הדיוויזיה ה-153 (ורמאכט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדיוויזיה ה-153
153. Infanterie-Division
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכט
סוג דיוויזיית חיל רגלים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 10 בדצמבר 19428 במאי 1945 (שנתיים ו־21 שבועות)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים

דיוויזיית הגרנדיר ה-153גרמנית: 153. Grenadier-Division), המכונה לפעמים דיוויזיית אימון שדה ה-153 (בגרמנית: 153. Feldausbildungs-Division), הייתה דיוויזיית חי"ר של צבא היבשה הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה הוקמה בדצמבר 1942 על ידי שינוי שמה של דיוויזיית המילואים ה-153, הושמדה על ידי כוחות ברית המועצות פעמיים ולאחר מכן נפרסה מחדש, וסומנה מחדש בפעם האחרונה ב-1945.[1]

היסטוריה

הדיוויזיה הוקמה כחלק מצו שניתן ב-10 בדצמבר 1942, על ידי שינוי שמה של דיוויזיית המילואים ה-153. הדיוויזיה הייתה מוכנה לראשונה למבצעים, במיוחד להכשרת טירונים לדיוויזיות אחרות בחזית המזרחית, ב-15 בינואר 1943.[1]

דיוויזיית אימוני השדה ה-153, שהוקצתה לקורפוס ההררי ה-49 תחת הארמייה ה-17 באוקטובר 1943, הושמדה על ידי כוחות הצבא האדום במרץ 1944.[1]

דיוויזיית אימוני השדה ה-153 הוקמה מחדש באמצעות קציני המטה ששרדו באפריל בפיקודו של הקורפוס ה-29 תחת הארמייה השישית ולאחר מכן, החל ממאי, תחת פיקודו של הקורפוס ה-72 תחת הארמייה הרומנית השלישית, לפני שהושמדה פעם נוספת באוגוסט 1944 ברומניה לאחר ששירתה לזמן קצר שוב תחת הקורפוס ה-29.[1] הדיוויזיה ה-153 שצוידה בצורה לא מספקת נאלצה לפעול לאחר שהתבקשה מעתודת קבוצת הארמיות על ידי מפקד הקורפוס ה-30, גאורג-וילהלם פוסטל, כאשר פוסטל מצא את עצמו לא מסוגל לסגור את הפערים שהותירו יחידות רומניות נסוגות. הדיוויזיה ה-153 לא הצליחה לעצור את ההסתערות הסובייטית, והובסה במהירות כשהסובייטים המשיכו בהתקדמותם על האגף הימני של הקורפוס ה-30 וכן את ההתקפה החזיתית שלהם על יחידותיו של פוסטל. [2] ב-20 באוגוסט, הצטווה הקורפוס ה-29 להקים חזית חדשה ממערב לנהר סראט. הוא קיבל את דיוויזיית אימון השדה ה-153 עבור המשימה הזו, יחד עם דיוויזיית הפאנצר ה-13 (שבשלב זה לא נותרו לה טנקים) ודיוויזיות הפאנצרגרנדיר ה-10 ופאנצרבנד בראון. בשלב זה, הדיוויזיה ה-153 הייתה כל כך מדולדלת עד שהיא לא יכלה אפילו לגייס כוח בגודל גדוד. [3] ב-24 באוגוסט, החזיתות האוקראיניות הסובייטיות השנייה והשלישית כבשו את חוש, חצו את נהר פרוט, ולאחר מכן לכדו את הארמייה הגרמנית השישית, יחד עם כמויות גדולות של דיוויזיות גרמניות, [4] בין פרוט לדניסטר. [5]

חלקים מהדיוויזיה ברחו לבולגריה, אך לאחר מכן נמסרו בשבי הסובייטי על ידי ההנהגה הבולגרית.[6] מפקד של הדיוויזיה, פרידריך באייר, היה בין אלה שנמסרו לצבא האדום, [7] ב-11 בספטמבר 1944. [8]

דיוויזיית אימוני השדה ה-153 נפרסה שוב באוקטובר 1944 באזור העורף הגרמני. ב-14 בדצמבר 1944 ניתנו פקודות לחדש את דיוויזיית אימוני השדה ה-153 ללחימה בחזית.[1] הדיוויזיה לחמה אז בהונגריה. שם, היא נלכדה לצד דיוויזיות הפאנצר ה-1 וה-23 בין הדנובה לאגם בלטון. דיוויזיית אימוני השדה ה-153 נדרסה בסופו של דבר בסקשפהרוואר ורק חלקים מהדיוויזיה נמלטו.[6]

שרידים אלו קיבלו את השם דיוויזיית הגרנדיר ה-153, בפברואר 1945.[1] דיוויזיה זו נשארה בלחימה בכיס Německý Brod עד סוף המלחמה.[6] היא הוקצתה לקורפוס ה-29 באפריל ולאחר מכן סיימה את המלחמה בפיקודו של הקורפוס ההררי ה-49, שניהם היו אז חלק מארמיית הפאנצר הראשונה תחת קבוצת ארמיות ויסלה. ב-8 במאי, יום הכניעה הגרמנית, נכבשה דיוויזיית הגרנדיר ה-153 על ידי הכוחות הסובייטיים ב-Německý Brod.[1]

מפקדים

  • דיטר פון בהם-בצינג (10 בדצמבר 1942 – 15 בינואר 1943)
  • רנה דה ל'הום דה קורבייר (15 בינואר 1943 – 8 ביוני 1943)
  • קורט גרוק (8 ביוני 1943 – 15 ביוני 1944)
  • פרידריך באייר (15 ביוני 1944 – אוגוסט 1944)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Tessin, Georg (1977). Die Landstreitkräfte 131-200. Verbände und Truppen der deutschen Wehrmacht und Waffen-SS im Zweiten Weltkrieg 1939-1945 (בגרמנית). Vol. 7. Osnabrück: Biblio Verlag. pp. 85–88. ISBN 3764810971.
  2. ^ Mitcham, Samuel W. (2001). Crumbling Empire: The German Defeat in the East, 1944-1945. Praeger. p. 177.
  3. ^ Mitcham, Samuel W. (2001). Crumbling Empire: The German Defeat in the East, 1944-1945. Praeger. p. 188.
  4. ^ יחידות גרמניות אחרות שנלכדו מלבד ה-153 כללו את היחידות הבאות: דיוויזיות חי"ר: 9, 15, 62, 106, 161, 257, 258, 282, 294, 302, 306, 335, 376, 384. דיוויזיות נוספות: פאנצרגרנדיר 10, פאנצר 13. 7 חטיבות תותחי סער. יחידות פיקוד שונות.
  5. ^ Mitcham, Samuel W. (2001). Crumbling Empire: The German Defeat in the East, 1944-1945. Praeger. p. 182.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Mitcham, Samuel W. (2007). "153rd Field Training (later Grenadier) Division". German Order of Battle: 1st-290th Infantry divisions in World War II. Stackpole Books. ISBN 9780811734165.
  7. ^ Mitcham, Samuel W. (2001). Crumbling Empire: The German Defeat in the East, 1944-1945. Praeger. p. 189.
  8. ^ Mitcham, Samuel W. (2001). Crumbling Empire: The German Defeat in the East, 1944-1945. Praeger. p. 192.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38913373הדיוויזיה ה-153 (ורמאכט)