הבחירות לראשות מפלגת העבודה נערכו ב-9 בנובמבר 2005 בין מתפקדי המפלגה. יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ ניצח את סגן ראש הממשלה[1] ומנהיג המפלגה המכהן שמעון פרס.[2][3]
רקע
בשנת 2001 התקיימו הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה לאחר התפטרותו של אהוד ברק. ברק, אז מנהיג מפלגת העבודה, הפסיד לאריאל שרון,[4] ובעקבות כך פרש מהחיים הפוליטיים.[5] הוא הוחלף על ידי בנימין בן אליעזר,[6] שהובס לאחר מכן על ידי עמרם מצנע ב-2002. מצנע התפטר בשנה שלאחר מכן עקב ביצועיה הגרועים של המפלגה בבחירות לכנסת השש עשרה.[7] כתוצאה מהתפטרותו של מצנע התקבלה ההחלטה למנות את ותיק המפלגה שמעון פרס למנהיג הזמני ביוני 2003, תוך כוונה כי יכהן למשך שנה.[8]
ביולי 2003 החלו חברי מפלגת העבודה בשיחות לגבי מועד הפריימריז. בנימין בן-אליעזר ובעלי בריתו ביקשו להקים ועדה להכנה לבחירות הפנימיות, שיתקיימו ביוני 2004.[9] מרכז המפלגה דחתה את בקשתו.[10] בספטמבר החל פרס במשא ומתן עם מפלגת עם אחד, בראשות עמיר פרץ, בתקווה להציב רשימה מאוחדת בבחירות הבאות.[11][12] בחודש נובמבר הציעו כמה מחברי המפלגה, ביניהם דליה איציק ואברהם בורג, להאריך את כהונתו של פרס בשנה אחת לפחות.[13] בן אליעזר התנגד תחילה לשתי הבקשות, והאשים את פרס במכירת המפלגה, אך הגיע להסכמה עם פרס להארכת כהונתו בשנה בפברואר 2004.[14] העבודה הגיעה להסכם עם מפלגת "עם אחד" במאי 2004, למרות התנגדותו של בן אליעזר.[15] שני הצדדים התאחדו מאוחר יותר בשנת 2005.[16]
בדצמבר 2004 קבע מרכז המפלגה את מועד הפריימריז ל-12 ביוני 2005.[17] פרץ הודיע על כוונתו להתמודד.[18] בחודש שלאחר מכן הצטרפה העבודה לממשלת אריאל שרון.[19] פרס מונה לסגן ראש הממשלה.[20] ב-26 ביוני 2005, יומיים לפני מועד הפריימריז המתוכנן, הוא נדחה בעקבות גילוי הונאה במפקד.[21] בעקבות הדחייה, נשר ברק מהמרוץ וסלל את מועמדות פרס ב-11 בספטמבר.[22] חבר הכנסת מתן וילנאי הודיע על כוונתו להתמודד ב-10 באוקטובר.[23] ב-16 באוקטובר, מרכז המפלגה קבע את התאריך ל-9 בנובמבר.[24] וילנאי נשר מהמירוץ ב-6 בנובמבר לאחר שפרס הבטיח למנות אותו לשר הביטחון בממשלה עתידית בראשות העבודה.[25][26]
קמפיין
הקמפיין של עמיר פרץ התמקד ברצון להחזיר את העבודה לשורשיה הסוציאליסטיים. הוא התנגד לרפורמות השוק החופשי ולקיצוצים תקציביים שלטענתו פוגעים בעניים. בנוסף, הוא פעל למען פרישת מפלגתו מממשלת ישראל השלושים.[27]
פרס ניסה להציג את עצמו בקמפיין בקו ממלכתי, ונפגש עם שועי עולם.[28]
מועמדים
נשרו מהמירוץ
תוצאות
תגובות
פרס טען בתחילה שייתכן שהתרחשו זיופים במהלך הפריימריז[30] אך נפגש עם פרץ והודה בהפסד ב-11 בנובמבר.[31] הוא עזב את מפלגת העבודה ב-30 בנובמבר והצטרף למפלגת קדימה,[32] ונבחר לנשיא ישראל ב-2007.[20] מפלגת העבודה בראשות פרס התמודדה שוב בבחירות לכנסת השבע עשרה, הגיעה למקום השני וזכתה ב-19 מנדטים, ללא שינוי.[33] מאוחר יותר הובס פרץ בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-2007 על ידי אהוד ברק.[34]
הערות שוליים
- ^ אטילה שומפלבי, מהפך בעבודה: עמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
- ^ אטילה שומפלבי, פרס ל-ynet: אם לא יהיה שינוי, נצא מהממשלה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2005
- ^ 3.0 3.1 עמיר פרץ: מחקלאי בכיסא גלגלים למנהיג העובדים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
- ^ הבחירות בישראל 2001, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ יובל קרני, אהוד ברק הודיע: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2012
- ^ Jonathan Lis, Benjamin Ben-Eliezer, 1936-2016: From scared Iraqi immigrant boy to an Israeli political giant - Haaretz Com, Haaretz, 28 August 2016
- ^ דרכו הקצרה של מצנע בהנהגת העבודה, באתר ynet, 5 במאי 2003
- ^ אטילה שומפלבי, פרס נבחר ליו"ר הזמני: "נחזיר את המפלגה לגדולתה", באתר ynet, 19 ביוני 2003
- ^ אטילה שומפלבי, פרס דחה צירוף ברק ללשכת העבודה, באתר ynet, 22 ביולי 2003
- ^ אטילה שומפלבי, מקורבי בן אליעזר זועמים: "פרס ופינס עשו מחטף", באתר ynet, 24 ביולי 2003
- ^ אטילה שומפלבי, יו"ר העבודה פרס קרא לאיחוד עם עמיר פרץ, באתר ynet, 16 בספטמבר 2003
- ^ שמעון פרס: בשלו התנאים לאיחוד בין 'העבודה' ו'עם אחד' בראשות עמיר פרץ, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2003
- ^ אטילה שומפלבי, מהלך בעבודה: להאריך את כהונת פרס בשנה לפחות, באתר ynet, 3 בנובמבר 2003
- ^ אטילה שומפלבי, "אתה מוכר אותנו", הטיח בן אליעזר בפרס, באתר ynet, 11 בנובמבר 2003
- ^ אטילה שומפלבי, העבודה אישרה את האיחוד עם מפלגתו של עמיר פרץ, באתר ynet, 20 במאי 2004
- ^ עם אחד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ אטילה שומפלבי, העבודה אישרה פריימריס ביוני, ברק חיבק את שחל, באתר ynet, 12 בדצמבר 2004
- ^ מזל מועלם, עמיר פרץ: אתמודד על ראשות העבודה, גם מול פרס, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
- ^ ראש הממשלה אריאל שרון 1928–2014, באתר הכנסת
- ^ 20.0 20.1 20.2 ראש הממשלה ונשיא המדינה שמעון פרס 1923–2016, באתר הכנסת
- ^ אטילה שומפלבי, מזכ"ל העבודה: לדחות את הבחירות בחודשיים, באתר ynet, 23 ביוני 2005
- ^ אטילה שומפלבי, ברק הסיר מועמדותו, פרס: לא לעסוק בעבר, באתר ynet, 11 בספטמבר 2005
- ^ מורן זליקוביץ', וילנאי רץ: "פרס ופרץ – חלום רטוב של היריבים", באתר ynet, 10 באוקטובר 2005
- ^ אטילה שומפלבי, הוחלט: הפריימריז בעבודה ב-9 בנובמבר, באתר ynet, 16 באוקטובר 2005
- ^ מיה בנגל והדס שפר, פרס לוילנאי: "פרוש מהמרוץ ותמונה לשר ביטחון בממשלתי", באתר nrg, 6 בנובמבר 2005
- ^ אטילה שומפלבי, פרס הציע לוילנאי להיות שר ביטחון – והוא פרש מהמירוץ, באתר ynet, 6 בנובמבר 2005
- ^ Peres loses party leadership bid, The Guardian, 10 November 2005
- ^ גבריאל אסולין, שינויים בהרגלי הבחירה, באתר גלובס, 22 במאי 2005
- ^
בנימין (פואד) בן-אליעזר, באתר הכנסת
- ^ אטילה שומפלבי, שמעון פרס: "לבדוק חשדות לזיופים", באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
- ^ אטילה שומפלבי, פרס בפגישה עם פרץ: "מקבל את ההכרעה", באתר ynet, 11 בנובמבר 2005
- ^ "Peres quits Labor Party, backs Sharon". CNN, 30 November 2005. נבדק ב-2022-05-08.
- ^ בחירות 2006, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ מזל מועלם, פרץ בירך את ברק והבטיח לשתף עמו פעולה: "לא אעשה לך את מה שעשו לי", באתר TheMarker, 13 ביוני 2007
36787410הבחירות לראשות העבודה (2005)
.jpg)
