רבי דוד בר חן
לידה | ו' בסיוון תרפ"ט |
---|---|
פטירה |
כ"ו באלול ה'תשע"א (בגיל 82) ירושלים |
מקום קבורה | חלקת הרבנים החדשה, הר המנוחות דרום, ירושלים |
מקום פעילות | מרוקו - צרפת - ישראל |
רבותיו | הרב רפאל ברוך טולידאנו, הרב רפאל עבו, הרב גרשון ליבמן, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שאול אבן דנאן |
תלמידיו | הרב שלמה שלוש, הרב אברהם אלחדד, הרב סעדיה אריבי, הרב יורם אברג'ל, הרב אריה גמליאל, הרב צבי פדידה, הרב רפאל אלקריף, הרב שלמה פרשה |
בת זוג | הרבנית רות בר חן |
אב | רבי מאיר אוחנונא |
אם | חנה |
צאצאים | הרב מאיר, רפאל (רפי), אריאל, הרב ישי |
ר"מ בישיבת "עץ חיים", טנג'יר - מרוקו | |
ראש בית המדרש לדיינים, רבאט - מרוקו | |
רב העיר שדרות |
רבי דוד יוסף בר חן (תרפ"ט, 1929 - כ"ו באלול ה'תשע"א, 24 בספטמבר 2011) היה רב ישראלי ממוצא מרוקאי. שימש כרבה של שדרות במשך קרוב לארבעים שנים, ומרבני יהדות מרוקו בישראל.
תולדות חייו
נולד בחג השבועות תרפ"ט במרוקו למקובל רבי מאיר אוחנונא, שכיהן כרב מחוז ורזאזאת, ולחנה.
במספר הזדמנויות, טען[1], כי משפחתו מצאצאי המקובל רבי סולימאן אוחנה, מגורי האר"י.
אביו נפטר בשנת 1939 (ה'ת"ש) ואמו שלחה אותו ללמוד במקנס בישיבתו של הרב רפאל ברוך טולדנו.
בהמשך למד בישיבת "אוצר התורה" של הרב רפאל עבו, ואחר כך בישיבת "אור יוסף - נובהרדוק" בעיירה פובליין בצרפת, אצל רבי גרשון ליבמן. בשנים אלו עסק בהברחת ילדים שהיו אמורים לעלות במסגרת עליית הנוער לארץ ישראל, לישיבת נובהרדוק [2][3].
בשנת 1950 (ה'תשי"א) עלה לישראל לקריאת הרב יוסף שלמה כהנמן, שקיבל אותו ללימודים בישיבת פוניבז' שבראשותו.
רבנות
במרוקו
- בשנת 1955 (ה'תשט"ז) חזר למרוקו, וכיהן כר"מ בישיבת "עץ חיים" בטנג'יר, לצידם של הרבנים זושא וולטנר ויששכר מאיר.
- בשנת 1956 (ה'תשי"ז) נישא לרות, בת הרב דוד עובדיה, ראב"ד צפרו, מראקש ופאס, והממונה על החינוך היהודי במרוקו (בסוף ימיו כיהן כאב"ד לענייני ממונות בבית הדין של המועצה הדתית בירושלים, וכרב חבר לשכת הרבנות שם).
- לאחר תקופה קצרה שעמד בראשות הכולל של חמיו בצפרו[4], עבר לרבאט וכיהן כראש בית המדרש לרבנים מיסודו של הרב שאול אבן דנאן, רבה הראשי של מרוקו.
הרב בר חן היה עוזרו ותלמידו הקרוב של הרב אבן דנאן.
בישראל
- בשנת 1964 (ה'תשכ"ה) התמנה לרב שכונה ג' ולרב מחלקת הכשרות והנישואין באשדוד.
- בשנת 1972 (תשל"ג) התמנה לכהן כרבה הראשי של העיר שדרות.
פטירתו
בשנותיו האחרונות התדרדר מצבו הבריאותי, אך הוא המשיך למלא את תפקידיו הרבניים, בסיוע בנו הרב ישי בר חן שכיהן כרב האזורי בגוש קטיף.
הרב בר חן נפטר במוצאי שבת כ"ו באלול ה'תשע"א, ונטמן למחרת בחלקת הרבנים החדשה שבהר המנוחות בירושלים. השאיר אחריו כתבי יד שעדיין לא נדפסו.
הנצחתו
- בשנת ה'תשע"ב הקים נכדו (חתן בנו רפאל) הרב איציק סנדרוי את ישיבת "חיילי בית דוד" על שמו, ביישוב "מצפה יצהר"[5].
- בשנת ה'תשע"ו הוציא נכדו הרב אליהו בר חן - את הספר "חסדי דוד" על הש"ס[6][7], בהוצאת "מכון חסדי דוד"[8]. בו כתב מבוא נרחב על תולדותיו, וכן הביא מחידושי תורתו.
- בשנת ה'תשע"ח פתח בנו הרב ישי בר חן את בית המדרש "תורת דוד"[9] על שמו, ביישוב ניצן.
- עיריית שדרות הנציחה את שמו של הרב בקריאת רחוב על שמו בשכונת בן גוריון[10]. ובקריאת מקווה טהרה על שמו בשכונת נאות אביב (ניר עם)[11].
- שם בית הכנסת "זכרון יצחק" בו התפלל שונה ל"משכן דוד" על שמו.
בני משפחתו
- גיסו הרב מאיר אלבאז - ראש מוסדות "שבות יהודה" בירושלים.
- גיסו הרב פנחס עובדיה - ראש מוסדות "ישמח לב תורת משה" בירושלים.
- בנו הרב מאיר שמעון חיים - רבה של ברצלונה.
- בנו הרב ישי - כיהן כרב האזורי בגוש קטיף.
- נכדו הרב אליהו בר חן - מו"צ בבית ההוראה "יביע אומר" וראש בית המדרש "תורת דוד".
תלמידיו
- הרב שלמה שלוש - רב העיר וראב"ד חיפה[12].
- הרב אברהם אלחדד - ראש מוסדות אוצר התורה בסרסל בצרפת.
- הרב סעדיה אריבי - מרבני העיר אשדוד.
- הרב יורם אברג'ל - ראש מוסדות "רב פעלים קול רינה".
- הרב אריה גמליאל - ראש ישיבת שדרות.
- הרב צבי פדידה - ראש מוסדות אור גאון.
- הרב רפאל אלקריף - ראש מוסדות "נתיבות חיים" בני ברק.
- הרב שלמה פרשה - ראש מוסדות משפטים ישרים.
קישורים חיצוניים
- שאול כהנא, נפטר רבה של שדרות, רבי דוד בר-חן זצ"ל, באתר כיכר השבת, 25 בספטמבר 2011
- משה ויסברג, רבה של שדרות • הגאון רבי דוד בר חן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
הערות שוליים
- ^ בר חן אליהו חיים בן הרב ישי, מצאצאי המקובל רבי סולימאן אוחנה (עמ' דף 12), באתר בית המדרש תורת דוד, תשע"ו 2016
- ^ יעקב לופו, ארבעה ראיונות עם בוגרי הישיבות הליטאיות באירופה. ישראל מימראן, נולד בשנת 1937 במזגאן שבמרוקו.ראיון ראשון
- ^ "רואים את הקולות" | ישראל מימרן - בעדות על פעלו של הגה"צ רבי דוד בר חן זיע"א (רבה של שדרות)
- ^ אלי טובלי, עלון "תפארת אבות – לחיזוק מורשת יהדות מרוקו" – גליון 12., באתר https://sefrou.co.il/, 25 באפריל 2021
- ^ גיידסטאר, באתר גיידסטאר
- ^ בר חן אליהו חיים בן הרב ישי, חסדי דוד, באתר בית המדרש תורת דוד, תשע"ו 2016
- ^ בר חן אליהו חיים בן הרב ישי, חסדי דוד, תשע"ו 2016
- ^ מכון חסדי דוד, באתר מכון חסדי דוד
- ^ בית המדרש תורת דוד, באתר בית המדרש תורת דוד
- ^ רשימת הרחובות בשדרות, באתר עיריית שדרות
- ^ עיריית שדרות מחדשת את מקווה 'הרב בר חן', באתר עיררית שדרות
- ^ עדותו של הגאון רבי שלמה שלוש זצוק"ל, בדברי הספד ביום השלושים.
34302758דוד בר חן