גיבון כסוף-פרווה
 גיבון כסוף-פרווה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| משפחה: | גיבונים |
| סוג: | גיבון גיבון |
| מין: | גיבון כסוף-פרווה |
| שם מדעי | |
 Hylobates moloch
| |
| תחום תפוצה | |
 תחום התפוצה של גיבון כסוף-פרווה | |
גיבון כסוף-פרווה או גיבון ג'אווה (שם מדעי: Hylobates moloch) הוא מין בסוג גיבון גיבון שב משפחת הגיבונים.
תפוצה ואזור מגורים
המין אנדמי לאי ג'אווה באינדונזיה ושוכן ביערות הטרופיים של האי. את מרבית הזמן מבלה על העצים וכמעט אינו יורד אל הקרקע.
תיאור פיזי
משקלו נע בין 4–9 ק"ג, כשמשקל בוגר ממוצע הוא 8 ק"ג. אין הבדל בולט בגודל או בצבע בין זכרים לנקבות, שני המינים בעלי פרווה אפורה-כסופה. קודקוד הראש בצבע אפור כהה. באזור החלציים הפרווה אפורה כהה. באזור הגבות ומסביב לפנים הפרווה לבנה-אפורה, שמופרדת מהעיניים, הפה והאף על ידי טבעת של שיער דליל בצבע שחור. יש המתבלבלים בזיהוי המין עם גיבון אפור-פרווה בשל צבע הפרווה הדומה.
לגיבון זרועות ארוכות וגוף צר המסייע לו בתמרון בתוך יערות הגשם הסבוכים.
רבייה
אין מידע מהימן על ילודה ביחס לעונות השנה. במשך 10–20 שנה של חיים בזוג, תוליד הנקבה כ 5–6 גורים, לא בתדירות קבועה.
ההריון הוא של ולד יחיד ותקופתו אורכת 7 חודשים.
התנהגות
הגיבונים חיים על פי רוב בקבוצות של 4 פרטים: זוג, ולד וצעיר.
הגיבון בעל חיים טריטוריאלי המגן על נחלתו באמצעות קולות "שירה" עזים המופקים על ידי שני המינים, ונשמעים לעיתים עד למרחק קילומטר. ברוב המקרים, הנקבה משמיעה קולות, בעוד שהזכר רודף אחר התוקף.
תזונה
עיקר התזונה של המין היא פירות הנמצאים בצמרות העצים הטרופיים. המין נצפה אוכל גם עלים ופרחים. תזונה המתבססת כמעט רק על פירות היא בעייתית, בשל עונתיות הפירות וכן תפוצתם הנמוכה בתוך היער. על כן צורת התניידות הגיבונים, התנדנדות על הענפים באמצעות ידיהם הארוכות (brachiation), עוזרת לו לנוע בין אזורי המזון במהירות.
שימור המין
בניגוד למיני פרימטים אחרים, המין אינו בשימוש הקהילה המדעית לצורכי ניסויים. לעיתים רחוקות נתפס בשל בשרו או במטרה לסחור בגוריו.
המין נמצא בסכנת הכחדה קריטית - נעשים מאמצים רבים בהגנה על המשפחה כולה, אולם קצב הריסת בית הגידול גבוה מיכולת השימור. הצלת המין תלויה רק בגורמים מדיניים וגלובליים שימנעו את המשך הריסת היערות לטובת שטחי חקלאות. נכון ל-2004 נותרו בטבע כ-2,000 פרטים לערך. בשבי מוחזק המין לצורכי שימור ב-4 מרכזים שונים ברחבי העולם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
