ג'רמייה מקליין ראסק

ג'רמייה מקליין ראסק
Jeremiah McLain Rusk
לידה	מלטה, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	וירוקואה, וויסקונסין, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	וירוקואה, וויסקונסין, ארצות הברית
	6 במרץ 1889 – 6 במרץ 1893; (4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	בנג'מין הריסון
	→ נורמן ג'יי קולמן ג'וליוס סטרלינג מורטון ←
	2 בינואר 1882 – 7 בינואר 1889; (7 שנים)
סגני מושל ויסקונסין	סאם פיפילד ; ג'ורג' ריילנד
	→ ויליאם סמית' ויליאם הורד ←
	4 במרץ 1873 – 3 במרץ 1877; (4 שנים)
	4 במרץ 1873 – 3 במרץ 1877; (4 שנים)
	4 במרץ 1871 – 3 במרץ 1873; (שנתיים)
	4 במרץ 1871 – 3 במרץ 1873; (שנתיים)
	1 בינואר 1866 – 3 בינואר 1870; (4 שנים)
תחת מושל ויסקונסין	לוציוס פיירצ'יילד
	→ ויליאם רמזי התפקיד בוטל ←
	6 בינואר 1862 – 5 בינואר 1863; (52 שבועות)
	6 בינואר 1862 – 5 בינואר 1863; (52 שבועות)

ג'רמייה מקליין ראסק (באנגלית: Jeremiah McLain Rusk;‏ ) היה פוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר אספת המדינה של ויסקונסין בשנים 1862–1863, כמפקח על הבנקים של ויסקונסין בשנים 1866–1870, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינתו בשנים 1871–1877, כמושל ויסקונסין ה-15 בשנים 1882–1889, וכמזכיר החקלאות של ארצות הברית בשנים 1889–1893.

ראשית חייו

ג'רמייה מקליין ראסק נולד בכפר מלטה שבאוהיו, כצעיר מבין שבעת ילדיהם של דניאל ראסק וג'יין (לבית פוקנר) ראסק. אחיו הגדול, אלן ראסק, כיהן גם הוא באספת המדינה של ויסקונסין, ושירת בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקאית.

ראסק החל את חייו הבוגרים כחוואי, לאחר מכן ניהל פונדק, ולבסוף עסק בבנקאות. מינואר 1862 ועד ינואר 1863 הוא כיהן כחבר אספת המדינה של ויסקונסין מטעם מחוז הבחירה השני של מחוז בד אקס.

מלחמת האזרחים

ב-14 באוגוסט 1862 התגייס ראסק לצבא האיחוד, ושירת כקצין בדרגת מייג'ור ברגימנט הרגלים המתנדבים ה-25 של ויסקונסין. ב-16 בספטמבר 1863 הוא קודם לדרגת לוטננט קולונל. ב-22 ביולי 1864, כאשר קולונל מילטון מונטגומרי נפצע ונשבה בדקייטר, ג'ורג'יה במהלך קרב אטלנטה (אנ'), קיבל ראסק את הפיקוד על הרגימנט. הוא המשיך בתפקידו הפיקודי גם לאחר שמונטגומרי שוחרר בחילופי שבויים, שכן מונטגומרי קיבל את הפיקוד על הבריגדה שאליה השתייך הרגימנט. ב-20 בינואר 1865 נפצע ראסק בנהר סאלקהצ'י שבג'ורג'יה. ב-7 ביוני אותה שנה הוא שוחרר מהשירות, לאחר שב-13 במרץ קיבל דרגת ייצוג של קולונל. ב-24 בפברואר 1866 קיבל ראסק דרגת ייצוג של בריגדיר גנרל מהנשיא אנדרו ג'ונסון, וב-10 באפריל אותה שנה אושר המינוי על ידי הסנאט של ארצות הברית.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

לאחר המלחמה, בשנים 1866–1870, שימש ראסק בתפקיד המפקח על הבנקים של ויסקונסין. לאחר מכן בוטל תפקיד זה. ב-1870 הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השישי לקונגרס של ויסקונסין. בשנים 1872 ו-1874 הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות בבית הנבחרים מטעם מחוז הבחירה השביעי של ויסקונסין, ובסך הכול כיהן בבית הנבחרים ממרץ 1871 ועד מרץ 1877. בעת כהונתו בבית הנבחרים, שימש ראסק כיושב ראש הוועדה לגמלאות לנכים.

מושל ויסקונסין

לאחר כהונתו בבית הנבחרים, התמודד ראסק בבחירות למשרת מושל ויסקונסין ונבחר. פעולתו הבולטת ביותר בתקופת כהונתו כמושל הייתה כאשר הוא שלח את כוחות המשמר הלאומי של ויסקונסין למילווקי כדי לשמור על הסדר במהלך השביתה של אחד במאי 1886. השובתים השביתו את כל בתי העסק בעיר, למעט הטחנות של צפון שיקגו בעיר ביי ויו. אנשי המשמר הלאומי הצטוו לבצע ירי על מנת להרוג אם השובתים ייכנסו לטחנות. הקפטן שפיקד על הכוח פירש את הפקודה אחרת והורה לאנשיו לעצור אדם ולירות בו למוות. צעד זה הוביל לטבח ביי ויו (אנ'), שבו נהרגו כמה פועלים. ראסק לקח על עצמו את האחריות לטבח.

מזכיר החקלאות של ארצות הברית

ב-1889, לאחר תום כהונתו כמושל, קיבל ראסק על עצמו את תפקיד מזכיר החקלאות של ארצות הברית בממשלו של הנשיא בנג'מין הריסון. הוא כיהן בתפקיד עד תום תקופת נשיאותו של הריסון במרץ 1893.

חיים אישיים

ראסק היה נשוי פעמיים. ב-1849 הוא נשא לאישה את מרי מרטין. לשניים נולדו שני ילדים עד למותה של מרי ב-1856. מאוחר יותר באותה שנה הוא נישא בשנית לאליזבת מארי ג'ונסון, ולשניים נולדו ארבעה ילדים נוספים, שאחד מהן נפטר בילדותו. בנו הבכור, לייקורגוס ג'יימס ראסק, היה עורך דין, ושימש כמזכירו האישי של אביו. הוא גם כיהן כחבר אספת המדינה של ויסקונסין, והיה חבר פעיל בלשכת עורכי הדין של המדינה.

ג'רמייה מקליין ראסק נפטר בעיר בה חי, וירוקואה שבוויסקונסין, ב-21 בנובמבר 1893, חודשים ספורים לאחר תום כהונתו כמזכיר החקלאות. הוא נטמן בבית הקברות המקומי. שמו של מחוז גייטס שבוויסקונסין שונה ב-1905 למחוז ראסק.