גורילה
 גורילה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| משפחה: | הומינידיים |
| תת־משפחה: | הומיננאים |
| שבט: | גורילניים |
| סוג: | גורילה |
| שם מדעי | |
 Gorilla
| |
| תחום תפוצה | |
.png)
| |
גורילה הוא הסוג הגדול שבקופי האדם הכולל 2 מינים, ובכל מין 2 תת-מינים:
- גורילה מערבית (שם מדעי: Gorilla gorilla)
- גורילת השפלה המערבית (שם מדעי: Gorilla gorilla gorilla)
- גורילת גדת הנהר (שם מדעי: Gorilla gorilla diehli)
- גורילה מזרחית (שם מדעי: Gorilla beringei)
- גורילת הרים (שם מדעי: Gorilla beringei beringei)
- גורילת השפלה המזרחית (שם מדעי: Gorilla beringei graueri)
אטימולוגיה
את המונח "גורילה" טבע חנון הספן במסעו לאורך חופי אפריקה בסביבות 500 לפנה"ס. חנון וצוותו פגשו בבני אדם פראים ושעירים שהמתורגמנים של חנון קראו להם "גורילה". את הסיפור הזה כתב חנון בתיאור המסע הימי שלו ("פריפלוס"), והוא שרד. כאשר נתקלו חוקרים מערביים לראשונה בגורילות, הם העניקו להן את השם מתוך יומני חנון.
תפוצה
הגורילה מצויה באזורים הטרופיים של אפריקה. גורילות היער קצרי השיער חיים ביערות הקונגו, וגורילת ההרים שהוא ארוך שיער ושנתגלה רק בשנת 1902 חי בגובה של מעל 3000 מטר באוגנדה[1], באזור הררי של פארק וירונגה.
אנטומיה
צבע שערו של הגורילה שחור ולזכרים הבוגרים כתם כסוף על גבם. פני הגורילות חסרות שיער וכך גם כפות ידיהם ורגליהם. הגורילה כבד תנועה, מבנה גופו מגושם ותנועתו מסורבלת. הוא נע על ארבע גפיו. הרגליים קצרות ועבות. הנחיריים עבים ושטוחים והאוזניים קטנות. הזרועות ארוכות וחזקות והחזה חסון ושרירי. משקל גורילה ממוצעת מגיע עד 200 ק"ג, אך במקרים רבים נתפסו גורילות שמשקלם היה בסביבות ה-300 ק"ג. גובהו מעל 160 ס"מ. הנקבה קטנה יותר ומשקלה מגיע ל-80 ק"ג, כחצי ממשקל הזכרים.
התנהגות
הגורילות חיים בלהקה המורכבת מזכר בוגר וחסון בן 10 שנים לפחות המנהיג את הקבוצה ועוד מספר נקבות המתקבצות אליו וכן חיים בלהקה צאצאיהם המשותפים עד הגיעם לבגרות. אזור המחיה של כל להקה הוא כ-30 קמ"ר. התקשורת בין חברי הלהקה מתבססת על קולות שונים ועל הבעות פנים: הוצאת הלשון בעת היסוס או ריכוז, הכנסת השפה בעת מתח ופיהוק בעת מתח. נקבת הגורילה מגיעה לבגרות בגיל שבע. תקופת ההריון היא כתשעה חדשים. הנקבה ממליטה גור יחיד בכל פעם, שנותר צמוד לאמו ויונק בארבע שנותיו הראשונות. הזכרים מגיעים לבגרות בגיל תשע ואז עוזבים את הלהקה. תוחלת החיים היא עד 34 שנים.
עם רדת החשיכה בונים לעצמם הגורילות קני שינה על הקרקע מענפים ועלים. אין הם חוששים מאף חיית טרף שתפגע בהם. בשל גודלו וחזותו המאיימת, נוצר לגורילה דימוי של חיה אכזרית ומסוכנת, והגדיל לעשות הסרט "קינג קונג" שתיאר את הגורילה כיצור תוקפני מאוד, אך, לאמיתו של דבר, זהו יצור רגוע הניזון בעיקר מצמחים (עלים, שורשים ופירות), אך גם צד חרקים - חלק מהגורילות מפצחות קיני טרמיטים ואוכלות בתיאבון - וישנן ראיות לאכילת בשר קופים[2] ואנטילופות. אמנם הגורילה חזק וכוחו רב, האדם הוא אויבו היחיד והוא אינו פוגע בו מיוזמתו כלל וכלל. אל מול איום אפשרי מגיב מנהיג הלהקה בשאגות ובתיפוף על החזה.
גורמי סיכון והפרעה
- התרחבות שטחי החקלאות והפגיעה ביערות מחריבות ומצמצמות את בית גידולו של הגורילה.
- ציד הגורילות לשם אכילת בשרם בשל הרעב שנוצר בעקבות המלחמות השונות שמתנהלות באפריקה, וכן למטרות סחר. (ציד זה אסור על פי חוק, מכיוון שהגורילה היא חיה הנמצאת בסכנת הכחדה).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גורילה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גורילה |
נטע אחיטוב, גיל ארבל נסע לצלם גורילות בטבע וגילה את האנושיים בבעלי החיים, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2014- שירות הידען, גורילות ההרים ניצחו את הציידים, באתר "הידען", 24 בינואר 2004
- אשכול גורילות, באתר "הידען"
הערות שוליים
- ^ גורילות באוגנדה באתר WildTravel.co.il
- ^ נשיונל ג'אוגרפיק, DNA של קופים התגלה בגללי גורילות
