייצור פקטורי קרישה
4. הגברת תפוקת הלב (ועלייה בלחץ הדם)
5. האטת תהליך העיכול
6. הפחתת תפקוד הכליות
7. חרדה

הורמון ה-ACTH פעיל נגד תסמונת ווסט. כמות גדולה מדי של ההורמון יכולה להיות מסוכנת. בזמן עליית רמת הACTH בגוף רמת הסוכר בדם עולה בנוסף לפעילות הסימפתטית. ה ACTH יכול לגרום אף להרעלה בגוף (כמו כל חומר) אם נמצא בכמות גדולה מהרגיל. הורמון זה שימושי במצבי לחץ, כשיש צורך בהפניית המשאבים לצרכים דחופים יותר, ולכן מעוכבים תהליכים לא דחופים כמו עיכול או ייצור שתן. ראה fight or flight .

ראו גם

• היפואדרנליזם
• מחלת אדיסון

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.