דסי רבינוביץ'

דסי רבינוביץ'

קברה של דסי, בבית העלמין בכפר עציון
לידה	5 ביוני 1977 י"ט בסיוון ה'תשל"ז
פטירה	14 בספטמבר 1996 (בגיל 19) א' בתשרי ה'תשנ"ז
מדינה
ידועה בשל	חולת סרטן, פעילה במאבק על זכות החולה לקבלת טיפול רפואי הוגן

הדסה (דסי) אסתר רבינוביץ' (י"ט בסיוון תשל"ז, 5 ביוני 1977 – א' בתשרי תשנ"ז, 14 בספטמבר 1996) הייתה נערה שהתמודדה עם מחלת הסרטן וזכתה לפרסום נרחב בתקשורת בישראל, בעקבות מאבקה על זכותו של החולה לקבלת טיפול רפואי הוגן.

ביוגרפיה

רבינוביץ' נולדה בחיפה, וב-1985 עברה משפחתה לאפרת שבגוש עציון, שם הייתה פעילה בקהילה ובתנועת "בני עקיבא".

בגיל שבע עשרה חלתה רבינוביץ' בלימפומה שאינה הודג'קין, ובמשך מחלתה עברה טיפולים רבים שכללו ביניהם טיפולים כימותרפיים קשים והשתלת מח עצם. תוך כדי מחלתה, סיימה רבינוביץ' את לימודי התיכון, שבמהלכם זכתה בפרס על עבודתה בנושא כוויות זרחן בהדרכתו של פרופ' אריה אלדד. רבינוביץ' שימשה כקומונרית בסניף "בני עקיבא" באפרת במסגרת השירות הלאומי.

עיגולי השמחה

רבינוביץ' התמודדה עם מחלתה בעזרת שמחה והפצתה באחרים בסביבתה, זאת כדי להמתיק מעט את הכאב והסבל שחוותה בזמן המחלה. דרך התמודדותה המיוחדת הגיעה לידיעת הציבור בעזרת מספר כתבות וראיונות בתקשורת הישראלית במשך תקופת מחלתה. בראיונות אלו הציגה רבינוביץ' את משנתה הייחודית בשאלת ההתמודדות עם מחלת הסרטן.

ביטוי לדרכה המיוחדת הוא השיר "עיגולי השמחה", אותו חיברה בצורה ספונטנית תוך כדי השארת הודעה במענה קולי שנמצאה רק לאחר מותה. תוכן השיר והמסרים העולים ממנו הפך לימים לנחלת הכלל והגיע למערכי לימוד בבסיסי צה"ל, במערך לימודי של משרד החינוך ובתוכניות לימוד בקהילות יהודיות בתפוצות. השיר עובד והולחן במספר לחנים, ומילותיו שימשו כהשראה למיכה שטרית, שכתב את השיר "שמחות קטנות" וביצע אותו יחד עם הזמר עמיר בניון.

מורשתה ודרך התמודדותה המיוחדת של רבינוביץ' עם מחלת הסרטן מופצות במאות הרצאות שהושמעו על ידי אמהּ ברוריה במוסדות חינוך בישראל ומחוצה לה. אביה פיני, איש עסקים לשעבר, החל לעבוד בעקבות פטירת בתו בעמותת "משפחה אחת", המסייעת לנפגעי טרור.

רבינוביץ' נפטרה ממחלתה בליל ראש השנה ה'תשנ"ז, בגיל 19.

מאבקה הציבורי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות הציבורית נבע מהחלטתו השגויה של הרופא שטיפל בה, פרופ' אליעזר רחמילביץ, שהורה לאנשי מחלקתו שלא לתת לה טיפול תומך במחלקה אותה ניהל בבית החולים הדסה בלא אישורו, זאת בשל העובדה שרבינוביץ' החליטה להיות מטופלת אצל רופא אחר, בבית החולים רמב"ם. התחקיר הראשוני שהביא לידיעת הציבור את מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות פורסם ב-25 ביוני 1996 על ידי רונאל פישר בעיתון מעריב. בעקבות הפרסום, הוקמה על ידי משרד הבריאות ועדה שבדקה את התלונה והחליטה להגיש נגד פרופ' רחמילביץ קובלנה באשמת "רשלנות והתנהגות שאינה הולמת רופא". באוגוסט 1998, קבעו רוב חברי ועדת הקובלנות כי "התנהגותו של פרופ' רחמילביץ אינה הולמת רופא וכי אין ספק שההנחיה של פרופ' רחמילביץ הייתה בעלת פוטנציאל לפגיעה גופנית קשה ואף מסכנת חיים". הוועדה החליטה להסתפק בנזיפה, ושר הבריאות יהושע מצא אימץ את ההחלטה. מכאן הפכה רבינוביץ' לסמל לזכותו של החולה לטיפול הגון, ולקבלת "דעה שנייה" במסגרת ההליך הרפואי.

הסיפור עורר הדים רבים, בין היתר בשל מעמדו של רחמילביץ, והפנה את תשומת הלב הציבורית לנושא היחסים בין הרופא לחולה המטופל. לימים הגיב רחמילביץ עצמו והביא את גרסתו לסיפור בספרו האוטוביוגרפי "הדם הוא הנפש"^{[דרושה הבהרה]}.

בשנת 2015 אביה הקים את עמותת יקיר לי.

ספרים שיצאו לזכרה

• "הדסה היא אסתר", הוצאת תבונות, אלון שבות, תשנ"ט – ספר זיכרון לרבינוביץ' הכולל מאמרים על מגילת אסתר, בעריכת הרב אמנון בזק
• עדינה אמיתי, "בשמחה תמיד" – מלחמתה של דסי רבינוביץ' במחלת הסרטן.
• דוד בן-יוסף, "עיגולי השמחה של דסי".
• "הפרחים של דסי" – ספר קומיקס לילדים ובו שתי דוגמאות מחיי היום יום להתנהגותה של רבינוביץ' במשך מחלתה.

קישורים חיצוניים

• מילים לשיר "שמחות קטנות" שנכתב בהשראת דבריה של רבינוביץ'
• מערך לימודי של משרד החינוך העוסק במשנתה של רבינוביץ'
• סרט על רבינוביץ' מאתר Youtube
• המסע של דסי רבינוביץ' ז"ל לא הסתיים, באתר ערוץ 7, ‏18 באוקטובר 2016
• הודיה כריש-חזוני, "הורים שכולים אזרחיים לא צריכים להיות שקופים" – ריאיון עם פיני וברוריה רבינוביץ', הוריה של דסי, באתר מקור ראשון, כ"א באדר ב' תשע"ט
• יפעת ארליך, ‏"כשאני משמח משפחה אבלה, דסי יושבת לי על הגב ואומרת לי: 'אבא, תמשיך'", באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34897767דסי רבינוביץ'