גרטרוד הימלפרב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גרטרוד הימלפרב (באנגלית: Gertrud Himmelfarb; 8 באוגוסט 1922 – 30 בדצמבר 2019) הייתה היסטוריונית יהודייה אמריקאית, נאו-קונסרבטיבית, פרופסור באוניברסיטת העיר ניו יורק, זוכת פרס "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1991[1]. התפרסמה במחקריה המקיפים על ההיסטוריה של הרעיונות בחברה הוויקטוריאנית ועל תמורות חברתיות ואינטלקטואליות.
קורות חיים
הימלפרב נולדה בברוקלין, ניו יורק, ב-8 באוגוסט 1922, בת שנייה לברטה ומקס הימלפרב, מהגרים יהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית לפני מלחמת העולם הראשונה. בנעוריה הייתה טרוצקיסטית בדעותיה ואז גם הכירה את בעלה לימים, שהיה אז טרוצקיסט כמוה, והיימין כמוה עם השנים, אירווינג קריסטול. היא נישאה לו ב-1942, אותה שנה בה סיימה תואר ראשון בברוקלין קולג'. את עבודת הדוקטורט שלה על הלורד אקטון (אחת הדמויות הפרדוקסליות והמעניינות של אנגליה הוויקטוריאנית), היא הגישה באוניברסיטת שיקגו (1950), לא לפני שהספיקה ללמוד גם בסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק, ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה שבה ביצעה את מרבית מחקרה. באותו זמן בעלה, אירווינג קריסטול (לימים מראשי השמרנים החדשים בארצות הברית), שירת במלחמת העולם השנייה באירופה. הימלפרב הייתה אם לשני ילדים, שאחד מהם, ביל קריסטול, הוא פרשן פוליטי (שמרן). אחיה, מילטון הימלפרב, היה ראש מחלקת המחקר והמידע בוועד היהודי-אמריקני והוגה דעות נאו-שמרני.
פרסים שקיבלה
הימלפרב זכתה בפרסים רבים. בין השאר, ב-1991 היא קיבלה את הזכות לשאת בוושינגטון את הרצאת ג'פרסון - Jefferson Lecture in the Humanities, הנחשבת לאות הכבוד הגבוה ביותר שמעניק הממשל האמריקני עבור הישגים מחקריים במדעי הרוח. אות זה מוענק מדי שנה, החל מ-1972, לנבחר אחד בלבד, על ידי הקרן הלאומית למדעי הרוח - NEH, סוכנות פדרלית עצמאית שהוקמה ב-1965 במטרה לקדם את המחקר במדעי הרוח. ב-2004 זכתה ב National Humanities Medal המוענקת על ידי נשיא ארצות הברית.
דעותיה
הימלפרב נודעה במיוחד בהגנה ובהחיאה של רעיון "הערכים הויקטוריאניים", כמו-גם בפרסומיה בנושאי העוני והיחס החברתי והאינטלקטואלי לעניים, למקופחים ולמודרים בחברה, בין המאות ה-18 וה-20, בעיקר באנגליה, אך גם בצרפת ובארצות הברית. היא הייתה חברה במועצת-המחקר של ספריית הקונגרס האמריקאי; של האקדמיה הבריטית, ושל האקדמיה האמריקאית למדעים ולאומנויות ועוד ארגונים ומוסדות אמריקאים חשובים. אחד מקוראיה המסורים של הימלפרב היה גורדון בראון, לשעבר ראש ממשלת בריטניה מטעם הלייבור, אשר נוהג לצטטה תכופות בנאומיו ולהמליץ על ספריה[2].
רעיונות עיקריים
גישתה ההיסטורית הכללית של הימלפרב הייתה שמרנית, או מה שמכונה כיום "נאו-קונסרבטיבית", ואנטי-מרקסיסטית. עם זאת, כהוגה עצמאית, קשה היה לקטלג את עמדותיה באופן נחרץ – לדוגמה, למרות אהדתה לגישות שמרניות במאה ה-19, כמו זו של אדמונד בורק, הרי שביקורתה ההיסטורית על מחירי הקפיטליזם, דמתה יותר לגישות סוציאליסטיות. כמו כן, בשני מאמרים שונים, מתקופות שונות, הציגה עמדות כמעט הפוכות ביחס לאדמונד בורק, דבר המעיד על השינויים שחלו בדעותיה – משמרנות לסוג של סוציאל-דמוקרטיות.[דרוש מקור]
בספרה The Idea of Poverty: England in the Early Industrial Age שהתפרסם ב-1984, תיארה הימלפרב את השינויים שחלו בחברה הבריטית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, תוך התייחסות לממדים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים; ותיארה את המובן שהיה באותה תקופה למושגים כמו "עוני", או "העניים". כמו כן ניתחה הימלפרב את יחסם של אנשי-התקופה לעוני כבעיה וכמציאות נתונה, ואת האמצעים שננקטו להתעלמות, או להקלה בסבלם של קרבנות המהפכה התעשייתית. למעשה, טענה הימלפרב, באותה תקופה נוצרה "בעיית העוני" כבעיה חברתית, כאשר התרחש המעבר מן היחס אל העניים כסוג של נתון, גזירת-גורל, חוק-טבעי, או עונש – אל עבר התבוננות אל העוני כתופעה חברתית הדורשת התייחסות, משום שהיא לא מוסרית ומאיימת על כלל מרקמי החברה.
בספר Poverty and Compassion: The Moral Imagination of the Late Victorians (1991) טענה הימלפרב כי חייהם של העניים באנגליה הוויקטוריאנית, בהשוואה לחיי האנגלי הממוצע באותה תקופה, לא היו כה נוראים כפי שהדבר נתפש על ידינו כיום. כמו כן, טענה הימלפרב, היו חייהם טובים באופן יחסי מאלו של עניי ארצות אחרות באירופה. דווקא הגישה הוויקטוריאנית שהצטיינה בריאליזם רב, הצליחה להביא להטבה במצב העוני ולהוביל לנקיטת-עמדה של אחריות מוסרית כלפי העניים.
כהוגה שמרנית הציגה הימלפרב בספריה ובמאמריה ביקורת כנגד פמיניזם רדיקאלי ואפליה מתקנת באוניברסיטאות; וכהוגה חדשנית, טענה בזכות אחריות המדינה על חלשיה, וכנגד התפיסות הפוסט-מודרניסטיות שמנסות להחליש את המוסר החברתי.
הימלפרב נפטרה ב-30 בדצמבר 2019.
ספריה
- Victorian Minds (1968)
- On Liberty and Liberalism: The Case of John Stuart Mill (1974)
- The Idea of Poverty: England in the Early Industrial Age (1984)
- Marriage and Morals Among the Victorians (1986)
- Poverty and Compassion: The Moral Imagination of the Late Victorians (1991)
- On Looking into the Abyss: Untimely Thoughts on Culture and Society (1994)
- The De-Moralization of Society: From Victorian Virtues to Modern Values (1995)
- The Roads to Modernity: The British, French, and American Enlightenments (2004)
משפט ההיסטוריה, תרגום צור ארליך, בהוצאת שלם, 2017.
סיכום אופי יצירתה
ד"ר עשהאל אבלמן (ראש החוג להיסטוריה במכללת הרצוג), שערך את קובץ המאמרים של הימלפרב בעברית "משפט ההיסטוריה", סיכם את אופי יצירותיה של הימלפרב:
”מכלול כתביה של גרטרוד הימלפרב הוא במידה רבה כתב הגנה מפורט ומעמיק על צדדיה החיוביים של הפוליטיקה המערבית המודרנית ועל צדדיה החיוביים של התרבות המערבית המודרנית. במובן זה היא ניצבה כיריבתם של פוליטיקאים, אקדמאים, עיתונאים ואקטיביסטים, נושאים את דגלי הניאו-מרקסיזם, פוליטיקת הזהויות, הפוליטיקלי קורקט, "התיאוריה הביקורתית", הפוסט-קולוניאליזם ועוד כיוצא באלו...
באשר לצד החיובי שבתרבות המערבית, הרי הימלפרב עמלה כל חייה על הצגת "המחשבה המוסרית" לפני תלמידה וקוראיה. היא הייתה בין אלו שהדגישו את יכולתו של האדם להבחין בין טוב לרע, ואת החובה המוטלת על היחיד לסגל לעצמו את המידות הטובות, להיאבק ברשע באשר הוא, לשאוף לגדולה ולשאוב השראה מאלו שקדמו לנו ונגעו בה. כמו כן נלחמה, כאמור, על קיומו של מדרג ברור בין תרבות גבוהה לתרבות נמוכה”[3].
קישורים חיצוניים
- מתי ומדוע ויתרו ההיסטוריונים על האמת חיים נבון באתר מידה
- יובל לוין, היסטוריה, פוליטיקה ומוסר: לזכרה של גרטרוד הימלפרב, באתר מידה
- גרטרוד הימלפרב (עם הקדמה מאת ד"ר עשהאל אבלמן), "חברה מעוקרת ממוסר", השילוח 18, פברואר 2020
- גרטרוד הימלפרב 'לספר כטוב בעיניך' היסטוריה פוסט מודרנית והבריחה מן העובדות (אורכב 26.05.2020 בארכיון Wayback Machine), בתוך פוסטמודרניזם והיסטוריה, אוניב' פתוחה.
קישורים בשפה זרה וקישורים שאינם פעילים:
- על גרטרוד הימלפרב, באתר מרכז אשברוק, של אוניברסיטת אשלנד
- על גרטרוד הימלפרב, באתר "Answers"
- אוז פרנקל, גרטרוד הימלפרב, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- תרגום לעברית של ההקדמה של גרטרוד הימלפרב, ממידות טובות לערכים, לספרה The Demoralization of Society: From Victorian Virtues to Modern Values, באתר "קיוונים"
הערות שוליים
- ^ על הרצאת ג'פרסון והזוכים בה באתר ה-NEH, הקרן הלאומית למדעי הרוח
- ^ גרטרוד הימלפרב, ה"גורו" של גורדון בראון, ה"אינדיפנדנט", 3 בנובמבר 2007
- ^ גרטרוד הימלפרב (עם הקדמה מאת ד"ר עשהאל אבלמן), "חברה מעוקרת ממוסר", השילוח 18, פברואר 2020
זוכי הרצאת ג'פרסון | ||
---|---|---|
1972–1980 | ליונל טרילינג • אריק אריקסון • רוברט פן וורן • פול א. פרוינד • ג'ון הופ פרנקלין • סול בלו • סי. ון וודוורד • אדוארד שילס • ברברה טוכמן | |
1981–1990 | ג'רלד הולטון • אמילי ורמול • ירוסלב פליקן • סידני הוק • קליאנת' ברוקס • לשק קולקובסקי • פורסט מקדונלד • רוברט ניסבט • ווקר פרסי • ברנרד לואיס | |
1991–2000 | גרטרוד הימלפרב • ברנרד נוקס • רוברט קונקווסט • גוונדולין ברוקס • וינסנט סקלי • טוני מוריסון • סטיבן טולמין • ברנרד ביילין • קרוליין ביינום • ג'יימס מק'פרסון | |
2001–2010 | ארתור מילר • הנרי לואיס גייטס (הבן) • דייוויד מק'קלו • הלן ונדלר • דונלד קגן • טום וולף • הארווי מנספילד • ג'ון אפדייק • לאון קס • ג'ונתן ספנס | |
2011 ואילך | דרו גילפין פאוסט • וונדל ברי • מרטין סקורסזה • וולטר אייזקסון • אנה דיאוור סמית • קן ברנס |
30498256גרטרוד הימלפרב
- ניו יורק: אישים
- היסטוריונים יהודים אמריקאים
- סופרים יהודים אמריקאים
- משפחת הימלפארב-קריסטול
- נאו-קונסרבטיבים
- זוכות מלגת גוגנהיים
- חברי AEI
- זוכי הרצאת ג'פרסון
- סגל אוניברסיטת העיר ניו יורק
- זוכי מדליית מדעי הרוח
- יהודיות חברות האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- בוגרות אוניברסיטת שיקגו
- אמריקאיות שנולדו ב-1922
- אמריקאיות שנפטרו ב-2019