דנה אמיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דנה אמיר
לידה 1966 (גיל: 58 בערך)
חיפה, ישראל ישראלישראל
ענף מדעי פסיכולוגיה
מקום מגורים חיפה, ישראל
עיסוק פסיכולוגית קלינית
פסיכואנליטיקאית
משוררת
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה
מוסדות אוניברסיטת חיפה
מספר צאצאים 2

דנה אמיר (נולדה ב-1966) היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, פסיכולוגית קלינית מומחית[1], פסיכואנליטיקאית, סופרת ומשוררת ישראלית.

ביוגרפיה

אמיר (לבית בן-רון), ילידת חיפה, היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר שלישי בפילוסופיה של הפסיכואנליזה מטעם אוניברסיטת חיפה. נושא עבודת הדוקטור שלה הוא "הממד הלירי של הנפש".

אמיר היא פרופסור מן המניין בחוג לייעוץ והתפתחות האדם ומכהנת כסגנית דיקן למחקר של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. היא ייסדה את מסלול הדוקטורט והפוסט-דוקטורט הבין-תחומי בפסיכואנליזה ועומדת בראשו. בנוסף להיותה פסיכואנליטיקאית מנחה מטעם החברה הפסיכואנליטית בישראל וחברה בהתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית, היא משמשת כעורכת הראשית של מארג - כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה היוצא לאור מטעם מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן היא ראש הקתדרה לחינוך וחברה ע"ש חנן ורחל בר-נצר.

מחקריה, שזכו לתמיכת הקרן הלאומית למדע, עוסקים בקשר בין פסיכופתולוגיה ושפה ובשסעים שונים בשפה: השסע הפסיכוטי, השסע האוטיסטי, השסע הפרוורטי והשסע הפסיכוסומטי. בנוסף היא עוסקת בחקר השפה הטראומטית, במודוסים של עדות טראומטית ובאפיוני שפת המעוול, וכן בקריאה פסיכואנליטית של יצירות ספרות.

היא אם לשני בנים, חיה בזוגיות עם מיכל בן נפתלי[2] ומתגוררת בחיפה.

פרסים

אמיר זכתה בפרסים שונים על כתיבתה הפסיכואנליטית והספרותית:

  • הפרס הארצי לשירה מטעם קרן רון אדלר (חבר השופטים כלל את המשוררים יהודה עמיחי, נתן זך וארז ביטון), 1992
  • פרס בהט לספר עיון מקורי על כתב היד לספרה "על הליריות של הנפש", 2006
  • הפרס הבינלאומי ע"ש פרנסיס טסטין (Frances Tustin Memorial Prize) לכתיבה פסיכואנליטית בנושא אוטיזם, 2011
  • פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, 2012
  • הפרס הבינלאומי לכתיבה פסיכואנליטית ע"ש סצ'רדוטי (Sacerdoti prize) מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית (International Psychoanalytic Association), 2013
  • פרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן אלתרמן, 2013
  • פרס עבור תרומה מיוחדת לחינוך הפסיכואנליטי מטעם הפורום הבינלאומי לחינוך פסיכואנליטי (International Forum for Psychoanalytic Education), 2017
  • הפרס הבינלאומי ע"ש היימן (Hayman Prize) על כתיבה בנושא טראומה מטעם ההתאחדות הפסיכואנליטית (International Psychoanalytic Association), 2017
  • פרס הרקטור וחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה לחוקרת בכירה מצטיינת, 2020
  • פרס המאמר המצטיין מטעם כתב העת International Journal of Applied Psychoanalytic Studies (במשותף עם נחמה הכהן, פוסט דוקטורנטית), 2020

ספריה

  • "עכשיו, במתיקות הזאת" (שירה), ספרית פועלים, 1993 (זכה בפרס הארצי לשירה מטעם הקרן ע"ש רון אדלר לשנת 1992)
  • "עד בוא האדמה" (שירה), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  • "חיי אחינֹעם" (שירה), ריתמוס - הקיבוץ המאוחד, 2004
  • "שירי איניג" (שירה), ריתמוס - הקבוץ המאוחד, 2007
  • "על הליריות של הנפש" (עיון), הוצאת מאגנס בשיתוף עם הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2008 (זוכה פרס בהט לספר עיון מקורי לשנת 2006)
  • "תהום שפה" (עיון), הוצאת מאגנס, 2013 (הספר זכה במענק הקרן הלאומית למדע ישראל; קישור לפרק מתוך הספר, באתר פסיכולוגיה עברית)
  • Cleft Tongue: The Language of Psychic Structures. London: Karnac Books, 2014 (היה בין המועמדים הסופיים לפרס גרדיווה היוקרתי, 2015)
  • "כל שמותי" (שירה), הקיבוץ המאוחד, 2014 (זכה בפרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן אלתרמן)
  • On the Lyricism of the Mind. New-York & London: Routledge, 2016
  • "קריעה" (שירה), אבן חושן, 2016
  • "להעיד על העדים: ארבעה מודוסים של עדות טראומטית" (עיון), הוצאת מאגנס, 2018
  • Bearing Witness to the Witness: A Psychoanalytic Perspective on Four Modes of Traumatic Testimony. New-York & London: Routledge, 2018
  • "קדיש על חשיכה ועל אור" (ממואר בשירה ופרוזה), סדרת נוודים, הוצאת אפיק, 2019
  • "וידויי מסך" (עיון), סדרת נרקיסוס, הוצאת רסלינג, 2020
  • "אבני ריחיים" (ממואר בפרוזה), הוצאת אפיק, 2021[3]
  • Psychoanalysis on the Verge of Language: Clinical Cases on the Edge. New-York & London: Routledge, 2021

לקריאה נוספת

  • הערך "דנה אמיר" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 41, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מס רשיון 27-5969
  2. ^ איה אליה, "המוות הפגיש אותי עם הספרות": זוכת פרס ספיר בראיון, באתר ynet, 28 בינואר 2017
  3. ^ אתר למנויים בלבד אסתי אדיבי-שושן, הפסקתי סופית לאכול, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2021
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32047657דנה אמיר