גלעד יפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלעד יפת
לידה ירושלים, ישראל

גלעד יפת (נולד ב-19 בדצמבר 1969) הוא יזם וגנאלוג ישראלי, מייסד ומנכ"ל חברת "MyHeritage", חברת היי-טק שפיתחה פלטפורמה לשימור היסטוריה משפחתית ולתיאור אילנות יוחסין.

ביוגרפיה

גלעד יפת נולד בשנת 1969 בירושלים[1] הוא בנם של פרופ' שרה יפת, כלת פרס ישראל למקרא, ועו"ד גדעון יפת. לגלעד יפת שלוש אחיות, בהן שלומית יפת-ביאליק, מחברת סדרת מדריכי הטיולים "המשפחה המטיילת". יפת הוא צאצא ישיר של הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, רבי אליעזר שמחה רבינוביץ ורבי בנימין דיסקין. הוא נין של הפרדסן זאב ברא"ז, ונכד של הפעיל הציוני חיים יפת, חבר ומזכיר הוועד הלאומי, וממקימי העבודה הסוציאלית בישראל, שהיה עוזרה הראשי של הנרייטה סאלד, וכיהן כסמנכ"ל משרד הסעד.[2][3]

שם המשפחה המקורי של המשפחה הוא פאט (פת) ומוצאו מן העיירות ביאליסטוק וקרינקי בפולין. חיים פאט שעלה ארצה בסמוך לשנת 1920 עברת את שם המשפחה ליפת. עוד נמנית עם ענף משפחתי זה, בת דודתו של גלעד יפת, במאית הקולנוע עדי יפת פוקס. קרוב משפחה נוסף של גלעד הוא אחי סבתו, מנחם אורן, אלוף השחמט הראשון של מדינת ישראל.

גלעד יפת למד בתיכון ליד"ה שבירושלים.[1] בשנת 1984 עבר עם משפחתו לאוקספורד, אנגליה, במסגרת שנת שבתון של אמו, ושם התוודע יפת לראשונה לתחום המחשבים האישיים שהחל לצבור תאוצה באותן שנים. כנער רכש יפת מחשב אישי, ולימד את עצמו לתכנת בשפת מכונה. בשובו לישראל, הקים עם קבוצת חברים צוות תכנות למחשב ספקטרום סינקלייר, מהראשונים בישראל, וקרא לו "The Israeli Team".[4][5][6][7][8]

את שירותו הצבאי עשה בשנים 1988–1992 כקצין ביחידה טכנולוגית. בין השנים 1992–1996 למד הנדסת תוכנה בטכניון וסיים את לימודי ה-BSc בהצטיינות יתרה.[1] במהלך לימודיו עבד במשרה מלאה בחברת BRM כראש צוות פיצוח וירוסי מחשב[1][9] (לימים המוצר נמכר לחברת Norton (אנ')). מנהלו בחברת BRM היה ניר ברקת, לימים ראש עיריית ירושלים. בשנים אלה ניתח יפת אלפי וירוסי מחשב וכתב אלגוריתמים לגילויים והסרתם. יפת ייצג את ישראל בארגון מומחי האנטי-וירוס CARO. בין פיתוחיו אז הייתה מערכת לזיהוי וירוסים חדשים על פי קרבת קוד בינם לבין זני וירוס מוכרים, שקיצרה משמעותית את זמן הפיתוח הנחוץ לגילוי והסרה של וירוסים חדשים.

לאחר סיום לימודיו, בשנים 1996–2000, עבד ב-Backweb Technologies, חברת טכנולוגיה לתקשורת פנים ארגונית, שאליה הצטרף כאחד מן העובדים הראשונים. במסגרת תפקידו כמנהל המוצרים העביר את מגוריו לעמק הסיליקון ולקח חלק בהנפקת החברה בנאסד"ק. לאחר מכן שב לישראל ועבד בחברות Spearhead Technologies ו-Picatel Systems בתפקידי ניהול מוצר.[1]

יפת הופיע בתפקיד עצמו כמומחה לדנ"א וגנאלוגיה בסרטו התיעודי של אביב טלמור "אני ביאליק" שיצא לאקרנים בשנת 2014.[10]

יפת הוא מרצה מבוקש בתחומי היזמות, טכנולוגיה, DNA וגנאלוגיה.[11][12][13][14] כמו כן הוא מרצה בהתנדבות מדי פעם במסגרת ביקורים של משלחות בכירים מארצות הברית לישראל שמארגנת שדולת איפא"ק במטרה לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם.

יפת נשוי ואב לשלושה, ומתגורר במושב בני עטרות.

MyHeritage

ערך מורחב – MyHeritage

בילדותו, בשעה שכתב את עבודת השורשים שלו,[1][15] החל גלעד לראיין את אמו, וכשגילה את סקרנותו, החליט להעמיק בנושא הגנאלוגיה שהמשיך ללוות אותו כתחביב במהלך חייו. בשנת 2003, במסגרת שנת שבתון, החל, כחלק מתחביב הגנאלוגיה, בפיתוח פלטפורמה שיתופית פשוטה ליצירת עצי משפחה, פרויקט זה היה ליסודה של חברת MyHeritage.[16][15] חזונו של גלעד יפת בהקמת החברה הוא יצירת כלים לבניית אילנות יוחסין רב-לשוניים תוך שילוב אמצעים טכנולוגיים במטרה לייצר, בסופו של דבר, אילן יוחסין של האנושות כולה. יפת פיתח פלטפורמה ראשונית במטרה לסייע לו ביצירת עץ המשפחה, לכשהבין את הפוטנציאל בפרויקט וההיתכנות העסקית שבמיזם, החל בהקמת החברה בביתו שבמושב בני עטרות. לאחר הצטרפותם של מספר עובדים ראשונים, עברה החברה לווילה סמוכה במושב. מלאכת גיוס העובדים, כחלק מצמיחת החברה נמשכה ובשנת 2012 העתיקה MyHeritage את מקום מושבה למשרדים באור יהודה, שם ממוקם מטה החברה עד היום.

יפת האמין שיש לשלב את המהפכה הטכנולוגית בתחום הגנאלוגיה. במטרה להגשים את חזונו, שילב יפת בין מגוון רחב של טכנולוגיות כדי לייעל את תהליך הרכבת עץ המשפחה. בהן טכנולוגיות זיהוי פנים, איתור והצלבת תמונות של אנשים ברחבי הרשת, הצלבת אילנות יוחסין מבוססת ניתוחי Big Data וכן שילוב חלוצי של בדיקות DNA ושילובן במערכת על מנת לאתר בני משפחה.

תרומתו העיקרית של יפת וחברת MyHeritage לתחום הגנאלוגיה היא יצירת מאגר יוחסין של למעלה מ-9 מיליארד רשומות, ההולך וגדל עם התפתחותה של החברה וכן הגברת המודעות והנגשת תחום הגנאלוגיה לקהל הרחב. MyHeritage מציעה גם כלים חינמיים ליצירת עצי משפחה, בדומה למתחרותיה שחלק ממוצריהן בתשלום, ומנגישה בכך את היכולת לכלל האוכלוסייה. בהובלתו של יפת הפכה MyHeritage לפרויקט שבו למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם מתעדים את המורשת המשפחתית שלהם.[3]

בסוף 2016 החלה החברה למכור ערכות דנ"א פרטיות.[17] בשנת 2017 רשמה החברה סכום שיא של הכנסות בסך 133 מיליון דולר.[3]

ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל נבחרה החברה להיכלל בספר "להמציא כל בוקר מחדש" המתאר את 70 ההמצאות והחידושים הבולטים ב-70 שנותיה של מדינת ישראל.[18]

התנדבות ופילנתרופיה

השבת רכוש קורבנות השואה

בשנים 2013–2014 יזם יפת פרויקט התנדבותי להשבת רכוש קורבנות השואה במזרח גרמניה. כתבת עיתון מקוונת שקרא, שנכתבה על ידי העיתונאי עופר אדרת, גילתה ליפת שישנם כ-45,000 נכסים שנגזלו על ידי הנאצים מיהודים במזרח גרמניה בתקופת השואה, ושתחול התיישנות על קרן הפיצויים אם צאצאי הקרבנות לא יגישו תביעות תוך זמן קצר. הוא ביצע עוד באותו יום מחקר גנאלוגי ובו הצליח לאתר נינה של אישה המופיעה ברשימת הקרבנות, המתגוררת בברזיל, ובישר לה על זכותה לתבוע את הרכוש. בעקבות תגובתה הנרגשת החליט יפת לגייס צוות מתנדבים בקרב עובדי חברת MyHeritage ואלה פעלו בהובלת יפת לאתר מאות יורשים של הנכסים ברשימה בעזרת חקר אילנות יוחסין, וסייעו להם להגיש תביעות רכוש בגרמניה, מבלי שיפת ועובדיו קיבלו תשלום כלשהו על מעשיהם.[19][20]

בעקבות הצלחה זו פנתה אל יפת העיתונאית Doreen Carvajal, כתבת של עיתון הניו יורק טיימס בפריז, והציעה ליפת לשתף איתה פעולה באיתור יורשיהן של יצירות אמנות שנשדדו על ידי הנאצים מיהודים במלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה השיבו הצרפתים לידיהם אלפי יצירות שדודות שנגנבו על אדמת צרפת, אולם לא השיבו את היצירות ליורשיהם של בעליהן, בטענה כי לא ניתן למצוא אותם. יצירות אלה מוצגות היום במיטב המוזיאונים בצרפת. יפת נענה לאתגר והעיתונאית שלחה אליו ארבעה שמות של בעליהן היהודים של יצירות אמנות שדודות, שהצרפתים מחזיקים בהן, ושנזכרות בקטלוג היצירות השדודות שפרסמה רוז ולנד (אנ'). יפת ביצע בעצמו עבודת חקר גנאלוגית והצליח לאתר את יורשיהן של כל ארבע היצירות. בעקבות זאת פרסמה העיתונאית כתבת שער על הנושא בעיתון ניו יורק טיימס שגרמה לטלטלה ברחבי צרפת ודחקה בשלטונות הצרפתיים להתאמץ יותר לאתר את היורשים.[21] לאחר חשיפת הפרשה כינה עיתונאי צרפתי, כתב "פארי מאץ'" את יפת בכינוי "שרלוק הולמס הישראלי"[22][3][23][24]

צילום מצבות בישראל

בשנת 2014 יזם יפת פרויקט לאומי לצילום כל הקברים במדינת ישראל, לתעתוק המידע בצילומי הקברים לשם יצירת מסד נתונים ממוחשב ולהעמדתו לרשות הציבור ללא תשלום. יפת צילם תחילה בעצמו את כל המצבות בבית הקברות במושב בני עטרות שבו הוא מתגורר. לאחר מכן ארגן את כל עובדי החברה לצלם את כל המצבות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, ולאחר מכן בסיוע מתנדבים, מיפה גם את בית הקברות הגדול ביותר בישראל, בית העלמין הדרום. במהלך מבצעים אלה צילם יפת בעצמו למעלה מחמשת אלפים מצבות. במסגרת פרויקט זה צולמו בשנים 2014–2018 כ-95 אחוזים מכלל המצבות בישראל והפרויקט צפוי להסתיים עד סוף שנת 2018, ובזאת תהפוך ישראל למדינה הראשונה בעולם שכל המידע על המצבות שבה, כולל תמונות עם מיקום GPS, מצוי במסד נתונים מקוון הנגיש לכל, ובחינם.[25] חברת MyHeritage השקיעה בפרויקט זה כמיליון דולר, כמבצע לאומי ללא כוונת רווח.[26][3][27][28][29][30][31][32]

איחודי משפחות

בזמנו הפנוי פועל יפת בהתנדבות לאחד משפחות בעזרת מחקר גנאלוגי.

בשנת 2013 פנה אל יפת הבמאי אלון שוורץ וביקש סיוע במציאת האח האבוד של דודו, אייזק. עקבותיו של האח נעלמו במחנה העקורים ברגן-בלזן לפני כ-65 שנה. יפת גייס למשימה את עובד MyHeritage לורנס האריס מבריטניה והלה הצליח לאתר את האח האובד שפסיל בקנדה. האחים התאחדו זה עם זה, ולאחר מכן עם אמם, איידה. בעקבות התחקיר המשותף שנמשך כמה שנים, הוציא שוורץ לאור את סרט הקולנוע הדוקומנטרי, "הסודות של איידה".[33][34][35]

בשנת 2017 סייע יפת לאלדה גמבש לאתר את משפחתו של חייל יהודי בריטי בגדודים העבריים, בשם שמעון לוריא, שהציל את חייו של סבא שלה, אליהו גמבש, במלחמת העולם הראשונה, שבה שירת גמבש בצבא טורקיה. אלדה ביקשה למצוא את צאצאיו של אותו שמעון לוריא כדי להודות להם, אך במשך עשרות שנים חיפושיה לא נשאו פרי. גמבש פרסמה פוסט בפייסבוק שצד את עיניו של יפת ובעקבותיו הוא נרתם למשימה והצליח לאתר את צאצאיו של שמעון לוריא המתגוררים בישראל, ואלדה גמבש פגשה לבסוף את בתו, רינה שלגי. [36][37]

בשנת 2017 סייע יפת לרני מרקוביץ לאתר את אחיו האובדים של סבו, הפעיל הציוני שבתאי בית-צבי, עימם נותק הקשר בשנות ה-30 של המאה העשרים לאחר נפילת מסך הברזל בגוש הקומוניסטי. הסב ניסה לשווא למצוא את שני אחיו במהלך כל שנות חייו, עד לפטירתו בשנות ה-1980. במהלך המחקר שכר יפת חוקר פרטי שאיתר את תיק החקירה של הסב בארכיון הקג"ב. המידע שנחשף בתיק הוביל את יפת למחקר נוסף, בו איתר את בנותיהם של האחים המתגוררות בארצות הברית. בשנת 2018 התאחדו הוריו של רני במפגש עם קרובי המשפחה בארצות הברית, כולם בשנות ה-80 לחייהם. [38][39][40]

הסוד של אריקוסה

בשנת 2014 פנתה לחברת MyHeritage העיתונאית ילידת יוון, זוכת פרס אמי, איווט קורפרון מנסיס, בבקשת עזרה. איווט שמעה סיפור שעבר במשפחתה על כך שסבה וסבתה הצילו משפחה יהודית במהלך השואה, על האי הזעיר אריקוסה השוכן מצפון לקורפו שביוון. לפי הסיפורים המשפחתיים מצאו על האי מסתור חייט יהודי בשם סאוואס (שבתאי) יחד עם שלוש בנותיו וקרובת משפחה צעירה. כל תושבי האי אריקוסה נטלו חלק בהסתרתם תוך שהם מסכנים את חייהם, בכך שנמנעו מהלשנה לנאצים. מעשה גבורה זה הציל את חמש הנפשות, שהיו מבין 200 הניצולים של קהילת יהודי קורפו שמנתה כאלפיים איש לפני השואה. איווט ביקשה לוודא את אמיתות הסיפור ולאתר את צאצאי המשפחה שניצלה. לשם כך היא פנתה ל"יד ושם" וכן ראיינה ניצולי השואה בקורפו ובישראל. בתום תחקיר של מספר שנים הגיעו איווט וחוקרי "יד ושם" למבוי סתום באיתור הצאצאים וכל שעלה בידי איווט לברר היו שמותיהם הפרטיים של בני המשפחה שניצלו. הסיפור הגיע לידיעתו של יפת והוא הצליח לאתר את צאצאי המשפחה, המתגוררים בעיר רחובות בישראל, ולהוכיח את אמיתות סיפור הגבורה. קרן ראול ולנברג העניקה בעקבות ההוכחות לתושבי האי אריקוסה את אות "בית החיים" בטקס שהתקיים באריקוסה בנוכחות צאצאי הניצולים וצאצאי מציליהם.[30][41]

איווט תיעדה את המעשה בשני ספרים פרי עטה.[42][43]

יפת המשיך לחקור באופן אישי את קורותיהם של יהודי קורפו ובמשך כשנתיים מיפה בעצמו את אילנות היוחסין של מרבית ניצולי הקהילה, וחיברם לכלל אילן יוחסין אחד. סייעה לו במחקר זה נלה פנטצי, מנהלת הארכיון של קורפו, שבו נשמרו רשומות לידה, פטירה ונישואין של הקהילה היהודית בקורפו במשך מאות השנים, עד להשמדת הקהילה בשואה. כמו כן הסתייע יפת בתחקירן רועי מנדל. יפת המציא תרשים מעגלי ממוחשב לצאצאים המבוסס על מניפה עם תמונות, בהשראת מבנה דומה שהיה נפוץ בשימוש אצל קהילת יהודי קורפו במשך מאות שנים. יפת העניק תרשים כזה במתנה לניצולת השואה הערירית נטה גטניו בת ה-93, אשר במחקרו של יפת נמצאו קרובי משפחתה. אלו התאחדו עם נטה גטניו בשנת 2016 בזכות מחקרו של יפת, וכך היא זכתה למשפחה חדשה.[44]

מאגר דנ"א לאיחוד משפחות ילדי תימן, מזרח ובלקן

בשנת 2016, בעקבות יוזמה של אחד מעובדי MyHeritage, החליט יפת על הקמת מאגר DNA בהתנדבות למען איחוד משפחות בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן החטופים.[45] המאגר[46] הוקם על ידי חברת MyHeritage בשיתוף עם השדולה לחקר האמת בפרשת ילדי תימן החטופים בראשות חברת הכנסת נורית קורן. במסגרת המאגר ביצעו עובדי החברה בהתנדבות בדיקות דנ"א עבור כ-1,200 אנשים שראו עצמם כקשורים לפרשה. עד כה רשם המאגר ארבע הצלחות בהן חיבר בין אדם למשפחתו הביולוגית. הצלחתו הראשונה של המאגר בוצעה על ידי יפת בעצמו. אחד הנבדקים היה יהודה קנטור, מאומץ יוצא תימן שביקש לברר מידע על נסיבות אימוצו. בעזרת שמה הפרטי של אמו הביולוגית, שהיה ידוע ליהודה מעיון בתיק האימוץ שלו, ושמותיהם הפרטיים של הוריה, הצליח יפת לאתר את קברה של האם. יפת איתר את ילדיה, אשר הסכימו להיבדק בבדיקת DNA והוכח שהם אכן אחיו למחצה של יהודה קנטור, ובכך התאחד קנטור עם משפחתו לאחר עשרות שנים של חיפושים.[47] יפת ביצע אישית מחקר נוסף שהוביל לאיחוד משפחות בעזרת המאגר, שפרטיו לא נחשפו לציבור עקב בקשת המשפחות.

הרחבת מאגר הדנ"א לאיחוד מאומצים בכל רחבי העולם

בחודש מרץ 2018 יזם גלעד יפת את הפרויקט הפילנתרופי DNA QUEST[48] לאיחוד מאומצים עם בני משפחתם הביולוגית באמצעות בדיקות DNA והצלבתם במאגר של MyHeritage. יפת הכריז על מענק של 15,000 ערכות DNA במתנה בשווי כולל של למעלה ממיליון דולר, שיוענקו למי שיירשם למאגר ויעמוד בתנאי הקבלה, מכל מדינה בעולם.[49] בתחילת חודש מאי 2018 עם סיום ההרשמה, פורסם כי נרשמו 17,000 איש למיזם וערכות ה-DNA תישלחנה עוד באותו החודש. כמו כן נודע כי המאגר המורחב רשם את הצלחתו הראשונה כבר בימים הראשונים להקמתו, כאשר גילה עבור מאומץ מברזיל החי בישראל, אחות למחצה שנמסרה גם היא לאימוץ בברזיל, ומתגוררת בניו זילנד.[50][51]

הוקרה

  • בשנת 2011 נבחר יפת על ידי העיתונאית שרה לייסי (אנ') כאחד היזמים הגלובליים המובילים מחוץ לארצות הברית המניעים את הכלכלה העולמית.[52]
  • בשנת 2014 נבחר יפת לרשימת 36 יזמי העל בעולם (Uberpreneurs) העושים טרנספורמציה משמעותית בעולם בהיבטי הכלכלה, החברה והסביבה.[53][54]
  • בשנת 2014 נכלל בספרו של פרופסור Robert D. Hisrich[55]"מבוא מתקדם ליזמות".[56]

תחרות שחמט בינלאומית

לזכרו של אביו, גדעון יפת, שהיה חובב שחמט וספורט, מארגן גלעד יפת, בשיתוף עם מועדון ירושחמט, תחרויות שחמט כולל תחרויות בינלאומיות (פתוחות וסגורות) בירושלים.[57][58] התחרות מתקיימת מדי שנה-שנתיים ומושכת מאות שחמטאים מישראל ומן העולם.

בשנת 2014 התקיים במסגרת התחרות דו-קרב בשחמט מהיר בין בוריס גלפנד, בכיר שחמטאי ישראל מאז ומעולם וסגן-אלוף העולם לשעבר, לבין פטר סבידלר, 7 פעמים אלוף רוסיה עד אותה עת, שהסתיים בניצחונו של סבידלר.

ביולי 2018 התקיימה המהדורה הרביעית של האירוע ובמסגרתו נערכו ארבע תחרויות. בשתי התחרויות הבכירות השתתפו שלוש אלופות עולם לנשים בשחמט לשעבר: אנה אושנינה (אלופת עולם בקצב מלא ב-2012), מריה מוזיצ'וק (קצב מלא, 2015) ואנה מוזיצ'וק (שחמט מהיר, 2016) וכן שישה רבי אמנים מהמדורגים בין המאה הראשונים בעולם לפי מד כושר (נכון ליולי 2018): יאן נפומניאשצ'י (מדורג 15 בעולם), פטר סבידלר (מדורג 16 בעולם), וסילי איוונצ'וק (36) וארקדי ניידיץ' (47) ושני השחמטאים הבכירים בישראל, בוריס גלפנד (42) ואלוף ישראל, תמיר נבאתי (50).[59][60][61][58][62][63]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 אפרת נוימן, הרשת החברתית שתאתר את קרוביכם האבודים, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2011
  2. ^ ניר כהן, באיחור של מאה: נחשף פרוטוקול הפגישה בין מלך ירדן להנהגת היישוב, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 רותי לוי, עבודת השורשים שהפכה לחברה של 133 מיליון דולר בשנה, אתר The Marker, 5 בינואר 2018
  4. ^ Sinclair Iinfoseek - search resukts
  5. ^ סרטון המציג דמו שיצר יפת במסגרת The Israeli Team משנת 1989
  6. ^ על The Israeli Team, באתר demozoo.org
  7. ^ על The Israeli Team, באתר zxaaa.net
  8. ^ על The Israeli Team, באתר bbb.retroscene.org
  9. ^ מדריך רוברט סלייד לוירוסי מחשב, הוצאת שפרינגר, 1996, עמ' 320‏ Robert Slade, Guide to Computer Viruses: How to avoid them, how to get rid of them, and how to get help 2nd Edition, Guide to Computer Viruses: How to avoid them, how to get rid of them, and how to get help, Springer, 1996
  10. ^ אודות "אני ביאליק", באתר ספר הקולנוע הישראלי
  11. ^ הרצאה של גלעד יפת, בערוץ יוטיוב של ועידת נח, 2018
  12. ^ הרצאה של גלעד יפת, באתר Legacy Family Tree Webinars, ‏2 במאי 2018
  13. ^ Perspectives on Combining Genealogy and Genetics - הרצאה של גלעד יפת, באתר Legacy Family Tree Webinars, ‏1 במרץ 2018
  14. ^ The MyHeritage Story - מצגת של גלעד יפת, במסגרת TechAviv Founders Club, פברואר 2013
  15. ^ 15.0 15.1 ניקי בלקברן, "חברת ההזנק הישראלית שמוציאה את הידוען שבך", באתר israel21c.org, ‏ 30 בנובמבר 1999
  16. ^ שלי טללי-דרדשטי, "חוד החנית של הגנאלוגיה", באתר ynet, ‏3 במאי 2006
  17. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, מנוע הצמיחה החדש של מיי-הריטג' הישראלית: בדיקות דנ"א ביתיות, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2016
  18. ^ גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש, סיפורה של החדשנות הישראלית, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2018, עמודים 299-296.
  19. ^ ‏MyHeritage: השבת היצירות האבודות לניצולים", במגזין Wired, ‏17 באפריל 2014
  20. ^ "מדיה חברתית מסייעת להתחקות אחר רכוש הניצולים שאבד בשואה", בעיתון ניו יורק דיילי ניוז, 28 ביולי 2013
  21. ^ Doreen Carvajal, ‏"לא עוד ביזה: כתבת בצרפת עוזרת להשיב את היצירות האבודות שבזזו הנאצים", ניו יורק טיימס, 30 בינואר 2014
  22. ^ גיום דה מוראן, "הציורים שנבזזו, צרפת יכולה לפעול טוב יותר בתחום", בעיתון Paris Match, ‏22 במרץ 2014
  23. ^ דני קושמרו, "מציל היצירות האבודות", בתוכנית אולפן שישי, 7 בספטמבר 2014
  24. ^ הנריקה צימרמן, "הירושה הנסתרת שתביא לכם מיליונים", בתוכנית אולפן שישי, 6 בספטמבר 2014
  25. ^ מאגר המצבות, באתר של MyHeritage
  26. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, "הפייסבוק של המתים" מתעד את מצבות בית העלמין הגדול בארץ, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2014
  27. ^ איילת רוטה-גבאי, מקימים את הפייסבוק של העולם הבא, באתר mynet‏ חולון, 25 בדצמבר 2014
  28. ^ גיל בן נון, אלפי קברים ישנים נחשפו בבית הקברות בהר הזיתים, באתר mynet‏ ירושלים, 7 בדצמבר 2017
  29. ^ "נחשפו אלפי קברים ישנים שנעלמו בהר הזיתים", באתר ירושלים מקומונט, 12 בדצמבר 2017
  30. ^ 30.0 30.1 אמיר זיו, קורפו ואני, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2016
  31. ^ "עובדי MyHeritage עורכים דיגיטציה של בית עלמין כפתיחה בתיעוד עולמי של בתי קברות", באתר של MyHeritage, ‏11 במרץ 2014
  32. ^ סרטון של פרויקט הדיגיטציה, בערוץ MyHeritage באתר יו טיוב
  33. ^ הילה יחימוביץ', ברגן-בלזן שלא הכרתם: "אנשים לא הפסיקו לחגוג את החיים", באתר xnet,‏ 1 בדצמבר 2016
  34. ^ "הסודות של אידה" – המסע האישי שחשף סיפור שלא ייאמן, בבלוג של YES, ‏19 באפריל 2017
  35. ^ ‏"MyHeritage מאחדת שני אחים שלא ראו זה את זה 65 שנה", באתר MyHeritage
  36. ^ אסף זגריזק, צפו במפגש המרגש: קופסת גפרורים מלפני 100 שנה חיברה קצוות סיפור היסטורי, באתר ynet, ‏18 בפברואר 2017
  37. ^ ראו גם ‏MyHeritage, מאחדים את המשפחות האבודות מתקופת המלחמה", במגזין Wired‏, 17 באפריל 2014
  38. ^ "משפחה מתאחדת באמצעות הטכנולוגיה", באתר The Jewish Link‏, 14 בפברואר 2018
  39. ^ "לאחר עשרות שנות פרידה MyHeritage פתרה מסתורין מתקופת מסך הברזל", בערוץ של MyHeritage באתר יו טיוב
  40. ^ רועי מנדל, "תיק ה-KGB, מסך הברזל ותעלומה בת עשרות שנים", באתר MyHeritage, ‏9 בספטמבר 2017
  41. ^ ניר כהן, הסוד של תושבי אריקוסה: להציל משפחה יהודית אחת, באתר ynet, 15 באפריל 2015
  42. ^ Yvette Manessis Corporon, Something beautiful happened, Howard Books, 2017
  43. ^ Yvette Manessis Corporon, When The Cypress Whispers, HarperCollins, 2014
  44. ^ סרטונים אסף קמר, "מרגש לגלות שאני לא לבד". הניצולה הערירית קיבלה משפחה חדשה, באתר ynet, 5 במאי 2016
  45. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, הסטארט-אפ הישראלי שנחלץ לטובת חטופי תימן, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2016
  46. ^ מאגר הדנ"א
  47. ^ סרטונים רינה מצליח, ‏איחוד המשפחות המרגש של יהודה ואחיו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 בינואר 2017‏
  48. ^ פרויקט DNA QUEST
  49. ^ ‏"MyHeritage משיקה DNA QUEST - יוזמת פרו בונו גדולה שיעזור למאומצים ולמשפחותיהם הביולוגיות לאתר זה את זה באמצעות בדיקות דנ"א", באתר Business Wire ‏(אנ'), ‏1 במרץ 2018
  50. ^ אנדרו קוך, "בדיקת הדנ"א של MyHeritage מסייעת למאומצים למצוא את משפחותיהם הביולוגיות", באתר Family Tree magazine‏, 2 במרץ 2018
  51. ^ Lilach Baumer, Online Genealogy Company MyHeritage Launches Campaign to Connect Adoptees and Birth Families, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2018 (באנגלית)
  52. ^ Sarah Lacy, Brilliant, Crazy, Cocky, John Wiley & Sons, 2011, pp. 55-60.
  53. ^ Peter Andrews and Fiona wood, Uberpreneurs, Palgrave Macmillan UK, 2014, Pages: 149, 196-200. 207,208,210,211,285,295.298.
  54. ^ על הספר: שגיא כהן, "3 הישראלים ברשימת יזמי העל", ידיעות אחרונות, מוסף ממון, 16 בדצמבר 2013.
  55. ^ העמוד של פרופ' רוברט היסריץ', באתר אוניברסיטת המדינה של קנט
  56. ^ Robert D. Hisrich, Advanced Introduction to Entrepreneurship (Elgar Advanced Introductions series, Edward Elgar Pub, 2014, pages: 190-200.
  57. ^ אודות גדעון פת, באתר התחרות
  58. ^ 58.0 58.1 "לזכרו של גדעון יפת עם גלפנד מול סבידלר", באתר צ'סבייס (באנגלית)
  59. ^ אתר התחרות
  60. ^ ירושלים פותחת בגדול את אירועי הקיץ, באתר האיגוד הישראלי לשחמט
  61. ^ "מנכ"ל MyHeritage גלעד יפת: שטייניץ היה קרוב של לסקר", באתר צ'סדום, 27 ביולי 2014 (באנגלית)
  62. ^ סיון חדד ויואל תמנליס, "השחמט הציל את חייו", באתר האיגוד הישראלי לשחמט, 15 במאי 2014
  63. ^ יוחנן אפק, "שחמט ללא פשרות בתחרות יפת", באתר האיגוד הישראלי לשחמט, 20 ביולי 2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29771876גלעד יפת

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלעד_יפת&oldid=1500766"