הבחירות הפרלמנטריות בלבנון 2022

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבחירות הכלליות לפרלמנט בלבנון נערכו ב-15 במאי 2022, לאחר מספר שנים של משבר כלכלי ופוליטי, שהוחמר בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 והביא לפריצתן של הפגנות בקנה מידה גדול נגד הממסד הפוליטי במדינה. מפלגת החזבאללה והמפלגות שתומכות בה איבדו בבחירות את הרוב בפרלמנט.[1]

רקע

בחירות קודמות

בחירות הכלליות לפרלמנט בלבנון התקיימו בשנת 2018, על אף שהיו מתוכננות להתקיים במקור בשנת 2013. בין 2013 ל-2018, הבחירות נדחו שלוש פעמים מסיבות שונות. תומכי חזבאללה, מחנה 8 במרץ, השיגו רוב בפרלמנט. לאחר שמונה חודשים של משא ומתן בין מפלגות פוליטיות מפוצלות לפי הבדלים אידאולוגיים ודתיים, הוקמה ממשלה ב-31 בינואר 2019. סעד אל-חרירי, איש מחנה ה-14 במרץ, מונה מחדש על ידי נשיא הרפובליקה מישל עאון לתפקיד נשיא המועצה, בראש ממשלה הנשענת על קואליציה רחבה.[2]

המשבר

מאז אוגוסט 2018 הייתה לבנון במשבר כלכלי קשה. החמרת המצב הכלכלי גרמה למחאות נרחבות. המשבר הוחמר בעקבות הפיצוץ בביירות גרם למותם של 218 בני אדם, פציעתם של יותר מ-7,000 ופגיעה קשה בנמל ובשכונות הסמוכות אליו, שעלות שיקומן הוערכה בכ-10 עד 15 מיליארד דולר. במקביל התמודדה המדינה עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה בלבנון.[3][4] משברים אלו, החמירו את הבעיות הקיימות בניהול המדינה ובמשילות, שהתקשתה להתמודד עם השחיתות השלטונית, משבר בריאותי שהביא למחסור במקומות אשפוז, צוותי רפואה ותרופות, ובעיות כלכליות-חברתיות, שכללו היפראינפלציה, חוב חיצוני גבוה שהיה עשוי להביא לחדלות פירעון, עוני, אבטלה וצמיחה שלילית. חלק מהפרשנים וממהמפגינים ראו גם בחזבאללה ובשיטה הפוליטית המבוססת על חלוקת השלטון לפי עדות, גורמים לבעיות המשילות במדינה.[5][3] בין 2019 ל-2021 הלירה הלבנונית איבדה 90 אחוזים מערכה, התמ"ג לנפש ירד בכמעט 40 אחוזים, והחוב החיצוני של לבנון המשיך לתפוח והגיע למעל 170 אחוזים מהתמ"ג.[6] המשבר גרם לכך שאזרחים רבים התקשו להשיג מוצרי יסוד.[7][8] קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי דרשו תוכניות התייעלות והבראה, וכן רפורמות כלכליות ממשלתיות נרחבות כתנאי למתן הלוואות שיסייעו לכלכלה הלבנונית להשתקם.[3]

הממשלה היוצאת

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המחאות בלבנון (2019–הווה)

הפגנות בקנה מידה גדול השפיעו על המדינה החל מ-17 באוקטובר 2019. ההפגנות, שהיו בתחילה תגובה לעלייה במחירי הגז והטבק וכן מס חדש שישפיע על הודעות שהוחלפו באמצעות אפליקציה סלולרית, הפכו במהירות לתנועת מחאה נגד הקיפאון הכלכלי, האבטלה, המערכת הפוליטית העדתית, שחיתות וחוסר היכולת של הממשלה לספק שירותים חיוניים כגון מים, חשמל ותברואה.[9] לאחר שניסה ללא הצלחה לפייס את האוכלוסייה בהבטחות לרפורמה, התפטר בסופו של דבר סעד אל-חרירי ב-29 באוקטובר 2019.[10] חסן דיאב מונה לראש הממשלה על ידי הנשיא מישל עאון ב-19 בדצמבר 2019.[11] ממשלתו השיגה את אמון הפרלמנט הלבנוני עם 69 קולות בעדה. הקואליציה החדשה כללה את חזבאללה, תנועת אמל והזרם הפטריוטי החופשי. ההצבעה עמדה בסימן הימנעות של רוב הצירים הסונים, במיוחד אלו של זרם העתיד.

הפיצוץ בנמל ביירות גרם לנפילתה של ממשלת חסן דיאב. ב-4 באוגוסט 2020 גרם הפיצוץ של כמה אלפי טונות של אמוניום חנקתי, אשר אוחסנו באזור הנמל, נזק אנושי וחומרי רב ברחבי העיר והנמל. היו 215 הרוגים ו-6,500 פצועים. הנזק הוערך בכמעט ארבעה מיליארד אירו על ידי הבנק העולמי, כאשר הפיצוץ השפיע או גרם נזק למחצית העיר. אזור התעשייה של נמל ביירות הושפע קשות, והנזק החמיר עוד יותר את המצב הכלכלי.[12][13] דיאב התפטר ב-10 באוגוסט 2020.

חקירת הסיבות לפיצוץ קיבלה במהירות תפנית פוליטית. הרשויות בלבנון סירבו לכל חקירה בינלאומית, בעוד שמשפחות קורבנות הפיצוץ האשימו את המנהיגים בפגיעה בהתקדמות החקירה, אפילו בחבלה בה.[14] השופט הראשון שמונה לחקור, פאדי סוואן, הודח מתפקידו לאחר שהגיש כתב אישום נגד שני שרים לשעבר בגין רשלנות. השופט השני, טארק ביטאר, קיבל איומים מחזבאללה ולחץ להפסיק את החקירה.[15] אף אחד מהמנהיגים הפוליטיים שזימן לא הופיע, וגם ביטאר הושהה ב-5 בנובמבר 2020 בעקבות ערעור שהגיש אחד מהם.[16]

מוסטפא אדיב ניסה ללא הצלחה להרכיב ממשלה,[17] ואחריו נכשל גם הניסיון להחזיר את סעד אל-חרירי לראשות הממשלה.[18][19] ביולי 2021, נג'יב מיקאתי, מיליארדר הנחשב לאחד האנשים העשירים בלבנון, הסכים לקבל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה.[20] הוא הצליח ב-10 בספטמבר 2021 להרכיב ממשלה חדשה, שהורכבה מטכנוקרטים, אך המפלגות אישרו את זהות השרים לפי מפתח. הוא קיבל 72 קולות מתוך 128 חברי הפרלמנט.[21] מיקאתי הבטיח בנאומו שהממשלה לא תדחה את הבחירות לפרלמנט.[22][23]

סעד חרירי הודיע ​​במפתיע על פרישתו מהפוליטיקה ב-24 בינואר 2022. זרם העתיד הודיעה כי לא תשתתף במערכת הבחירות הבאה.[24] חלק מתומכיו של חרירי אף החליטו להחרים את הבחירות.[25]

שיטת הבחירות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פוליטיקה של לבנון

מועד הבחירות נקבע ל-15 במאי 2022.[26] לבנונים שגרו מחוץ למדינה, לעומת זאת, הצביעו מוקדם ב-6 וב-8 במאי, בעוד שחברי הקלפיות ופקידים אחרים המעורבים בתהליך הבחירות הצביעו ב-12 במאי.[27][28]

לבנון היא מדינה הטרוגנית המורכבת מקבוצות אתניות ודתיות שונות: נוצרים מארונים, נוצרים אורתודוקסים, נוצרים קתולים, ארמנים, דרוזים, מוסלמים שיעים, מוסלמים סונים ועוד. כתוצאה מכך חלוקת המושבים בפרלמנט הלבנוני היא על פי אותן קבוצות:

נוצרים (64 מושבים)

מוסלמים (64 מושבים)

שיטת הבחירות היא בחירות בשיטה הרובנית: המועמד שזכה במספר הקולות הגדול ביותר במחוז הבחירה ייבחר להיות חבר הפרלמנט מטעם אותו מחוז.

מחנות פוליטיים

דגל חזבאללה

חזבאללה ותומכיו

תומכי הכוחות הלבנוניים מניפים את דגל המפלגה

מתנגדי חזבאללה

אחרים

תוצאות

מפלגה קולות מושבים
תומכי חזבאללה
הזרם הפטריוטי החופשי 17
אמל 15
חזבאללה 12
הפדרציה המהפכנית הארמנית 3
תנועת מראדה 2
אל אחבש 2
הארגון הנאצריסטי הפופולרי 1
מתנגדי חזבאללה
הכוחות הלבנוניים 20
זרם העתיד 6
הפלנגות הנוצריות 5
תנועת העצמאות 2
אחרים
המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית 8
הקבוצה המוסלמית 1

אחוז הכולל בבחירות ירד ועמד על כ-40 אחוזים.[29][30] 225,114 שחיו מחוץ למדינה נרשמו אפוא לבחירות, עלייה משמעותית מ-82,000 שנרשמו בבחירות של שנת 2018.[31][32]

המחנה המתנגד לחזבאללה התחזק והכוחות הלבנוניים הפכו למפלגה הגדולה בפרלמנט. חזבאללה ואמל נחלשו ואיבדו מושבים אך עדיין זכו בכל המושבים השמורים לשיעים. הזרם הפטריוטי החופשי, בעלת בריתה של החזבאללה, איבדה כמעט מחצית ממושביה. מועמדים העצמאיים רשמו הישגים.[30] חלקם כאלו שלקחו חלק בגל המחאה שפרץ בשנת 2019 והתמודדו תחת ההבטחה לסלק מעמדות הכוח את אנשי האליטה.[25]

הערות שוליים

  1. ^ David Gritten, "Lebanon election: Hezbollah and allies lose parliamentary majority", BBC News, May 17 2022
  2. ^ Benjamin Barthe, "A bout de souffle, le Liban se dote d’un nouveau gouvernement", Le Monde, 31 janvier 2019
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 דניאל סיריוטי, ‏מחיר השחיתות: ארץ הארזים בקריסה כלכלית, באתר ישראל היום, ‏21 במאי 2022
  4. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, בזבוז כספים, שחיתות והתנהלות כושלת: כך נקלעה לבנון למשבר הכלכלי החמור, באתר הארץ, 7 ביולי 2021
  5. ^ תומר פדלון, אלישבע סימון וששון חדד, "המשבר הכלכלי-פוליטי בלבנון - גורמים ומשמעויות לישראל", INSS, 16 בינואר 2020
  6. ^ אודי אבנטל, "החושך שבקצה המנהרה: התפוררות לבנון והשלכותיה על ישראל", מיתווים, ספטמבר 2021
  7. ^ Sarah Dadouch, "Unrest escalates in Lebanon as currency collapses and prospect of hunger grows", The Washington Post, April 28 2020
  8. ^ יונתן קישדנבאום, "המשבר בלבנון מחריף: משקי בית רבים ללא חשמל, אזרחים בזזו תחנות דלק", דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוגוסט 2021
  9. ^ Kareem Chehayeb and Abby Sewell, "Why Protesters in Lebanon Are Taking to the Streets", Foreign Policy, November 2 2019
  10. ^ Martin Chulov, "Lebanon's PM Saad Hariri resigns as protesters come under attack", The Guardian, October 29 2019
  11. ^ Chloe Cornish, "Hassan Diab appointed Lebanon PM with Hizbollah backing", The Financial Times, December 19 2019
  12. ^ https://www.ouest-france.fr/monde/liban/explosions-a-beyrouth/liban-explosion-du-port-de-beyrouth-le-magistrat-qui-gene-l-elite-3cf1fa60-3661-11ec-8aa1-9ffa48e8e23c
  13. ^ Bloomberg - Are you a robot?, www.bloomberg.com
  14. ^ Explosion du port de Beyrouth : quand le pouvoir politique s’en prend à la Justice et aux victimes | Reflets.info, reflets.info, ‏2021-08-20 (ב־)
  15. ^ Le juge Bitar a été menacé par le Hezbollah, L'Orient-Le Jour, ‏2021-09-21
  16. ^ Explosions à Beyrouth : après la suspension du juge Bitar, l'amertume des proches de victimes, France 24, ‏2021-11-05 (בצרפתית)
  17. ^ Liban : le Premier ministre désigné, Moustapha Adib, renonce à former un nouveau gouvernement, TV5MONDE, ‏2020-09-26 (בצרפתית)
  18. ^ "Liban : l'ex-premier ministre Saad Hariri candidat pour former un gouvernement". Le Monde.fr (בצרפתית). 2020-10-09. נבדק ב-2022-05-21.
  19. ^ "Au Liban, Saad Hariri jette l'éponge". Le Monde.fr (בצרפתית). 2021-07-16. נבדק ב-2022-05-21.
  20. ^ לבנון תמשיך במסלול ההתרסקות כל עוד חיזבאללה הוא הגוף החזק במדינה, באתר www.maariv.co.il
  21. ^ Lebanese billionaire Najib Mikati picked as new PM-designate, France 24, ‏2021-07-26 (באנגלית)
  22. ^ הידיעות, סוכנויות (2021-09-12). "המיליארדר שיציל את לבנון? אתגרי הממשלה החדשה". Ynet. נבדק ב-2022-05-21.
  23. ^ ללבנון יש סוף סוף ראש ממשלה, אך הוא חלק מהבעיה ולא מהפתרון | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-07-26
  24. ^ Lebanon's Future Movement left reeling as Hariri bows out of politics, The National, ‏2022-01-24 (באנגלית)
  25. ^ 25.0 25.1 והסוכנויות, ynet (2022-05-16). "מכה לחיזבאללה ותומכיו בלבנון: "יאבדו את הרוב בפרלמנט"". Ynet. נבדק ב-2022-05-21.
  26. ^ Liban : le Parlement confirme la tenue d'élections législatives fin mars, France 24, ‏2021-10-19 (בצרפתית)
  27. ^ Liban: le Président Aoun fixe les législatives au 15 mai 2022, www.aa.com.tr
  28. ^ Maoulaoui fixe les législatives au 15 mai 2022, L'Orient-Le Jour, ‏2021-12-27
  29. ^ הבחירות בלבנון: הנוצרים מתחזקים, חיזבאללה נחלש, והמדינה תמשיך להתבוסס, באתר מקור ראשון, ‏2022-05-16
  30. ^ 30.0 30.1 "הישג למועמדים העצמאיים, חיזבאללה עשוי לאבד את הרוב בפרלמנט". הארץ. נבדק ב-2022-05-21.
  31. ^ More than 240,000 Lebanon expats register to vote in polls, L'Orient Today, ‏2021-11-21
  32. ^ Venera Dobrica, pdf file, dx.doi.org, ‏2018-01-03
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הבחירות_הפרלמנטריות_בלבנון_2022&oldid=2041239"