רבי דוד בן יהודה החסיד
 | |
| כתב יד ספר אור זרוע | |
| השתייכות | ראשוני ספרד בעידן תור הזהב של יהדות ספרד |
|---|---|
| חיבוריו | מראות הצובאות, ספר הגבול, אור זרוע, פירוש לספר היצירה, מאמר על סודות האלפא ביתא, מעשה בראשית רבא וזוטא, מאמר על מעשה מרכבה |
רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.
ביוגרפיה
לא ידועים פרטים על תולדותיו, בעבר נטען שהוא נכד הרמב"ן, וזאת מתוך דבריו בפירושו לאלפא ביתא,[1] גרשם שלום הראה שבספרו אור זרוע לא מצוין ייחוס זה, והוא אף מייחס את עצמו לרבי יהודה החסיד אך מכיוון שייחס לרבי יהודה החסיד דברי קבלה ספרדים שיער שלום שהוא רבי יהודה החסיד סבו ולא רבי יהודה החסיד המפורסם. בדור שאחרי שלום הוכיחו שיחוס ספר זה לרבי דוד מפוקפק, ועל כן טענה זו אינה מוסמכת.[2]
רבי דוד הוא מן המחברים הראשונים אחרי התגלות ספר הזוהר ובכתביו מצויים תרגומים רבים של ספר הזוהר,
בכתביו מציין לספרים מספרות חסידי אשכנז וראשוני ספרד שראה, מה שמלמד שהסתובב במקומות אלו.
רבי דוד עמד בראש חוג מקובלים זאת נלמד מן העובדה שאת ספריו חיבר בשביל תלמידיו או חבריו.[3]
חיבוריו
- מראות הצובאות - פירוש על התורה על פי תורת הסוד נדפס עלי ידי דניאל מט The book of mirrors, שיקגו 1982.
- ספר הגבול - הפירוש הראשון לאדרא רבא, נדפס על ידי עמוס גולדרייך, הספר נדפס גם על ידי ידי בן ציון כהן ניו יורק 2016.
- אור זרוע פרוש על פי תורת הסוד לסדר התפילות, נדפס על ידי בן ציון כהן, בשלושה חלקים פירוש הגדה של פסח, פירוש על פרקי אבות, ופירוש המחזור ניו יורק תשס"ט.
- פירוש לספר היצירה
- מאמר על סודות האלפא ביתא - פירוש על פי תורת הסוד על צורת האותיות והתגים, אפרים קופפר הוכיח שמחבר הספר הוא רבי יום טוב ליפמן,[4] לעומתו אפרים גוטליב הצביע[5] על פירוש אחר של רבי דוד לסודות האלפא ביתא, פירוש זה נדפס על ידי אידל.
- מעשה בראשית רבא וזוטא - פירוש על פי תורת הסוד למעשה בראשית
- מאמר על מעשה מרכבה
- בעבר יוחס לו ספר לבנת הספיר אך גרשום שלום ואחרים הוכיחו שהוא לרבי יוסף אנג'לט[6]
לקריאה נוספת
- משה אידל, "טעמי העופות הטמאים" לר' דוד בן יהודה החסיד ומשמעותם, עלי שפר (רמת גן, תש"ן), ע' 11–27.
- משה אידל, תרגומו של ר' דוד בן יהודה החסיד לס' הזוהר ופירושיו לאלפא ביתא, עלי ספר, כרך ח-ט (תש"ם), ע' 60–73, 84-98.
- משה אידל, דמות האדם שמעל הספירות - על תורת הצחצחות של רבי דוד בן יהודה החסיד וגלגוליה, דעת 4 תש"מ.
- יהודה ליבס, ר' דוד בן יהודה החסיד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך ח, תשמ"ט, ע' 54–68.
- עמוס גולדרייך, ספר הגבול לר' דוד בן יהודה החסיד (דרכי עיבוד של טכסט זוהרי דור אחרי הופעת הזוהר), עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תשל"ב.
- יהודה אוהד תורג'מן, ספר המרכבות לרבי דוד בן יהודה החסיד, הקבלה הנבואית חלק ב, הוצאת מכון חכמי ירושלים והמערב, ירושלים 2020.
קישורים חיצונים
- גרשם שלום, רבי דוד בן יהודה החסיד נכד הרמב"ן, קרית ספר ד, תרפ"ז-תרפ"ח, ע' 302–327, נדפס גם בתוך ספר מחקרי קבלה בעריכת יוסף בן-שלמה, תל אביב, תשנ"ח.
- משה אידל עוד על ר' דוד בן יהודה החסיד והאר"י, דעת, חוב' 7 (תשמ"א), ע' 69–71.
- משה אידל, פירוש נוסף לאלף בית של ר' דוד בן יהודה החסיד וספר התמונה, עלי ספר, כו-כז ירושלים תשע"ז, 237-246.
- רבי דוד בן יהודה החסיד באתר הספרייה הלאומית
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו דוד בן רבינו יהודה שהוא בן הרמב״ן ז״ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קא-קד, באתר HebrewBooks, אות לח
הערות שוליים
- ^ לג: לד., בפירוש הישן
- ^ עודד ישראלי, הרמב"ן: ביוגרפיה אינטלקטואלית, הוצאת מאגנס ירושלים תשפ"א, עמ' 25 הע' 36
- ^ ראה, משה אידל, חומר קבלי מבית מדרשו של ר' דוד בן יהודה החסיד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך חוברת ב, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ג.
- ^ מובא אצל משה אידל, פרושיו של רבי דוד בן יהודה החסיד לאלפא-ביתא, עלי ספר, כרך י (תשמ"ב), ע' 25–35.
- ^ ראה אפרים גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, עורך ומהדיר י׳ הקר, תל אביב, תשל"ו ע' 249–250.
- ^ שלום במאמרו מציין לכמה חכמים, הדברים מופיעים אף בכתב ידו של ישעיהו תשבי בעותק של הספר הנמצא בספריית גרשום שלום
31945838דוד בן יהודה החסיד