הדלתה של הקולורדו
הדלתה של הנהר קולורדו (בספרדית: Delta del río Colorado) הוא האזור שבו נהר הקולורדו נשפך למפרץ קליפורניה (המכונה גם ים קורטס), חלק מהאוקיינוס השקט. הדלתה היא חלק מאזור גאולוגי גדול יותר הקרוי שקע סלטון.[1] בעבר יצרו פעולות הגומלין שבין זרם הנהר לגאות והשפל של האוקיינוס סביבה דינמית, ששימשה בית גידול למינים החיים במים מתוקים, מים מליחים וביצות. בתוך אזור הדלתה הנהר מתפזר לערוצי פְּזָרוֹת[א] ויוצר מבנה שפך נהר מורכב ומערכות אקולוגיות יבשתיות. השימוש במים במעלה הזרם וההפחתה בכמות המים המתוקים עקב כך גרמו לאובדן מרבית הביצות באזור, כמו גם לשינויים דרסטיים במערכות האקולוגיות המימיות. עם זאת, קיימת תוכנית שמטרתה להחיות את הביצות על ידי שחרור פעימות מים מדי פעם במורד הדלתה של הנהר.[3]
היסטוריה של הטבע
עד תחילת המאה ה-20 זרם נהר הקולורדו בחופשיות ממקורותיו בהרי הרוקי שבמדינת קולורדו בכיוון דרום-מערב לתוך מקסיקו, שם זרם למפרץ קליפורניה. כמויות משמעותיות של טין, המכיל חומרי הזנה מכל רחבי אגן הנהר קולורדו, נסחפו במורד הנהר, תוך יצירת הדלתה הנרחבת של נהר הקולורדו.
קודם לבניית סכרים גדולים לאורך מסלולו, הזין נהר הקולורדו אחד משפכי הנהרות המדבריים הגדולים בעולם. הדלתה של נהר הקולורדו השתרעה לרוחב הקצה הצפוני ביותר של מפרץ קליפורניה על שטח בן 7,810 קילומטרים רבועים של ביצות של מים מתוקים, מליחים ומי גאות הים, וקיימה אוכלוסיות גדולות של צמחים, עופות ובעלי חיים יבשתיים וימיים. משום שבתקופה זו הגיעו מרבית מימיו של הנהר לשפך, המים המתוקים, הטין וחומרי המזון עזרו ליצור ולשמר מערכת מורכבת של ביצות שסיפקו אתרי הזנה וקינון לעופות ובית גידול לרבייה של דגים ויונקים ימיים. שפע החיים בדלתה של הנהר קולורדו עמד בניגוד בולט למדבר סונורה שסביבה.
היסטוריה אנושית
היסטוריה קדומה
חוקרי ארצות ראשונים שהגיעו לדלתה דיווחו שראו יגוארים, בונים, איילים וזאבי ערבות, בנוסף לשפע עופות מים, דגים ובעלי חיים ימיים אחרים. חוקרי הארצות הראשונים גם פגשו בדלתה את התושבים המקומיים הידועים בכינוי קוקפה (Cucapá), או אנשי הנהר. הקוקפה הם צאצאים של אינדיאנים דוברי יומאן (Yuman) ששכנו בדלתה במשך קרוב לאלף שנים. חוקר הארצות הספרדי ארננדו דה אלרקון, הגיע לדלתה של הקולורדו ב-1540 כחלק ממשלחתו של פרנסיסקו וסקס דה קורונדו. דֶה אַלַרְקוֹן היה הראשון לתאר בכתב את בני הקוקפה ודיווח כי ראה כמה אלפים מבני קבוצה אתנית זו. הקוקפה השתמשו במישור ההצפה של הדלתה בצורה נרחבת, לשם קציר דגן בר הקרוי באנגלית Palmer’s saltgrass (Distichlis palmeri) הגדל בקרקע המלוחה, ולשם גידול תירס, קטניות ודלועיים.
על המפה הדלתה נחצית על ידי הנהר, אבל בפועל הנהר היה בשום מקום ובכל מקום, כיוון שהוא לא יכול היה להחליט מי מבין מאה לגונות ירוקות הציע את הנתיב הנוח והמהיר ביותר למפרץ.
— Aldo Leopold, A Sand County Almanac, עמודים 142-141. תיאור של הדלתה של נהר הקולורדו כפי שהייתה ב-1922
לאחר בניית הסכרים
מאז בניית הסכרים התנאים בדלתה השתנו. כמו בדלתאות נהר מדבריות אחרות, כדוגמת הדלתא של הנילוס והאינדוס, גרמה הפעילות האנושית לשינויים גדולים בדלתה של הקולורדו. עשרות שנים של בניית סכרים והטיות של מי הנהר בארצות הברית הקטינו את הדלתה לחלק קטן ממה שהייתה בעבר, הכולל ביצות קטנות ומישורי בוץ מלוח.[4] בתקופה שמאגרי המים התמלאו מאחורי הסכרים ומי השיטפונות נלכדו בהם, הפסיקו להגיע מים מתוקים לדלתה.
בניית סכר הובר בשנות ה-30 של המאה ה-20 סימנה את תחילת העידן המודרני עבור הדלתה של הקולורדו. במשך שש שנים, כאשר אגם מיד התמלא מאחורי הסכר, לא הגיעו מים מתוקים כלל לדלתה. אפילו השיטפונות של האביב כתוצאה מהפשרת השלגים נלכדו במאגר. אירוע של אסון אקולוגי כזה חזר בין 1963 ל-1981 בזמן שאגם פאוול התמלא מאחורי סכר קניון גלן. ברגע ששני המאגרים התמלאו השתמשו בסכרים לוויסות הזרם כך שהמים חולקו בצורה מובטחת בין המדינות החתומות על הסכם נהר הקולורדו, והם נוצלו במלואם. אפשר היה להשתלט על מרבית מי השיטפונות, לווסתם ולצרפם לקיבולת של הנהר לקיים את מרכזי האוכלוסייה העירוניים והחקלאות במערב ארצות הברית. מי השיטפונות שוחררו לערוץ הנהר רק כאשר לשכת הטיוב של ארצות הברית, הסוכנות שמפעילה את הסכרים, העריכה שספיקת הנהר גדולה מהקיבולת של המערכת לשימוש ולאגירה.
אובדן זרם המים המתוקים לדלתה במהלך המאה ה-20 הקטין את שטח הביצות של הדלתה לכדי 5% מגודלו המקורי ומינים זרים פגעו בבריאות האקולוגית של מרבית מה שנותר. הלחץ על המערכות האקולוגיות אפשר למינים פולשים לנצח בתחרות כנגד המינים המקומיים בגדות נהר הקולורדו. היערות המקוריים של מיני הצפצפה והערבה התחלפו במישורי חול ובוץ הנשלטים על ידי מינים פולשים של אשל, ושיחים דוגמת Pluchea sericea (באנגלית arrowweed), ו-Allenrolfea occidentalis (באנגלית iodinebush), שינוי שהקטין את ערכו של יער הגדות כבית גידול לבעלי חיים.
השיטפונות של שנות ה-80 של המאה ה-20
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 התרחש רצף של אירועי שיטפונות שמילאו לגמרי את מאגרי המים שמאחורי הסכרים על הנהר. המצב חייב שחרור של מי השיטפונות לערוץ הקולורדו ועקב כך הגיעו שוב מים מתוקים לדלתה. שיטפונות אלו יצרו מחדש מישור הצפה וגרמו לצמיחה מחודשת של אזורים רבים במישור ההצפה וסייעו לחדש את יערות הגדות.
אקולוגיה
הדלתה מאפשרת קיומם של חיות בר מגוונות, כולל כמה מינים בסכנה ובסיכון. התקנות של מקסיקו בנושא מינים בסכנה מפרטות את המינים הבאים השוכנים באזורים המימיים והיבשתיים של הדלתה המצויים בסיכון:
- Cyprinodon macularius (desert pupfish), מין דג קטן השורד בתנאי חום, חומציות ומליחות יוצאי דופן. המין נמצא גם ברשימת המינים בסכנה של ארצות הברית.
- רלית יומה (Rallus obsoletus) - המין נמצא גם ברשימת המינים בסכנה של ארצות הברית
- שונר מצוי
- דולפין ואקיטה, המין הקטן ביותר בסדרת הלוויתנאים. ככל הנראה נותרו פחות מ-250 ואקיטה בעולם.
- טוטואבה – מצוי בסכנת גדולה בטבע, דג בגוון כחול-פלדה שגדל לאורך של 2 מטרים ומשקל של 136 קילוגרם, ובעבר פרנס תעשיית דיג שנסגרה ב-1975.
- צדפת הדלתה של הקולורדו (Mulinia coloradoensis), מין שהיה מצוי בעבר בשפע והיה רכיב חשוב במארג המזון של המערכת האקולוגית.
אף שהנושא לא נחקר לעומק אין חולק על החשיבות של הדלתה לעופות נודדים, בהיותה ביצת המים המתוקים העיקרית באזור. בדלתה של הקולורדו באזור צפון מפרץ קליפורניה תועדו בסך הכל 358 מיני עופות. מתוכם שניים ברשימת המינים בסכנה, שישה במצב שימור מאוים, ושישה עשר תחת הגנה מיוחדת במקסיקו. שניים מהמינים שחרפו במקום בעבר וחמישה שקיננו בו אינם מצויים בו יותר, כולל טירן ערבות (Empidonax traillii), ברווז שורק פולווס (Dendrocygna bicolor) ועגור קנדי.
שמורת ביוספירה
מפרץ קליפורניה שוכן בתחומי השיפוט של מקסיקו ומדינותיה: באחה קליפורניה וסונורה. ב-1974 ייעדה ממשלת מקסיקו חלקים מצפון מפרץ קליפורניה ומהקצה הדרומי של הדלתה של הקולורדו לשמש כשמורה.
ביוני 1993 הכריז ארגון אונסק"ו על שטח של מעל ל-12,000 קילומטרים רבועים בצפון מפרץ קליפורניה והדלתה של הקולורדו כשמורת טבע של הביוספירה של האזור (Reserva de Biosfera 'Alto Golfo de California y Delta del Río Colorado'). מתוך שטח זה מעל ל-4,000 קילומטרים רבועים בסמוך לדלתה של הקולורדו הם אזור הליבה של השמורה ויתרת ה-8,000 קילומטרים רבועים הם אזור החיץ של מים וחוף ים.[5]
אונסק"ו שוקל להכריז על אזורים חלק מ"תוכנית אדם וביוספירה" (Man and the Biosphere Programme) רק לאחר שהמדינה שבה שוכן האתר מגישה מועמדות. ברגע שההצעה התקבלה, נשאר האתר תחת השיפוט הריבוני של המדינה בה הוא שוכן. הסוכנויות של הממשל הפדרלי המקסיקני שלהן יש סמכות מנהלית על שמורת הטבע כוללות את הוועדה הלאומית של אזורים לאומיים מוגנים (בראשי תיבות CONANP), והמזכיר לענייני סביבה, משאבי טבע ודיג (SEMARNAP).
בנוסף להגדרה כשמורת טבע ביוספירה, הוכרזו כ-2,500 קילומטרים רבועים בתוך הדלתה של הנהר קולורדו (Humedales del Delta del Río Colorado) כאתר ראמסאר שתחת "אמנת שטחי הביצה" של האו"ם. אתרי ראמסאר הם שטחי ביצות בעלי חשיבות בינלאומית במונחי האקולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, לימנולוגיה והידרולוגיה שלהם. האו"ם שוקל הכרזה על שטח כאתר ראמסאר בעקבות הצעה של מדינה שבשטחה שוכן האתר.
קישורים חיצוניים
- Map of the Biosphere Reserve (in español)
- A Delta Once More: Restoring Riparian and Wetland Habitat in the Colorado River Delta
- IBWC Minute 306 (Conceptual Framework for U.S. - Mx Studies for Future Recommendations Concerning the Riparian and Estuarine Ecology of the Limitrophe Section of the Colorado River and its Associated Delta.)
- Colorado River Delta Research Coordination Network
ביאורים
הערות שוליים
- ^ David A. Alles, ed., "Geology of the Salton Trough", Western Washington University, Edited May 28, 2005.
- ^ מילון למונחי גאולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה
- ^ Water, wildlife surge back into once-parched Colorado River delta
- ^ Clifford, Frank (25 במאי 2008), "In Colorado River Delta, waters -- and prospects -- are drying up", Los Angeles Times
{{citation}}: (עזרה) - ^ Biosphere Reserve Information Alto Golfo De California
24976035הדלתה של הקולורדו