גבריאל חזות

גבריאל חזות

לידה	כ"ו באדר תשי"ג (גיל: 71) מקנס

גבריאל (גבי) חזות (נולד ב-13 במרץ 1953, כ"ו באדר תשי"ג) הוא דוקטור, מהנדס תעשייה וניהול ואיש היי טק. חזות עוסק במחקר ובהוראה באקדמיה במגוון מקצועות: הנדסת תעשייה, אבטחת איכות, תקשוב, פילוסופיה יהודית, לוגיקה תלמודית, אגדות חז"ל ומידות הדרש.

חזות הוא מייסדו של פרויקט "תפוח" - מיזם למחשוב מערכת החינוך בשנות השמונים. ייסד יחד עם ד"ר מיכאל אברהם את עמותת "מידה טובה לחקר ההגיון היהודי". תוצרי המחקר של 'מידה טובה' מפורסמים באתר המדע של בר-אילן וכן בסדרת ספרים, כולם בהוצאת ספריית בית אל. בנוסף לנושא זה בו הוא שותף עם אברהם, חזות מציע שיטה חדשה להוראת התלמוד, בשם 'שיטה מחודשת'.

ביוגרפיה

חזות נולד במקנס שבמרוקו. עלה לישראל בגיל צעיר מאוד אחרי שמשפחתו נדדה במרוקו מעיר לעיר בציפייה לאישור יציאה ממרוקו. משפחתו הייתה בין הראשונות בשיכון ציבורי בעכו. את עיקר חינוכו הדתי והציוני קיבל בסניף בני עקיבא המקומי, בבית הכנסת לצעירים ישראל הצעיר בשכונת וולפסון בעיר, ובישיבות בני עקיבא בהן למד. למד שנתיים בכפר הרא"ה וסיים את לימודיו במגמה הריאלית בישיבת בני עקיבא בקריית שמואל.

קודם לשרותו הצבאי למד שנה אחת בישיבת מרכז הרב. את שירותו הצבאי התחיל בהנדסה הקרבית, רוב השרות הצבאי עשה בחיל השריון וסיים אותו בפיקוד העורף בדרגת סא"ל. השתתף במלחמת יום הכיפורים כקצין צעיר.

לאחר השחרור למד בטכניון הנדסת תעשייה וניהול. עד להקמת חברת המחשבים היה על אחראי תכנים ומיחשוב בפרויקט הטלטקסט בטלוויזיה הלימודית, יעץ למשרד הביטחון בנושאי ייצור ונוהלי עבודה לאזרחים עובדי צה"ל, הדריך בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים וייסד את פרויקט "תפוח" במערכת החינוך. היה הראשון שמיחשב בתי ספר במחשבי אפל. מן הראשונים שכתב למערכת החינוך תוכנות ללימוד מחשבים במגוון תחומי דעת באפליקציות של למידה והוראה (C.A.I).

השתייך בעבר לארגון בית הלל, אך בשנת תשע"ו פרש ממנו.

לימודים והוראה

• ב-2001 למד לתואר שני באוניברסיטת חיפה (תולדות עם ישראל). את התיזה כתב על מוסד ה'איבעיא', מחקר באמצעות מחשב, אצל פרופסור שולמית ולר.
• ב-2002–2003 שימש מרצה לתלמוד באוניברסיטת חיפה לתלמידי תואר שני בחוג תולדות עם ישראל.
• ב-2003 לימד 'לוגיקה תלמודית' במכללת אורט בראודה במחלקה להנדסת מחשבים.
• ב-2012 סיים את עבודת הדוקטורט במחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן. נושא העבודה: ניסוח הכלל 'דיו לבא מן הדין להיות כנדון' כתגובת התנאים להתפתחות ב'קל וחומר', בהנחיית פרופסור שמא פרידמן. עבודה זו מביאה לידי ביטוי את הקשר בין לוגיקה ותלמוד.
• כחלק מהגותו ייסד יחד עם ד"ר מיכאל אברהם עמותה בשם "מידה טובה" המנסה לעורר עניין ציבורי בנושאי ההיגיון ההלכתי בכלים מודרניים, ומשתמשת בעיקר בשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. העמותה מוציאה לאור ומפיצה ברשת עלוני פרשת שבוע, שמאמרים מתוכם יצאו לאור בארבעה כרכים. במשך כשנתיים עסקו העלונים בניתוח המידות שהתורה נדרשת בהן, ולאחר מכן עברו לעסוק בנושאים שונים בהלכה.
• בשנת 2010 החלה לצאת לאור סדר ספרים בשם "Studies in Talmudic Logic", העוסקת בלוגיקה של מידות הדרש. חזות אחד מן החוקרים, כחלק מקבוצת "הלוגיקה התלמודית" באוניברסיטת בר-אילן.
• ב 2010 פרסם חזות את הצעתו להוראת משנה ותלמוד בעידן המחשב, בספר "שיטה מחודשת". עיקר טענתו של חזות היא כי יש לנתח וללמוד את המשנה בכל אמצעי קיים טרם לימוד הסוגיא התלמודית. השיטה נבחנה על ידי ד"ר יהודה שוורץ מפקח (חינוך) על התורה שבעל פה באגף המכללות של משרד החינוך. הוא כתב על השיטה מאמר שהתפרסם בעיתון 'שמעתין', ראה להלן : קישורים.

השיטה המחודשת

על פי שיטת הלימוד "השיטה המחודשת" משמשת המשנה כמקור הלימוד העיקרי טרם שניגשים ללימוד הסוגיא התלמודית הרלוונטית. לפי "השיטה המחודשת" רוכש התלמיד מיומנויות יסוד וטכניקות חקר מודרניות ומדעיות, ככלים לניתוח המשנה כדי להשיג סימולציה שלמה ככל שניתן לדיון שהתרחש בבית המדרש התנאי והאמוראי.

שיטת הלימוד "השיטה המחודשת" אינה פרשנות חדשה למשנה, ואף לא פרשנות אקדמית. השיטה המחודשת מניחה במודע כי פירוש האמוראי למשנה הוא הפירוש המיטבי, והשאיפה היא להבין היטב, אותו ואת פרשניו הראשונים והאחרונים.

לפי השיטה החדשה יש להבין להעריך את טקסט המשנה ללא סיוע הפרשנים כגון רש"י ותוספות, אלא על הלומד להתמודד עם הטקסט בכוחות עצמו.

פרסומיו

ספרים

• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-1 לחקר מידות הדרש בהלכה", כרך א, תשס"ה, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 359 עמודים.
• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-2, לחקר מידות הדרש בהלכה", כרך ב, תשס"ו, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 531 עמודים.
• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-3, כרך ג, לחקר מידות הדרש בהלכה", תשס"ו, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 368, עמודים.
• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-4, כרך ד, לחקר מידות הדרש בהלכה", תשס"ו, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 460 עמודים.
• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "בנתיב המצוות, על מצוות וסוגי מצוות", תש"ע, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 366 עמודים.
• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "בצל החכמה, עקרונות פילוסופיים של עקרונות מטא הלכתיים",תש"ע, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 416 עמודים.
• גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "לעשות מצוותיך, על אופני קיום ומעבר על מצוות", תשע"א, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 374 עמודים.
• דב גבאי, אורי שילד, מיכאל אברהם, גבריאל חזות ויוסף מרובקה, "מידות הדרש הטקסטואליות- 'כללי ופרטי', מחקרים בלוגיקה תלמודית", 2010, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון. 388 עמודים.
• גבריאל חזות, "'שיטה מחודשת' להוראת משנה ותלמוד בעידן המחשב". 2011, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים. 486 עמודים.

מאמרים

• דף מאמרים 'מידה טובה' לחקר מידות הדרש, חולק בבתי כנסת בכל שבת קרוב לארבע שנים ברציפות.

קישורים חיצוניים

• רשימת ספרים של גבריאל חזות
• מידה טובה לחקר ההגיון היהודי
• 'שיטה מחודשת' להוראת משנה ותלמוד בעידן המחשב
• חדש על המדף
• פרוספקט השיטה המחודשת
• מאמר בשמעתין, השוואה בין ה'שיטה המחודשת' לבין הצעתו של הרב שג"ר.
• מאמרי 'מדה טובה' על מדות הדרש ההלכתי, ממוינים לפי פרשת שבוע, באתר תורה ומדע, אוניברסיטת בר-אילן
• מאמרי 'מידה טובה' על המשמעויות המטא הלכתיות של ארבעה עשר השורשים של הרמב"ם, באתר מפעל משנה תורה
• מעשה דברוריה - זו הכותרת. איה הסיפור?, באתר דעת
• 'חלק את הסיפור לקטעים והצע כותרת לכל קטע' - מתוך הטכניקות הבסיסיות לחקר אגדות חז"ל, באתר דעת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גבריאל חזות28594919