הדיוויזיה ה-291 (ורמאכט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדיוויזיה ה-291
291. Infanterie-Division
סמל הדיוויזיה
סמל הדיוויזיה
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך  ורמאכט
סוג דיוויזיית חיל רגלים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 6 בפברואר 1940ינואר 1945 (כ־4 שנים ו־47 שבועות)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

הדיוויזיה ה-291גרמנית: 291. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חי"ר של הוורמאכט אשר לחמה במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

הדיוויזיה הוקמה באינסטרבורג באזור האימונים הצבאיים של אריס (דרום-מזרחית לקניגסברג, פרוסיה המזרחית) בפברואר 1940 כחלק מהגל השמיני.

הדיוויזיה השתתפה בהתקפה על צרפת אך לא מילאה שם שום תפקיד משמעותי. במהלך הרחבת ה-Heer בסתיו החטיבה איבדה 3 גדודי חיל רגלים (I / 504th, I / 505th ו-I / 506th) ואחד של ארטילריה (III / 291st) לטובת הדיוויזיה ה-306, אך יחידות אלו הוחלפו לפני שהדיוויזיה צורפה בתחילת 1941 לקבוצת ארמיות צפון כעתודת הארמייה ה-18. הדיוויזיה הצליחה להתקדם 44 קילומטרים ב-34 השעות הראשונות של המערכה במדינות הבלטיות, אך לאחר שקיבלה את משימת טיהור החוף הבלטי, היא נבלמה זמנית בבסיס הצי של ליבאו שם הדפו הנחתים הסובייטים ודיוויזיית הרובאים ה-67 את ניסיונם הראשון לכבוש את העיירה ב-25 ביוני. רק לאחר ארבעה ימים של לחימה בשטח בנוי כבשה הדיוויזיה את העיירה והמשיכה להתקדם במעלה החוף הבלטי לפני שהגיעו לריגה שכבר הותקפה מהמזרח על ידי פיליפ קלפל, מפקד הדיוויזיה ה-1 במהלך היום.[1]

לאחר שסייעה באבטחת אסטוניה בחודשים יולי ואוגוסט, הדיוויזיה נפרסה באגף הימני של הקורפוס ה-38 סביב ראש הגשר באורניאנבאום בתחילת ספטמבר ופרצה את קו ההגנה הראשון של ברית המועצות סביב לנינגרד בפופשה לפני שפנתה צפונה וכבשה את פיטרהוף על הכביש בחוף מפרץ פינלנד. לאחר הצלחה זו, החזית התמקמה בעמדות סטטיות שהשתנו מעט מאוד במשך כמעט שנתיים, אך באמצע אוקטובר הוסטה הדיוויזיה לחזית הארמייה ה-18 לאורך נהר וולכוב כדי להתנגד למאמצי הרוסים לפרוץ ללנינגרד הנצורה.[1]

הדיוויזיה הורחקה לבסוף מהחזית בסוף דצמבר, אך נותרה במנוחה של רק כמה ימים לפני שארמיית ההלם השנייה של אנדריי ולסוב פתחה במתקפה עצומה בתחילת ינואר, שכוונה לקו הדק בין הדיוויזיות ה-61 וה-21. רגימנט הרגלים ה-505, תחת אוברסט לוהמייר נשלח לאטום את הפרצה, אך זו הייתה רק שאלה של זמן עד שתבוצע פריצה נוספת במקום אחר. "עניין של זמן" היה עשרה ימים, פריצת הדרך הייתה מעט דרומה, והייתה זו שוב הדיוויזיה ה-291 שעמדה בדרכם, אך למרות מזג האוויר הנורא, אנשיה עמדו איתנים מספיק בשביל שכוחות המשטרה והדיוויזיה ה-58 ינתקו את החדירה הרוסית, אם כי הלחימה בכיס נמשכה עד סוף יוני. לאחר שהביסו את חדירת ארמיית ההלם השנייה לחזית מעל נהר וולכוב, ולמרות חידוש ההתקפה על ידי הרוסים בגזרה אחרת, רק מצפון לעמדותיהם, הם הוחזקו בגזרה השקטה יחסית מצפון לנובגורוד עד ינואר 1943, אז הועברו לגזרת הקורפוס ה-59 בתחום הגזרה בין קבוצת ארמיות צפון וקבוצת ארמיות מרכז. במהלך החורף נשארה הדיוויזיה בעמדות הגנה סביב קורוטסן, ובפברואר כמעט הושמדה על ידי צבא הטנקים סמוך לשפטובקה. בחודש יוני הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הרביעית כחלק מהקורפוס ה-42 בדרום-מזרח פולין (גם השתתפה בלחימה בתוך קלחת הובה). הדיוויזיה לחמה כחלק מהקורפוס ה-42 במהלך מבצע ויסלה-אודר עד שהושמדה על ידי החזית האוקראינית הראשונה ליד צ'נסטוכובה באמצע ינואר 1945. חלק משרידי הדיוויזיה צורפו לדיוויזיה ה-6, והשאר צורפו לדיוויזיה ה-17.[1]

מפקדים

  • קורט הרצוג, 7 בפברואר 1940 - 10 ביוני 1942
  • ורנר גוריץ, 10 ביוני 1942 - 15 בינואר 1944
  • אוסקר אקהולט, 15 בינואר - 10 ביולי 1944
  • ארתור פינגר, 10 ביולי 1944 - 27 בינואר 1945

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדיוויזיה ה-291 בוויקישיתוף
  • הדיוויזיה ה-291 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31613118הדיוויזיה ה-291 (ורמאכט)