כישורים חברתיים
כישורים חברתיים הם מכלול של מיומנויות ויכולות של האדם התורמים לקשרים בין-אישיים ותקשורת עם אנשים אחרים.
יתרונות ומאפיינים
הכישורים החברתיים משפיעים על התנהגות האדם במצבים חברתיים. כישורים חברתיים כוללים פיתוח יכולת של תקשורת חברתית ומערבים הפעלה של אינטליגנציה רגשית. הם מאפשרים לאדם ליצור רושם ראשוני טוב, שהוא אחד המרכיבים המכריעים בקביעת המוניטין והתפיסה הכללית של הזולת אודות אותו האדם.
כישורים חברתיים יכולים לסייע לאדם להתמודד מול מצבים חברתיים מאתגרים כמו לחץ חברתי ולהשפיע על אווירה קבוצתית. בהתאם לכך, יש להם חשיבות רבה לפיתוח יכולת מנהיגות.
רכישת כישורים חברתיים
רכישת כישורים חברתיים היא חלק מתהליך החיברות וההתפתחות החברתית של האדם מילדותו. בהתאם לכך, חלק ניכר מהפעילות בגן ילדים מוקדש לנושא זה והעיסוק בו ממשיך גם במסגרת בית הספר.
יכולות ומיומנויות הנדרשות לרכישת כישורים חברתיים
הכישורים החברתיים נשענים על מגוון יכולות ומיומנויות מתחומים שונים. למשל, שליטה עצמית מסייעת לרכישת כישורים חברתיים, משום שהיא מאפשרת להימנע מהתנהגויות שאינן מקובלות חברתית, אשר תוצאותיהן אינן רצויות לאדם. באופן דומה, רכישת שפה היא הבסיס לכישורים החברתיים המערבים תקשורת מילולית, כמו שימוש בדיבור במהלך שיחה. פיתוח האוריינות חשוב למצבים חברתיים המערבים תקשורת כתובה; מצבים מסוג זה נפוצים במסגרת רשתות חברתיות מקוונות.
פגיעה בכישורים חברתיים
פגיעה בכישורים החברתיים יכולה להשפיע על תפקודו של האדם בחיים האישיים, להקשות עליו להשתלב בחברה וליצור קשר עם קבוצת השווים שלו, ולפגוע באיכות חייו. הנמכה בכישורים חברתיים עלולה לעורר תגובות שליליות מצד הסביבה כמו לעג, כעס, עוינות ובוז. במקרים קיצוניים פגיעה חמורה בכישורים החברתיים יכולה אף להוביל לשנאה ולחרם חברתי.
בתחום הבידור מוצגות לעיתים קרובות דמויות בעלות קשיים שונים בכישורים החברתיים. דוגמה פופולרית היא דמותו של שלדון קופר מתוך הסדרה "המפץ הגדול". "היפה והחנון" היא תוכנית מציאות המתארת מפגשים בין גברים בעלי אינטליגנציה גבוהה וכישורים חברתיים נמוכים, לבין נשים יפות בעלות כישורים חברתיים גבוהים שחסר להן ידע כללי בתחומים בסיסיים.
גורמים לפגיעה בכישורים חברתיים
כאמור, רכישת כישורים חברתיים מתבססת על מספר יכולות ומיומנויות בתחומים שונים. בהתאם לכך, ישנם מספר גורמים העלולים להוביל לפגיעה בכישורים חברתיים, אשר כל אחד מהם יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובעוצמות שונות. לעיתים הפגיעה זניחה או קלה מאד לטיפול, אך במצבים קיצוניים יותר הפגיעה תשפיע באופן משמעותי על התפקוד החברתי של האדם.
כל אחד מהגורמים צריך להיות מאובחן ומטופל על ידי איש המקצוע המתאים. בנוסף, כישוריו החברתיים של אדם מסוים עלולים להיפגע מיותר מגורם אחד בו זמנית - מצב המכונה תחלואה נלווית או תחלואה כפולה. במקרה זה יש לתת מענה מתאים עבור כל אחד מהגורמים במסגרת תוכנית רב-תחומית.
דוגמאות לגורמים העלולים להוביל לפגיעה בכישורים החברתיים:
- הפרעה נוירו-התפתחותית[1].
- לקויות שונות הפוגעות ביכולות התקשורתיות, כמו לקות שפה.
- תסמונות מהספקטרום האוטיסטי כמו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר.
- הפרעה טורדנית-כפייתית.
- הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
- אימפולסיביות ופגיעה באינהיביציה, אשר עלולות להקשות על האדם להימנע מפעולות ותגובות שאינן רצויות עבורו. מכיוון שתסמיני הליבה של הפרעת קשב כוללים בין היתר אימפולסיביות ופגיעה באינהיביציה, אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון לפגיעה בכישורים החברתיים. עם זאת, הנמכה בתחומים אלו יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות.
טיפול ופיתוח כישורים חברתיים
יצירת הזדמנויות למפגשים חברתיים בין אנשים ביומיום, הן במסגרת המשפחה והן בסביבה החברתית הכללית, מאפשרת התנסויות במצבים חברתיים שונים ולמידה מתוך ההתנסות. גם ניתוח עצמי או בשיחה עם אחרים לגבי המצבים אליהם נקלע האדם, משפר את הבנת המצבים הללו ולמידה על דרכי התמודדות מגוונות מולם. כלי חשוב נוסף הוא המשחק, המאפשר התנסות חברתית משמעותית התורמת רבות לתהליך החיברות[2].
קלינאי תקשורת יכולים לפתח כישורים חברתיים במקרים שבהם הפגיעה היא על רקע שפתי או תקשורתי. גם תרגול התמודדות עם מצבים חברתיים שונים במסגרת טיפול קבוצתי המונחה על ידי אנשי מקצוע, יכולה לסייע בשיפור הכישורים החברתיים של האדם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יעל אברהם, קשרים וכישורים חברתיים - קבוצה טיפולית לילדים ובני נוער דחויים חברתית, באתר פסיכולוגיה עברית, 29 בספטמבר 2013
- קרן כהן, סיפור צמיחה בקבוצת ילדים לפיתוח כישורים חברתיים, באתר פסיכולוגיה עברית, 14 במאי 2013
הערות שוליים
- ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ אסתר קבלסון, התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, 7 ביוני 2005
