גרינשטיין הר-גיל, אדריכלות נוף ותכנון סביבתי
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | אדריכלות נוף ותכנון סביבתי |
| מייסדים | דפנה גרינשטיין, גיל הר-גיל |
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־36 שנים) |
| אנשי מפתח | הילה רותם-הלוי, עופר מור, טלי מרק (שותפים) |
| עובדים | 14 |
| http://www.landscape.org.il | |
גרינשטיין הר-גיל, אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ, היא חברה העוסקת באדריכלות נוף על תחומיה השונים, החברה עוסקת במגוון פרויקטים במגזר הציבורי, ברמה אזורית וברמה ארצית.
החברה
החברה שנוסדה בשנת 1988 ומשרדה ממוקם בחיפה, עוסקת במגוון רחב של פרויקטים, ביניהם: פארקים, טיילות, שטחי טבע עירוני, אתרי טבע ומים, אתרי מורשת ונופי תרבות, התחדשות עירונית, תכנון אזורי, תוכניות אב, תוכניות בניין עיר ותוכניות מתאר, תכנון ושיקום נופי של כבישים, מסילות רכבת, קווי גז, שיקום תשתיות וכן תכנון אדריכלי של גשרים ומבני דרך.
האדריכלים דפנה גרינשטיין וגיל הר-גיל הם מייסדי ובעלי החברה.
בחברה שותפים שלושה אדריכלי נוף נוספים: הילה רותם-הלוי, עופר מור וטלי מרק. בחברה מועסקים 12 עובדים קבועים מתחום אדריכלות נוף, אדריכלות, תכנון ערים והנדסה. החברה נמצאת בשיתוף פעולה מתמיד עם חברות ייעוץ מתחומים שונים כגון אגרונומיה ותכנון השקיה, וזאת על מנת לענות על כל דרישות הלקוחות.
החברה משרתת גופים פרטיים, ציבוריים וממשלתיים רבים, ביניהם: משרד התחבורה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, צה"ל, מע"צ, החברה הממשלתית לתיירות, חברת כביש חוצה ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, קרן קיימת לישראל, רכבת ישראל וחברת נמלי ישראל.
דפנה גרינשטיין
דפנה גרינשטיין נולדה בחיפה ב-1952. בוגרת המחלקה לעיצוב סביבתי ותעשייתי בבצלאל, 1976. בין השנים 1974—1980, במקביל ללימודיה, עבדה כאדריכלית במשרד אדריכלי נוף, שלמה אהרונסון, בירושלים. ב-1982 נסעה על מלגת קרן פולברייט לאוניברסיטת אורגון, שם השלימה לימודים לתואר ראשון באדריכלות נוף (B.L.A) ולתואר שני באדריכלות (M.Arch).
ב-1983 שבה ארצה והקימה בחיפה משרד לאדריכלות נוף וביצעה מספר פרויקטים במרחב הציבורי בחיפה ובצפון.
ב-1988 הקימה דפנה, יחד עם גיל הר-גיל, את משרד גרינשטיין הר-גיל לאדריכלות נוף ולתכנון סביבתי.
במקביל לעבודה המקצועית, הקדישה גרינשטיין זמן ניכר להוראת מקצוע אדריכלות הנוף. בשנת 2000 לימדה כפרופסור חבר אורח בפקולטה לאדריכלות נוף אוניברסיטת אורגון, בארצות הברית, ומ- 1985 ועד היום, מרצה בכירה בפקולטה לאדריכלות בטכניון, חיפה ומלווה של פרויקטים שונים, בין השאר ריכוז פרויקט גמר באדריכלות נוף במשך 5 שנים.
לצד עבודתה כמתכננת ומרצה של המקצוע, כיהנה גרינשטיין בהנהלת האיגוד במספר קדנציות, וכן מונתה ליו"ר האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף בין השנים 2001-2004. כמו כן, כיהנה דפנה כשופטת בתחרויות אדריכלות ואדריכלות נוף, ביניהם פרס קרוון ופרויקטי סוף שנה בטכניון בחיפה.
ב-2008 ערכו דפנה וגיל תערוכת רטרוספקטיבה של 20 שנות עשייה, בגלריה "זה זה" בנמל תל אביב. ב-2011 יזמה והשתתפה בתערוכת "קווים בנוף", בגלריית "ויצו" בחיפה, בשיתוף עם האמנית נורית גור לביא. ב-2013 שימשה כיו"ר ועדת היגוי ומרצה בכנס השנתי של האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, "חיפה מראה מקום".
גיל הר-גיל
גיל נולד בתל אביב ב-1953. בוגר המחלקה לעיצוב סביבתי באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, 1979. עם תום הלימודים לתואר ראשון, עבד גיל כמתכנן במרכז בינוי בתל אביב. ב-1983 השלים לימודי תואר שני מקצועי, באדריכלות נוף (.M.L.A), באוניברסיטת קורנל. בתקופת שהותו בארצות הברית, עסק גיל בתכנון נוף ברשות הפארקים של מדינת ניו יורק וכיהן כפרופסור משנה באוניברסיטת המדינה של קנזס. בשנת 1992 קיבל גיל תואר דוקטורט בתכנון ערים ואזורים מהטכניון.
ב-1988 הקים גיל, יחד עם אדריכלית הנוף דפנה גרינשטיין, את משרד גרינשטיין הר-גיל.
במקביל לעבודתו המקצועית, הקדיש גיל זמן ניכר להוראה אקדמית של מקצוע אדריכלות הנוף, כפרופסור משנה באוניברסיטת המדינה של קנזס וכמרצה בכיר בטכניון, החל מ- 1985. בשנת 2013 מונה גיל לפרופסור חבר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון.
גיל כיהן כחבר הנהלת המרכז לחקר מורשת האדריכלות, כחבר במועצת האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, כחבר הנהלת האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, כנציג ישראל לאיגוד אדריכלי הנוף הבינלאומי (IFLA) וכיושב ראש האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף. כמו כן, כיהן גיל כשופט בתחרויות מקצועיות רבות, באדריכלות ובאדריכלות נוף.
בנוסף להוקרה שקיבלה החברה שבראשותו, קיבל שתי תעודות הוקרה באופן אישי: תעודת "יקיר מרכז בינוי" (1997) ותעודה של התוכנית לפיתוח קהילתי באוניברסיטת קורנל על "תרומה יוצאת דופן ותמיכה בפיתוח תוכניות חינוכיות" (1993).
פרויקטים בתכנון משרד גרינשטיין הר - גיל
פארק הכט, חיפה
ערך מורחב – פארק הכט
פארק הכט נמצא בצמוד וממערב לכביש החוף. עיריית חיפה במימון קרן הכט הקימו פארק נופש פעיל על שמו של ד"ר ראובן הכט, חתן פרס ישראל למפעל חיים ותרומה לחברה ולמדינה משנת 1984. "פארק הכט" הוא הריאה הירוקה הגדולה ביותר בשטחה האורבאני של העיר חיפה ומהווה נדבך ברצף החופים והשטחים הפתוחים העירוניים שבין חוף דדו (ובתי המלון) למרכז לחקר ימים ואגמים בחוף שיקמונה ובת גלים. הפארק משמש גם כעורף לגן הלאומי "חוף שיקמונה" שיוקם ברצועת החוף שבין מסילת הברזל לקו המים. בפארק אלמנטים רבים המאפשרים פעילות רחבה למגוון גילאים. הפארק פונה לקהל יעד מגוון של משתמשים: משפחות, ילדים, מבוגרים, רצים, הולכים, משחקי כדור, רוכבי אופניים, רקע לצילומי חתונות ואירועים עירוניים. הפארק פתוח לקהל לאורך כל שעות היום והכניסה אליו חופשית. המתכננים יצרו מערכת של אזורים וחללים אשר תומכים בקיום פעילויות שונות לשימוש אוכלוסיות מגוונות.
הפארק כולל אזורי צמחייה מגוונים. חלק מהאזורים בעלי אופי של צמחי תרבות עונתיים. באזורים אחרים יש חיבור לצמחיית החולות הקיימת של האזור, וכן משטחי דשא לשימוש התושבים.
פארק וטיילת חוף שקמונה, חיפה
חוף שקמונה בחיפה, המשתרע על שטח של כ- 80 דונם תחום על ידי מסילת הברזל במזרח, על ידי הים במערב, מגיע עד אזור דרך הים בדרום ועד המכון לחקר הימים והאגמים בצפון. מרבית משטחו מוכרז כגן לאומי וכשמורת טבע ימית. תל שקמונה נמצא בצפון הפארק. מטרת התכנון הייתה להפוך את החוף לנגיש יותר עבור תושבים ומבקרים, תוך שמירה על ערכי הטבע, הנוף והארכאולוגיה הייחודיים למקום.
בתכנון הפארק נעשו מאמצים לשמור על אופייה הטבעי והפראי של רצועת חוף זו. בתהליך הביצוע של הפארק נעשו פעולות לשימור הצמחייה החופית הקיימת, וכן לשחזור הצמחייה המקומית שהייתה אופיינית לאזור בעבר הרחוק. המכלול החופי של פארק הכט ופארק חוף שקמונה, מיועד לענות על הצרכים ההולכים וגוברים של התושבים בחיפה לפעילויות פנאי ונופש, ובאותה הזדמנות לאפשר שיקומו ושמירתו של אחד החופים הייחודיים בישראל ולחשוף את ערכיו האקולוגיים של החוף.
פארק חוף שקמונה כולל טיילת הולכי רגל באורך כ-1 ק"מ ושביל אופניים באורך 1.6 ק"מ. הפארק הוקם ביוזמת עיריית חיפה, בעזרת תרומה של חברת החשמל.
כביש חוצה ישראל, קטע רמות מנשה
באזור רמות מנשה, עובר כביש חוצה ישראל בחבל ארץ בעל רגישות נופית גבוהה ביותר. תוואי הכביש, בקטע זה, חוצה שרשרת גבעות רכות שחלקן מכוסה ביער פארק אלון תבור וחלקן בשדות חיטה. תוואי הכביש חוצה גם 11 נחלים. בשני קצוות הקטע מתוכננים מחלפים. בדרום, מחלף עירון עם כביש מס' 65 ובצפון מחלף עין תות עם כביש מס' 70.
השיקום הנופי, תוכנן בתפיסה נופית-אקולוגית המשחזרת את הנוף, שהיה קיים במקום לפני ביצוע הכביש ומשתלב בנופים הטבעיים והחקלאיים בסביבה הקרובה לכביש. לאורך שולי כביש חוצה ישראל, "נשזרו" מגוון הנופים הקיימים לאורכה של מדינת ישראל. השיקום הצמחי משלים את הנוף ה"חיצוני". בשטח של תוואי הכביש נאספו, לפני הביצוע, זרעים, בלוטים ופקעות, להנבטה של צמחייה מבתי הגידול המקומיים ולנטיעה מחדש. השימוש בצמחייה מקומית מאפשר צמצום בכמות המים הנדרשת להשקיה ומדגיש את חווית ההשתנות העונתית של נופי הארץ.
אנשי חברת גרינשטיין הר-גיל ליוו את התכנון ההנדסי משלביו המוקדמים. תכנון הנוף כלל בחינה של תאי השטח וניתוח נופי, השתתפות בקביעת התוואי האופקי והאנכי של הכביש כך שהפגיעה בסביבה תהיה מזערית, בבחינת החלופות השונות, ובקביעת מיקום ואורך הגשרים והמנהרות ותכנון המחלפים. בשל הרגישות הנופית, של השטח והאופי של תהליך התכנון, קבלו ההיבטים הנופיים והסביבתיים דגש וחשיבות גדולים במיוחד והשפיעו, מהותית, על התכנון ההנדסי והתחבורתי של הכביש. הכביש הוקם בניהול חברת חוצה ישראל.
פרויקטים נוספים
- המושבה הגרמנית בחיפה - החייאת מרקם עירוני היסטורי תוך יצירת נוף אורבאני בעל זיקה היסטורית, ושימור האלמנטים המקוריים בשילוב המבנים.
- חיפה, כיכר ויצו - יצירת כיכר המחברת בין מוקדי תרבות וחינוך, ומשמשת את תושבי האזור.
- חיפה, הדר - התחדשות עירונית - פיתוח נופי המיועד לתרום להתחדשות העירונית של שכונת הדר הכרמל בחיפה, כולל גן בנימין וגן הטכניון ההיסטוריים.
- תל אביב, מזרח-צירים ירוקים - צירים ירוקים לאופניים ולהולכי רגל בלב הרובע המזרחי של העיר.
- גן לאומי, "גן השלושה, הסחנה" – חידוש, עדכון ושדרוג שוטף של הגן ההיסטורי שתוכנן על ידי יהלום-צור, בין היתר, הוספת בריכות שכשוך, שחזור היסטורי, שבילים, גנים נושאיים ועוד.
- תל נפוליאון בעכו - תכנון אתר ארכאולוגי, סלילת שבילי הליכה והוספת מצפורים, שיקום ושימור שרידי השער העתיק במדרון המערבי.
- קריית ביאליק, גן הבנים – תכנון גן זיכרון, בלב שכונת מגורים ותיקה. הגן כולל שלושה אלמנטי מים, מתקני משחק, שבילים, תאורה ייחודית, תיאטרון פתוח קטן וצמחייה.
- שמורת טבע תל דן - הסדרת שבילים, מצפורים ורחבות, הקמת בריכת שכשוך, שיקום ושימור צמחייה מקומית.
- עמק המעיינות - התייחסות תכנונית כוללת לפארק אזורי גדול עם מספר אתרי מים. בין היתר, הסדרת שבילים בין המעיינות והבריכות, פינות ישיבה, גשרונים, שבילי אופניים ומצפורים.
- טיילת בנחל שניר - תכנון מערך שבילי הליכה ואופניים, פינות ישיבה לאורך הנחל ושימור התוואי הקיים.
- פארק מי קדם באלונה - תכנון פארק לימודי, המתמקד בנושא הובלת המים בעת העתיקה ושימור מערכות נקבות המים העתיקות וחשיפתן לציבור.
- תל חי, שביל מוזיאלי - שביל לאורך האתרים ההיסטוריים בשילוב אלמנטי שילוט ומוזיאון פתוח.
- פארק "המושבה" בזכרון יעקב – פארק יישובי רחב ידיים, בשטח של כ- 50 דונם המשחזר את נופיה החקלאיים של המושבה הוותיקה ומשלבם עם מדשאות, תיאטרון פתוח, מזרקות ואזורי משחק.
- התחדשות עירונית ופארק, בשכונת ואדי סאליב בחיפה
- רכבת העמק, תכנון סטטוטורי ושיקום נופי
- תוכניות מתאר עירוניות וייעוץ נוף לערים אשדוד, נצרת עילית וקריית ביאליק
- אנרגיה מתחדשת, אגירה שאובה וטורבינות רוח, במעלה הגלבוע וברמות מנשה ובתפן
פרסים ותחרויות
במהלך השנים זכה צוות המשרד להוקרה והערכה על פרויקטים רבים:
- פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף, עיריית תל אביב, 2009, על פארק הכט בחיפה.[1]
- פרס לתכנון אורבני ע"ש דוד עזריאלי, המועצה לישראל יפה, 2006, על המושבה הגרמנית בחיפה.
- אות מגשים ישראל יפה, המועצה לישראל יפה, 2001, על המושבה הגרמנית בחיפה.
- פרס עיריית חיפה ע"ש א. ליפשיץ, עיריית חיפה 1999, על תכנון נופי של שדרות בן-גוריון בחיפה וחיבור מרשים של נכסי הנוף המרכזיים של חיפה.
- תעודת הוקרה, אגודת האדריכלים והמתכננים, על תרומה מקצועית בתחום אדריכלות הנוף, 1998, לרגל חמישים שנות אדריכלות ישראלית.
- פרס קרן פורד, 1998, בתחום מורשת ושימור, לפרויקט המושבה הגרמנית, חיפה, 1998.
- זכייה בתחרות מוזמנת לתכנון ציר בן-גוריון, 1995, במושבה הגרמנית בחיפה.
תמונות מעבודות המשרד
פארק הכט, חיפה
פארק הכט, חיפה
חוף שקמונה ופארק הכט, חיפה
גן מבנה האוצר, חיפה
המושבה הגרמנית, חיפה
פארק המושבה, זכרון יעקב
גן הבנים, קריית ביאליק
אדריכלות מנהרות ותכנון נוף, כביש 6
אדריכלות גשרים ותכנון נוף, כביש 4
לקריאה נוספת
- "רצף טיילות ושביל אופניים מחיפה לעתלית ודרומה", מגזין מוניציפלי, 2.2011
- "מרכז רפואי רמב"ם, מרחב פתוח כנוף מרפא", מגזין מבנים, 2.2011
- "חיפה, עיר עם הפנים לים", מגזין מוניציפלי, 1.2011
- "תל-עכו, מורשת תרבות ומתחם בילוי עירוני", מגזין מוניציפלי, 11.2009
- "חיפה, מטרונית יל"ג חלוץ בהדר הכרמל", 8.2009
- "The urban revival of the German Colony in Haifa", מגזין TOPOS, 8.2009
- "חיפה, חוף שקמונה – חוף טבעי וגן לאומי בלב העיר", מגזין מוניציפלי, 8.2009
- "חוף טבעי וגן לאומי בלב העיר חיפה", מגזין מוניציפלי, 7.2009
- "שיעור בקריאת נופים", חוברת שלום עם הארץ, כנס מחווה לאדר' שלמה אהרונסון, 5.2009
- "כביש 6, קטע 18", מגזין מבנים, 3.2009
- "תכנון נוף בכביש חוצה ישראל, קטע 18", ביטאון אדריכלי הנוף, 2009
- "Revival of Haifa's shore", חופי חיפה, ספר איטלקי, 1.2008
- "חיפה, כיכר ויצ"ו", ביטאון אדריכלי הנוף, 11.2007
- "חוף שקמונה בחיפה", מגזין מבנים, 3.2007
- "חיפה בין הר לים, חוף שקמונה", ביטאון אדריכלות נוף, 10.2006
- "אדריכלות נוף בישראל", Architecture construction design, מוסקבה, 1.2006
- נורית ליסובסקי, דיאנה דולב ונירית צור (עורכות), תבנית נוף, הגנים של ליפא יהלום ודן צור, הוצאת בבל, 2012.
קישורים חיצוניים
- גרינשטיין הר-גיל - אתר האינטרנט של החברה
- איפו בחיפו - פארק הכט חיפה סיור עם סיור עם גיל הרגיל, באתר של גיא שחר
- שחר רז, חיפה: פארק בין פסי הרכבת לכביש הראשי, באתר nrg, 3 בנובמבר 2009
- מיכאל יעקובסון: החלודה תפרח: מכלי הדלק הסמוכים לתחנת רדינג יהפכו לפארק, 31 באוקטובר 2017, xnet
הערות שוליים
- ^ חגית פלג-רותם, פרס קרוון לאדריכלות נוף ל"פארק הכט" בחיפה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2009
