גרייפסוואלד
 | |
| מראה העיר העתיקה ממגדל הקתדרלה | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 מקלנבורג-מערב פומרניה |
| מחוז | מערב פומרניה-גרייפסוואלד |
| ראש העיר |
דר' ארתור קוניג Dr. Arthur König |
| שפה רשמית | גרמנית |
| תאריך ייסוד | 1199 |
| שטח | 50.50 קמ"ר |
| גובה | 5 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 55,949[1] (2011) |
| ‑ צפיפות | 1100 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.greifswald.de/en.html | |
גרייפסוואלד (בגרמנית: Greifswald) היא בירת מחוז מערב פומרניה-גרייפסוואלד שבמדינת מקלנבורג-מערב פומרניה שבגרמניה. היא שוכנת לחוף הים הבלטי, וחוצה אותה נהר קטן, נהר ריק (Ryck). כמו כן העיר שוכנת בקרבת שני האיים הגדולים ביותר בגרמניה ריגן ואוזדום (Usedom), ובקרבת שלושה מבין ארבעה-עשר הפארקים הלאומיים של גרמניה. כעיר שעד לרפורמה שבוצעה בשנת 2011 הייתה ללא כפיפות למחוז, היא כיום בירת המחוז בו היא שוכנת.
יחד עם העיר השכנה, שטרלזונד, היא יוצרת את אחד מארבעת האזורים האורבניים הגדולים במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה. כמעט שליש מתושבי העיר הם סטודנטים או אנשי סגל האוניברסיטה המקומית שיצא לה שם עולמי.
גאוגרפיה
גרייפסוואלד שוכנת בצפון-מזרח גרמניה, בקרבת שני האיים הגדולים ביותר במדינה, ריגן ואוזדום. העיר ממוקמת בקצהו הדרומי של מפרץ גרייפסוואלד (אנ'), והמרכז ההיסטורי שלה נמצא במרחק של 5 ק"מ במעלה נהר הריק שחוצה את העיר. האזור הסובב את גרייפסוואלד הוא מישורי ברובו, וגובהו המקסימלי הוא 20 מטרים מעל פני הים. שני איים, קוס (Koos) ורימס (Riems) הם גם חלק משטחה של העיר. שלושה מבין ארבעה-עשר הפארקים הלאומיים של גרמניה נמצאים במרחק של עד שעת נסיעה מהעיר. גרייפסוואלד נמצאת במרחק שווה בין שתי הערים הגדולות ביותר בגרמניה, ברלין (במרחק 240 ק"מ) והמבורג (במרחק 260 ק"מ). הערים הגדולות הסמוכות הן שטרלזונד ורוסטוק.
האזור החופי של גרייפסוואלד, על שפך הריק, הנקרא גרייפסוואלד-ויק (Greifswald-Wieck), התפתח מכפר דייגים. כיום פועלים בו חוף רחצה ומרינה והנמל הראשי של העיר.
היסטוריה
גרייפסוולד נוסדה ב-1199 כאשר נזירים ציסטרסיאניים הקימו את מנזר אלדנה (Kloster Eldena). ב-1250 העניק ורטיסלב השלישי (Wartislaw III), דוכס פומרניה, זכויות עיר לגרייפסוואלד.
ימי הביניים ותקופת הרפורמאציה
בימי הביניים היה האזור בו שוכנת גרייפסוואלד אזור מיוער ולא מיושב שהיווה את אזור החיץ בין הנסיכות הדנית של ריגן לבין הרוזנות הפומרנית של גוצקוב (Gützkow), שבאותה תקופה הייתה גם היא בשליטה דנית. ב-1199, התיר יארומר הראשון (Jaromar I), נסיך ריגן לנזירים הציסטרסיאניים לבנות את המנזר על שפך נהר הרייק. אחד השטחים שהוענקו לנזירים היה בריכת אידוי למלח במרחק קצר במעלה הנהר, שטח שגם נחצה על ידי נתיב הסחר החשוב ויה רגיה (Via Regia). המקום נקרא גרייפסוואלד (Gryp(he)swold(e)), שמה הקודם של העיר בגרמנית תחתית. יחד עם זאת, קיימת אגדה על פיה הנזירים קיבלו את ההשראה לאיתור המיקום הטוב ביותר ליישוב על ידי גריפון שחי בתוך עץ שניצב על מה שמאוחר יותר היה הרחוב העתיק ביותר בעיר. בניית העיר נעשתה על פי רשת שתי וערב של רחובות ובמקומות מרכזיים נבנו כנסייה ושוק. רוב התושבים היו גרמנים שהגיעו למקום במסגרת תנועה של התיישבות מזרחה, אך גם מתיישבים מקרב עמים אחרים וכן ונדים מקרבת מקום הגיעו גם הם להתיישב בעיר.
הסחר במלח סייע למנזר להפוך למרכז דתי בעל השפעה וגרייפסוואלד נעשתה לעיירת שוק ידועה. כאשר מסרו הדנים לפומרנים את השטחים שמדרום לרייק לאחר תובסתם בקרב בורנהובד (Bornhöved) ב-1227, החלו דוכסי פומרניה לגלות בעיר עניין. ב-1241 העניקו לגרייפסוואלד, ויטסלב הראשון (Wizlaw I), נסיך ריגן וורטיסלב השלישי (Wartislaw III), דוכס פומרניה, זכויות להקמת שוק. ב-1250 העניק זה האחרון לגרייפסוואלד את התואר עיר.
כאשר הוקם בתחומי העיר מנזר פרנציסקני, איבד מנזר אלדנה הרבה מהשפעתו על התפתחותה של העיר. באותה תקופה החל להתפתח מחוץ לחומות גרייפסוואלד פרבר עצמאי בשם נוישטט (Neustadt) שהופרד ממנה על ידי חפיר. בשנת 1264 אוחדו היישובים והחפיר מולא בעפר.
עם קצב גידול יציב באוכלוסייתה, הגיעה גרייפסוואלד בסוף המאה ה-13 להיות אחת מהחברות הראשונות בברית ערי הנזה, מה שהגדיל את היקף הסחר שלה ואת עושרה. לאחר 1296 לא היו תושבי העיר מחויבים עוד לשירות בצבא פומרניה ודוכסי פומרניה לא יכלו עוד להתגורר בעיר.
ב-1456 הניח היינריך רובנאו, ראש העיר, את היסודות לאוניברסיטה המקומית, שהיא אחת הוותיקות בעולם ושהייתה אחת הראשונות בגרמניה.
בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית הפסיק מנזר אלדנה לתפקד. נכסיו עברו לידיהם של דוכסי פומרניה והתושבים המקומיים השתמשו בלבנים של המבנה שנבנה בסגנון גותי לבניית בתים. המנזר איבד את מעמדו העצמאי וסופח לעיר. כל המבנים הדתיים שבתחום העיר הוסבו לשימוש חילוני. המבנים של המנזר הדומיניקני הועברו לרשות האוניברסיטה ועד היום משמשים מבנים אלה כחלק מהקמפוס של הפקולטה לרפואה. המנזר הפרנציסקני משמש כיום כמוזיאון של פומרניה.
בין השנים 1627-1631, במהלך מלחמת שלושים השנה, הייתה גרייפסוואלד כבושה בידי כוחות הקיסרות ולאחר מכן על ידי כוחות שוודים.
השלטון השוודי
כאשר נכנסו כוחות צבא שוודיה לדוכסות פומרניה ב-1630 וכתוצאה מכך התפנו משם הכוחות של האימפריה הרומית ה"קדושה", הפכה גרייפסוואלד למעוז האחרון של האימפריה בפומרניה. ב-12 ביוני 1631 הטילו השוודים מצור על העיר ולאחר ארבעה ימים היא נכנעה. גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה אף חזר מברנדנבורג כדי לפקח אישית על המצור ועם הגעתו הוא קיבל את הוקרתה של האוניברסיטה על שחרור העיר. לאחר מלחמת שלושים השנה (1618-1648) הפכו גרייפסוואלד וסביבתה רשמית לחלק ממלכת שוודיה. פומרניה השוודית, כפי שהיא נקראה אז, נותרה חלק מהממלכה השוודית עד 1815 כאשר היא נהייתה לחלק מפרוסיה.
מלחמת שלושים השנה גרמה לרעב בכל רחבי גרמניה וב-1630 הצטמצם מספר תושבי גרייפסוואלד בשני שלישים. בנינים רבים נותרו ריקים והוזנחו. בהמשך התחוללו מלחמות נוספות, בין שוודיה לבין פומרניה ובין שוודיה לבין ברנדנבורג ובשתיהן הייתה גרייפסוואלד מעורבת. ב-1659 וב-1678 הפגיזו כוחות של ברנדנבורג את העיר. ההפגזה הראשונה פגעה בעיקר בצפון-מזרח העיר ו-16 בתים עלו באש. ההפגזה השנייה החריבה 30 בתים וגרמה נזק למאות בכל רחבי העיר. את פגזי התותחים מההפגזה השנייה ניתן עדיין לראות על קירות כנסיית מריה עד היום.
במהלך המלחמה הצפונית הגדולה (1700-1721), בה הייתה העיר מעורבת בין השנים 1711-1713, גרייפסוואלד נאלצה לשכן בתוכה חיילים, שבזזו כמה בתים. בעוד מתנהל מצור על שטרלזונד הסמוכה, חתמו הצאר הרוסי פיוטר הגדול וג'ורג' הראשון, מלך בריטניה על הסכם גרייפסוואלד. ב-1713 הועלו באש בניין העירייה והאורוות. ב-1736 החריבה שריפה אף גדולה יותר 26 בתים וגרמה לנזק לבתים נוספים. בשנים 1669 ו-1689 חוקקה שוודיה חוק הפוטר ממס כל מי שבונה מחדש בתים. ב-1763 הוקמו הגנים הבוטניים של העיר.
1815 עד היום
במהלך המאה ה-19 הייתה גרייפסוואלד, שנקראה בפולנית גריפיה (Gryfia), לאחד המרכזים של הסטודנטים הפולנים בגרמניה. לאחר ורוצלב וברלין הייתה גרייפסוואלד מקום מושבם של מספר הסטודנטים הפולנים השלישי בגודלו.
ב-1872 נפגעה העיר בשיטפון שהתחולל בים הבלטי. בשנת 1900 לערך התרחבה העיר, בפעם הראשונה מאז ימי הביניים, באופן משמעותי מעבר לחומות העיר העתיקה. כמו כן חוברה העיר במסילת רכבת ראשית עם שטרלזונד ועם ברלין. קו רכבת מקומי קישר את גרייפסוואלד עם וולגסט (Wolgast).
העיר שרדה את מלחמת העולם השנייה עם הרס מועט יחסית, אף על פי שכוחות צבא גדולים השתכנו בה. במהלך המלחמה שכן בעיר מחנה שבויים (סטלג 2-C). באפריל 1945 נכנע המפקד הגרמני של העיר לכוחות הצבא האדום ללא קרב.
בין השנים 1949-1990 הייתה גרייפסוואלד חלק מגרמניה המזרחית. בתקופה זו הוזנחו רוב הבניינים ההיסטוריים מימי הביניים וכמה בתים עתיקים נהרסו. מספר תושבי העיר גדל באופן משמעותי בעקבות הקמתה של תחנת כוח בלובמין (Lubmin), שנסגרה בשנות התשעים. פרברי העיר נבנו בסגנון בנייה מונוליטי סוציאליסטי. בנינים אלה עדיין מהווים מקום מגורים לרוב אוכלוסיית העיר. פרברים חדשים אלה נבנו במזרח ובדרום-מזרח העיר ובכך נדד מרכז העיר לשוליים הצפון-מערביים של העיר המודרנית.
שחזור העיר העתיקה החל כבר בסוף שנות השמונים, ועד כה רוב הבניינים שוחזרו. לפני כן כמעט כל החלק הצפוני של העיר העתיקה שליד הנמל נהרס ונבנה מחדש. ראוי לציון השוק ההיסטורי שנחשב לאחד היפים בצפון גרמניה. העיר מהווה נקודת משיכה לתיירים עקב קרבתה לים הבלטי.
מספר תושבי העיר הגיע ב-1988 לשיא של 68,000, אך לאחר מכן ירד ל-55,000 והתייצב על מספר זה. הסיבות לכך הן הגירה לערים במערב גרמניה כמו גם פרוור ואי רצון של התושבים להתגורר בעיר במקרה שהשלטון הקומוניסטי ישוב. יחד עם זאת מספר הסטודנטים הלומדים בעיר גדל מ-3000 ב-1990 ליותר מ-11,000 ב-2007 ומספר אנשי הסגל של האוניברסיטה עומד על 5000 איש. כמעט אחד מתוך שלושה מתושבי העיר קשור בצורה זו או אחרת לחינוך גבוה. למרות מספר תושביה הקטן יחסית, יש לגרייפסוואלד חשיבות על-אזורית הודות לתפקידה כעיר אוניברסיטאית ועקב היותה מרכז לחבל פומרניה מאז תום מלחמת העולם השנייה. בין השאר היא משמשת כמקום מושב לבישוף של פומרניה, היא משכנת בה את הארכיון המדינתי ואת המוזיאון של פומרניה ושלושה מבין בתי המשפט של המדינה פועלים בעיר.
כלכלה
גרייפסוואלד ושטרלזונד הן הערים הגדולות ביותר במערב פומרניה. גורם בעל חשיבות גדולה לכלכלת העיר היא האוניברסיטה, ש-12,000 סטודנטים לומדים בה ו-5000 אנשי סגל מועסקים בה, בנוסף לתושבים רבים המועסקים במכוני מחקר עצמאיים ובחברות ספין-אוף.
גרייפסוואלד היא גם מקום מושבה של הבישופות האוונגלית של פומרניה ושל בית המשפט העליון לחוקה של המדינה ושל בית המשפט העליון לכלכלה.
לתיירות יש חלק נכבד בכלכלת העיר בשל היותה של גרייפסוואלד ממוקמת בין האיים ריגן ואוסדום אשר על החוף הפופולרי של הים הבלטי.
אחד הייצרנים הגדולים ביותר באירופה לייצור תאים פוטו-וולטאיים, חברת Solon SE, מחזיק מפעל ייצור בגרייפסוואלד. יצרנית היאכטות השלישית בגודלה בעולם, חברת Hanse, פועלת בעיר. בתחום האנרגיה, צינור גז בין-מדינתי שמספק גז מרוסיה לגרמניה, עובר בקרבת מקום. חברת התרופות Riemser Arzeimittel מחזיקה מפעל על העיר רימס שהוא חלק מהעיר. חברת סימנס מייצרת בעיר מוצרי תקשורת.
במחקר משנת 2008 הוגדרה גרייפסוואלד לעיר הדינמית ביותר בגרמניה. על פי מחקר נוסף מאותה שנה, הוגדרה העיר כצעירה ביותר בגרמניה בהיותה בעלת האחוז הגבוה ביותר של ראשי משפחה מתחת לגיל 30.
ערים תאומות
אנז'ה, צרפת
קולג' סטיישן, טקסס, ארצות הברית
גולניוב (אנ'), פולין
האמר, נורווגיה
קוטקה, פינלנד
לונד, שוודיה- ניופורט ניוז, וירג'יניה, ארצות הברית
- אוסנבריק, גרמניה
- שצ'צ'ין, פולין
קישורים חיצוניים
- אתר אוניברסיטת גרייפסוואלד (בגרמנית) (באנגלית)
הערות שוליים
22625387גרייפסוואלד