דור-כוריגלזו
דוּר-כּוּרִיגַלזוּ (שם מודרני: עקרקוף, בערבית: عقرقوف) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה בעיראק של היום במחוז בגדאד. העיר שכנה במסופוטמיה כ-30 ק"מ ממערב למרכז בגדאד של היום. העיר נוסדה על ידי המלך הכשי כּוּרִיגַלזוּ הראשון במאה ה-14 לפנה"ס, כדי לשמש כעיר הבירה של הכשים ששלטו בבבל ונקראה על שמו. העיר ננטשה לאחר הנפילה של השושלת הכשית בשנת 1155 לפנה"ס. משמעות השם "דור" באכדית "המבצר של".
היסטוריה
העיר נוסדה על ידי המלך כוריגלזו הראשון בסוף המאה ה-15 לפנה"ס או בתחילת המאה ה-14 לפנ"ס. העיר הייתה ממוקמת לאורך רכס הגיר שנמצא בין נהרות החידקל והפרת. עד המאה ה-20 החלק השקוע היה מוצף בחלק מהשנה על ידי מי שיטפונות. המים לאתר הגיעו מהפרת באמצעות תעלת מים שנקראה "תעלת עיסא", ובעת העתיקה שמה היה "תעלת פאטי-אנליל".
העיר שימשה כעיר הבירה של בבל לפחות בתקופתו של כוריגלזו הראשון, ובתקופה שלאחריו שימשה או כעיר בירה או כעיר חשובה. העיר הייתה מאוכלסת בכל תקופת השלטון הכשי בבבל עד המאה ה-12 לפנה"ס ואז היא ננטשה. אזור המקדש בעיר המשיך להיות פעיל לפחות עד התקופה הנאו-בבלית במאה ה-7 לפנה"ס. בתקופה שבין המאה ה-9 ועד ה-14 בעיקר, האזור היה מאוכלס על ידי יישובים קטנים עם אזורי קבורה ששימשו את האוכלוסייה הערבית.
שרידי העיר
העיר הייתה מבוצרת והוקפה בתקופה הכשית על ידי חומה גדולה שהקיף שטח של כ-2.25 קמ"ר. צורתה של העיר הייתה מוארכת וכללה מספר תלים, שאולי משקפים אזורים נפרדים בעיר ששימשו לפונקציות שונות. הגבעה הנקראת עקרקוף בולטת על פני כל השטח. על גביה נמצאים שרידי זיגוראת שנבנה לכבודו של האל אנליל, אחד האלים החשובים בפנתאון אלי בבל. אזור הזיגוראת הוקף במתחמי מקדשים. המאפיינים האדריכליים הדומים של הזיגוראת והמקדשים הם חיזוק להנחת החוקרים שכל המתחם נבנה בתקופתו של כוריגלזו הראשון. מתחם המקדש שליד הזיגוראת נחפר רק בחלקו הדרום-מערבי.
אזור הארמון שנמצא באזור תל אל-אביאד (Tell al-Abyad) מורכב ממספר שכבות סטרטיגרפיות אדריכליות המצביעות על מספר שלבי בנייה באזור זה בתקופות שונות. לוחות שנמצאו במבנה הצביעו שהארמון היה מאוכלס לאורך כל התקופה הכשית. הארמון נבנה במודולים של שלושה חדרים סביב חצרות גדולות. בעת החפירות נמצא באגף המזרחי של הארמון מטמון וחדר שכנראה שימש כחדר כס, או חדר קבלה.
הזיגוראת
הזיגוראת נבנה על ידי כוריגלזו הראשון. מסביב לזיגוראת נבנתה במה המהווה בסיס לזיגוראת היא מרובעת וגודלה 80 מטר בכל צלע. גובה קיר מהקרקע ועד הבמה הוא 8 מטר. במה זאת שוחזרה על ידי רשות העתיקות העיראקית. הגישה לזיגוראת נעשית באמצעות שלושה גרמי מדרגות. כבש המדרגות הראשי נמצא בצידו הדרומי של הקיר ובמרכזו והוא מוביל לבמה. שני גרמי מדרגות נוספים נמצאים בפינות משני צידי הצד הדרומי. הזיגוראת עצמו מגיע בנקודה הגבוהה ביותר שלו לגובה של 47 מטר מעל הבמה. .[1]
ליבת המבנה נבנתה מלבנים מרובעות מיובשות בשמש, כשבין כל שבע שכבות של לבנים הוכנסה מחצלת קנים ששימשה לניקוז וסייעה להחזיק את הלבנים, בכך שנתנה שכבה רציפה של תמיכה. שכבות הלבנים החיצוניות של הזיגוראת נעשו מלבנים שעברו צריפה באש. על אחת הלבנים הצרופות החיצוניות נמצאה כתובת המציינת שהלבנים הונחו על ידי המלך כוריגלזו השני שמלך בסוף המאה ה-14 לפנה"ס.
הזיגוראת היה אתר ידוע ומתויר במשך מאות בשנים. האתר שימש כציון דרך לפני בגדאד לבאים בעת העתיקה בשיירות גמלים ולבאים בתחבורה המודרנית. הוא שימש גם כאתר פיקניק ותיירות פופולרי לתושבי בגדאד בגלל קרבתו לעיר. בשנת 1960 נבנה בקרבתו מוזיאון קטן ששימש להצגת האתר למבקרים. תיירים מערביים שהחלו לבקר בעיראק החל מהמאה ה-17 בלבלו אותו עם מגדל בבל המופיע בתנ"ך.
ארכאולוגיה
האתר תואר לראשונה על ידי קלודיוס ג'יימס ריץ' (Claudius James Rich) שביקר באתר ב-1811 וסיפר על כך בספרו "Narrative of a journey to the site of Babylon in 1811" שיצא בשנת 1839. בשנת 1837 הגיע לאתר פרנסיס ראודון צ'סני (Francis Rawdon Chesney), כדי לבחון את אתר. הוא פרסם את ממצאיו בספר "Narrative of the Euphrates Expedition" שיצא בשנת 1868. במחצית המאה ה-19 זיהה הנרי קראסוויק ראולינסון (Henry Creswicke Rawlinson) את האתר כמקום הימצאה של העיר דור-כוריגלזו.
החפירות הארכאולוגיות הראשונות התקיימו באתר בין השנים 1945-1942 על ידי משלחת משותפת של רשות העתיקות העיראקית ובית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק, בראשותם של הארכולוג העיראקי טהא באקר והארכאולוג הבריטי סיטון לויד. בחפירות נמצאו למעלה ממאה לוחות חרס בכתב יתדות מהתקופה הכשית. לוחות אלה נמצאים במוזיאון הלאומי של עיראק.
במסגרת החפירות נחפרו הזיגוראת, שלושה מקדשים וחלק מארמונו של כוריגלזו השני. בשנות ה-70 של המאה ה-20, בתקופת שלטונו של סאדאם חוסיין, המשיכה רשות העתיקות העיראקית לחפור באזור הזיגוראת כחלק מהפרויקט לשיקום ושחזור חלקו התחתון של המבנה.
האתר מחולק לשלושה אתרי חפירה, הגבעה של עקרקוף כולל הזיגוראת ומקדש גדול, מבנה ציבור השוכן כ-100 מטר ממערב לו ותל אל-אביאד שנמצא במרחק של אחד ק"מ מדום מערב ובו נמצא מבנה הארמון הגדול שנחפר בחלקו. השחיקה במנה הזיגוראת חשפה פרטים אדריכליים של המבנה שאפשר לחוקרים להבין את תהליכי הבנייה כמו את השיטה להנחת מחצלת קנים אחת למספר שכבות של לבנים. חלק גדול מהממצאים הקטנים ופריטי האמנות שהתגלו מהתקופה הכשית מקורם במבנה הארמון באתר, ומכאן חשיבות האתר.
בשנת 1968 הכניסה המעבדה Centro Scavi’s סקר פוטוגרמטרי של כל ארבעת צידי הזיגוראת. בסקר זיהו בתוך הליבה של המבנה שרידי מחצלות קנים. בסקר זוהו שלוש טרסות שהרכיבו את המבנה, כשהמקדש שכן על העליונה וכן שרידי המדרגות. הסקר אפשר שיחזור מקורב של המבנה המקורי שעל בסיסו הוגשה בשנת 1975 הצעת שחזור לרשות העתיקות העיראקית.[2]
שטח נוסף שנחפר באתר הוא תל אבו שיז'אר (Tell Abu Shijar). האתר נחפר על ידי ארכאולוגים עיראקים, דוח החפירה פורסם בשנת 2006.[3]
מצב האתר
נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, האתר סובל מנזק סביבתי וההתפתחות האורבנית של בגדאד. האתר סובל גם מתהלכי שחיקה של גורמי טבע כמט גשם, ומי תהום בעיקר בצידו הדרום-מערבי. הזיגוראת נמצא בסכנת קריסה, אלא אם ינקטו אמצעים לשימור וחיזוקו.
בסמוך לתר ממשיכים לבנות אזורי תעשייה ופרברי העיר מתרחבים ומקרבים לאתר. בנוסף בסמוך לחומה המקיפה את האתר יש התרחבות של שטחים חקלאיים הגורמים למתיחות.
בשנות ה-80 של המאה ה-20, ניהל הצבא העיראקי תמרונים צבאיים, כולל חפירת תעלות, במיוחד בצידו הדרום-מערבי. תמרונים אלה הסבו נזק לאתר. בזמן מלחמת עיראק שהתרחשה במרץ 2003, הזיגוראת לא נפגע, אבל לאחר נפילתו של סאדם חוסיין, האתר ניטש ונבזז. המבנה ששימש כמוזיאון ומרכז מבקרים, בניין מנהלה ומסעדה ששרתו את המבקרים נהרס. חלק מהממצאים הארכאולוגים שהיו במוזיאון הועברו למקום מבטחים בבגדאד, אבל השאר נבזז. פקידי ממשל מקומיים וצבא ארצות הברית שאחראים על הביטחון באזור החלו להכין תוכנית לשיפוץ האתר. בשנת 2008, גויסו אנשים כי לתכנן את שיפוץ האתר היסטורי, כשהמטרה היא גם לספק מקומות עבודה לתושבי האזור. אבל התוכנית לא התממשה עקב היעדר תמיכה מהמשרד העיראקי להיסטוריה ושרידים (Iraq Ministry of History and Ruins)[4]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Taha Baqir, Aqar Quf, Directorate General of Antiquities in Baghdad, 1959
- Taha Baqir, Iraq government excavations at 'Aqar Quf, 1942-1943
- O. R. Gurney, Texts from Dur-Kurigalzu, Iraq, vol. 11, no. 1, pp. 131–149, 1949
- O. R. Gurney, Further Texts from Dur-Kurigalzu, Sumer, vol. 9, pp. 21–34, 1953
- Tomabechi, Yoko. "Wall Paintings from Dur Kurigalzu." Journal of Near Eastern Studies 42 (1983): 123-131.
- Kühne, Harmut. "'Aqar Quf". The Oxford Encyclopedia of Archaeology in the Near East. Oxford, 1997. Vol. I, pp. 156–157.
- A. Al-Khayyat, Aqar Quf. Capitale des Cassites, Dossiers d'Archéologie, no. 103, pp. 59–61, 1986
- T Clayden, Moulded Mud-Brick at Dur Kurigalzu, Al-Rafidan, vol. 21, pp. 71–83, 2000
- Niek Veldhuis, Kurigalzu'S Statue Inscription, Journal of cuneiform studies, vol. 60, pp. 25–51, 2008
- The Collapse of a Complex State, A Reappraisal of the End of the First Dynasty of Babylon 1683-1597 B.C., Seth Richardson, dissertation, Columbia University, 2002
- The Kassites of Ancient Mesopotamian: Origins, Politics, and Culture, Walter Sommerfield, vol 2 of J. M. Sasson ed. "Civilizations of the Ancient Near East", Charles Scribner's Sons, 1995
קישורים חיצוניים
- עקרקוף באתר של אוניברסיטת קולורדו
- עקרקוף באתר Centro Ricerche Archeologiche e Scavi di Torino
- תמונות מהאתר - הזיגוראת, המקדש והארמון
- Dur-Kurigalzu - Aqar-Quf סרטון על האתר ביו-טיוב
- תמונות נוספות של האתר
- תמונה של הזיגוראת וגרמי המדרגות בפליקר
הערות שוליים
- ^ עקרקוף באתר Centro Ricerche Archeologiche e Scavi di Torino
- ^ Activities of the Institute of Archaeological Sciences and of the Centre for the Restoration of Monuments in Baghdad
- ^ Ata K. Jasim et al., Tell Abu Shijar, near 'Aqar Quf : Summary of excavations, vol. 127, no. 2, pp. 155-166, 2006
- ^ Resurrecting the ruins of Aqar Quf, Travis J. Tritten - Stars and Strips Mideast edition 2009-01-25
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
21384874דור-כוריגלזו