הבחירות הפדרליות בגרמניה (יולי 1932)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבחירות הפדרליות נערכו ברפובליקת ויימאר ב-31 ביולי 1932, לאחר פיזורו המוקדם של הרייכסטאג הקודם.[1] המפלגה הנאצית גדלה מאוד והפכה לראשונה למפלגה הגדולה ברייכסטאג (אנ'), למרות שלא הצליחה לזכות ברוב מוחלט. המפלגה הקומוניסטית השיגה אף היא קולות רבים יותר. שתי המפלגות שלטו ברוב המושבים ברייכסטאג, כלומר שלא היה ניתן להקים ממשלת רוב בלעדיהן.

קובץ:Bundesarchiv Bild 102-03497A, Berlin, Propaganda zur Reichstagswahl.jpg
הקמפיינים בקלפיות בברלין

מאז 1929 גרמניה סבלה מהשפל הגדול. האבטלה עלתה מ-8.5% לכמעט 30% בין 1929 ל-1932,[2] בעוד הייצור התעשייתי ירד בכ-42%[2]. במרץ 1930 הממשלה המכהנת של המפלגות הפרו-רפובליקניות (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת המרכז ושתי המפלגות הליברליות) קרסה. הנשיא פול פון הינדנבורג מינה ממשלת מיעוט בהובלת מפלגת המרכז ובראשותו של היינריך ברונינג. ממשלה זו יכלה למשול רק באמצעות סמכויות החירום שהעניק לה הינדנבורג. הבחירות בספטמבר 1930 יצרו רייכסטאג מפוצל ביותר, מה שמנע הקמת ממשלה יציבה. בבחירות גם עלתה במיוחד המפלגה הנאצית וצברה 95 מושבים[2].

במרץ 1932 התקיימו הבחירות לנשיאות גרמניה 1932 בין הינדנבורג המכהן, שנתמך על ידי מפלגות פרו-דמוקרטיות, נגד אדולף היטלר והקומוניסט ארנסט תאלמאן. היטלר קיבל כשליש מהקולות והובס בסיבוב השני באפריל על ידי הינדנבורג, שזכה ברוב דחוק.[2] עם זאת, בסוף מאי 1932, הינדנבורג שוכנע לפטר את ברונינג והחליף אותו בפרנץ פון פאפן העריק ממפלגת המרכז. לקבינט החדש של פון פאפן כמעט ולא הייתה תמיכה ברייכסטאג. שלושה ימים בלבד לאחר מינוי של פון פאפן, הוחלט לפזר את הפרלמנט.[3]

מערכת הבחירות אופיינה באלימות רבה בין הקומוניסטים לבין האס אה.

תוצאות

הבחירות הביאו להישגים משמעותיים של המפלגה הנאצית שהפכה למפלגה הגדולה ביותר עם 230 מושבים, אך חסרה רוב כולל. לא למפלגה הנאצית ולא להינדנבורג היה רוב שלטוני, והמפלגות האחרות סירבו לשתף פעולה עם הנאצים. כך לא היה ניתן להקים ממשלת רוב.[3] ממשלת המיעוט של פון פאפן המשיכה לכהן עד לבחירות נוספות בנובמבר של אותה השנה.

מפלגה קולות % מושבים שינוי
המפלגה הנאצית 13,745,680 37.27% 230 123+
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 7,959,712 21.58% 133 10-
המפלגה הקומוניסטית 5,282,636 14.32% 89 12+
מפלגת המרכז 4,589,430 12.44% 75 7+
מפלגת העם הלאומית הגרמנית 2,178,024 5.91% 37 4-
מפלגת העם הגרמנית 436,002 1.18% 7 23-
אחרים 2,691,480 7.29% 37 74-
בסך הכל 36,882,964 100% 608 31+

אחוז התמיכה במפלגה הנאצית לפי מחוזות

מחוז בחירה %
מזרח פרוסיה 47.1%
ברלין 24.6%
פוטסדאם 2 33.0%
פוטסדאם I 38.1%
פרנקפורט על האודר 48.1%
פומרניה 47.9%
ברסלאו 43.5%
לגניצה 48.0%
אופלן 29.3%
מגדבורג 43.8%
מרסבורג 42.6%
Thuringen 43.4%
שלזוויג-הולשטיין 51.0%
וסר-אמס 38.4%
מזרח האנובר 49.5%
דרום האנובר-ברונוסיק 46.1%
צפון וסטפליה 25.7%
דרום וסטפאליה 27.2%
הסן-נסאו 43.6%
קלן-אאכן 20.2%
קובלנץ-טרייר 28.8%
מזרח דיסלדורף 31.6%
מערב דיסלדורף 27.0%
בוואריה עילית-סואביה 27.1%
בוואריה התחתית 20.4%
פרנקוניה 39.8%
פפאלץ 43.7%
דרזדן-באוצן 39.3%
לייפציג 36.1%
קמניץ-זוויקאו 47.0%
וורטמברג 30.3%
באדן 36.9%
הסן-דרמשטט 43.1%
המבורג 33.7%
מקלנבורג 44.8%
סה"כ 37.3%

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kerwin, Jerome G. (1932). "The German Reichstag Elections of July 31, 1932". American Political Science Review (באנגלית). 26 (5): 921–926. doi:10.2307/1947146. ISSN 0003-0554.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 The Holocaust Chronicle PROLOGUE: Roots of the Holocaust. 2002.
  3. ^ 3.0 3.1 Hornberger, Jacob G. How Hitler became a Dictator (אורכב 18.02.2008 בארכיון Wayback Machine). 2004.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35718402הבחירות הפדרליות בגרמניה (יולי 1932)