ג'נין ג'נין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ג'נין, ג'נין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'נין ג'נין
מדינה ישראל והרשות הפלסטינית
טנק ברחובות ג'נין במבצע חומת מגן
צילום אווירי של אזור הקרב בג'נין. במרכז התמונה שטחים בהם נהרסו בתים במהלך הקרב. צולם על ידי צה"ל ב־13 באפריל 2002.

ג'נין ג'נין (בערבית: جنين، جنين) הוא סרט דוקומנטרי שנוי במחלוקת של הבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי, משנת 2002. הסרט הוכן בעקבות הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן". הסרט מומן על ידי יאסר עבד רבו ואנשי הרשות הפלסטינית. הסרט, שמתיימר להיות דוקומנטרי, מביא עדויות לכאורה על פשעי מלחמה שביצע צה"ל בג'נין ובפרט כנגד חייל שלכאורה גנב חפץ מקשיש פלסטיני.

בית המשפט המחוזי במחוז המרכז קבע כי יש בו משום לשון הרע על חייל צה"ל וכי בהצגתו כדוקומנטרי נהג בכרי בחוסר תום לב, אך דחה את תביעת הדיבה שהוגשה נגדו כיוון שאין לחמשת התובעים זכות תביעה. ב-11 בינואר 2021 אסר בית המשפט המחוזי מרכז על הפצה והקרנת הסרט, והורה על החרמת עותקיו והסרתו מיוטיוב.

האירועים שהובילו להפקת הסרט

הפיגוע במלון פארק

ערך מורחב – הפיגוע במלון פארק

בערב ליל הסדר תשס"ב, 27 במרץ 2002, נכנס מחבל מתאבד לחדר האוכל של מלון "פארק" בנתניה. באותה עת שהו בחדר האוכל כ-250 אנשים שהיו בעיצומו של ליל הסדר. המחבל פוצץ מטען חבלה שנשא על עצמו, והפיצוץ הביא להחרבתו של חדר האוכל כליל. 30 מהחוגגים נהרגו וכ-160 איש נפצעו. היה זה שיאו של חודש עקוב דם, שבו נרצחו בפיגועים למעלה מ-135 ישראלים.

מבצע חומת מגן

ערך מורחב – מבצע חומת מגן

יומיים לאחר הפיגוע פתח צה"ל במבצע "חומת מגן", במטרה לחסל תשתיות טרור שגרמו לגל פיגועים בשטח ישראל באותה תקופה. המבצע כלל כיבוש מחדש של רוב הערים הפלסטיניות ולחימה מבית לבית על מנת לעצור מבוקשים ולהרוס את תשתית הטרור. במהלך המבצע נהרגו 497 פלסטינים, נפצעו למעלה מ-1400 אנשים ונעצרו למעלה מ-4000. רבים מהפלסטינים התנגדו בכלי נשק ובכלי נשק מאולתרים לכניסת כוחות צה"ל לערים הפלסטיניות וכך נהרגו במהלך המבצע 29 חיילים ישראלים ולמעלה מ-100 נפצעו. למרות שמבחינת האבדות הפלסטיניות, הקרב הקשה ביותר התרחש בשכם (בו נהרגו כ-70 פלסטינים ו-6 מחיילי צה"ל), הקרב שזכה לתשומת הלב העולמית היה זה שנערך במחנה הפליטים ג'נין בו נהרגו למעלה מ-50 פלסטינים ו-23 חיילים ישראלים.

הקרב בג'נין

ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002

ב-3 באפריל 2002 נכנסו כוחות צה"ל לשטח מחנה הפליטים ג'נין, ששימש בסיס להתארגנות ויציאת מחבלים לשטחי ישראל. לאחר שניתנה לאוכלוסייה במחנה התרעה לעזוב את בתיהם, ניהלו כוחות צה"ל לחימה קשה ביותר עם המחבלים במקום, שכללה הפעלת מטעני חבלה רבים כנגד החיילים, ירי מסיבי לעברם וכדומה. המחבלים התערו באוכלוסייה המקומית שלא שעתה להתראות צה"ל וניהלו את הלחימה מקרבה. צה"ל עשה מאמץ שלא לפגוע באזרחים, ולכן נמנע משימוש בתקיפות מטוסים או ירי ארטילרי. במהלך הלחימה, באחת התקריות, נתקל כוח מילואים של צה"ל במארב מחבלים ונהרגו 13 לוחמים. בתגובה עבר צה"ל לשימוש בדחפורי די-9 משוריינים והחל להרוס בתים שמהם בוצע ירי או הכילו מטעני חבלה. בלחימה במחנה נהרגו 23 חיילים ונפצעו כ-60, ונהרגו כ-65 פלסטינים, חלקם אזרחים, ונגרם נזק רב לרכוש.

בזמן הלחימה ולאחריה לא הותרה כניסת כלי תקשורת למחנה. שמועות וטענות שנטענו על ידי פלסטינים ואף שודרו בכלי תקשורת ברחבי העולם כמידע אמין וודאי, כאילו בוצע טבח על ידי צה"ל, הוכחשו על ידו מכל וכל. טענות אלה נתגלו מאוחר יותר כלא נכונות, ומספר ההרוגים המדווח כמוגזם. אף האו"ם וארגוני זכויות אדם הסכימו כי לא היה טבח.[1]

תמצית הסרט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

כחלק מהמלחמה התקשורתית לאחר האירועים, מוחמד בכרי וצוותו נכנסו למחנה הפליטים ג'נין בסוף חודש אפריל 2002, והסריטו תגובות של תושבי ג'נין על האירועים שהתרחשו, במטרה "להשמיע את הצד הפלסטיני".

הסרט מתאר את הלחימה בג'נין מנקודת המבט של התעמולה הפלסטינית ובהצמדות לנרטיב שצה"ל ביצע טבח במחנה. הוא כולל עדויות של פלסטינים בהן נטען שצה"ל ביצע במחנה פשעי מלחמה חמורים, כולל הריגה מכוונת של אזרחים. הסרט כולל גם האשמות חמורות, ביניהן סצנה הגורסת שצה"ל השתמש בטנקים ונגמ"שים לדרוס פצועים, ומציגה סרט שלכאורה מוכיח זאת (הסרט, התברר מאוחר יותר, הורכב מהדבקה של שני סרטים שונים - טנקים נוסעים, ופצועים פלסטינים - שלא היו קשורים ביניהם).

בכרי הודה שהייתה מגמתיות מסוימת בעריכת חלק מהסצינות אך טען שלא עשה זאת במזיד.[2] אנשי הרשות הפלסטינית ובהם שר ההסברה הפלסטיני, יאסר עבד רבו, השתתפו במימון הסרט.[3]

הפולמוס סביב הסרט

פסטיבלים ופרסים

הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם בנוכחותו של מוחמד בכרי, ואף זכה בפרסים שונים: ב-2008 באמסטרדם[4] ב-2010 בסינמה ג'נין[5] ב-2010 באוניברסיטת בוסטון[6] כמו כן בכרי זכה בשני פרסים[7] האחד בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי Carthage על בימוי סרטו זה. והשני פרס חירות הדיבור בפסטיבל ברלין.

פסילתו במועצה לביקורת סרטים

הסרט הוקרן בסינמטק ירושלים ובסינמטק תל אביב, ולאחר מכן הוגש למועצה לביקורת סרטים על מנת לקבל אישור להקרינו בהקרנה מסחרית בבתי הקולנוע בישראל. המועצה החליטה ברוב של 8 מול 3, לאסור את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל. המועצה שלחה למוחמד בכרי הודעה על החלטה, ובו נימקה את החלטתה בטיעונים הבאים:

  1. מדובר בהצגה מסולפת של אירועים במסווה של אמת דוקומנטרית העלולה להטעות את הציבור.
  2. מדובר בסרט תעמולה המציג באופן חד-צדדי את עמדת הצד עמו מצויה מדינת ישראל במצב מלחמה ובעת שמלחמה זו עדיין נמשכת ואין זה ראוי שהמועצה תיתן יד והכשר להקרנתו.
  3. מדובר בסרט הפוגע פגיעה קשה ברגשות הציבור העלול לחשוב בטעות, כי חיילי צה"ל מבצעים באופן שיטתי ומכוון פשעי מלחמה, וזאת בניגוד מוחלט לאמת ולממצאים העובדתיים בבדיקות שנערכו על ידי צה"ל ועל ידי גורמים בינלאומיים.
  4. הצגת האירועים גובלת בהסתה ויוצרת דה-לגיטימציה לעצם קיומה של מדינת ישראל.
  5. עקרונות היסוד וטבעה של דמוקרטיה שאינה חפצה לאבד עצמה לדעת מחייבים, לטעמה של המועצה, להימנע ממתן אישור והכשר להקרנת הסרט האמור.

העתירה לבג"ץ

ערך מורחב – בג"ץ בכרי נגד המועצה לביקורת סרטים

בתגובה להחלטת המועצה לביקורת סרטים החליטו מוחמד בכרי ו"פורום היוצרים הדוקומנטריים" להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בטענה כי החלטת המועצה לביקורת סרטים אינה סבירה באופן קיצוני, פוגעת בחופש הביטוי והיצירה, ותוך חריגה מסמכותה משום שלטענתם המועצה אינה רשאית לערב שיקולים מדיניים בהחלטותיה או לפסול סרטים שלדעתה הם שקריים. בעתירתם ביקשו מבג"ץ כי יבטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים.

בתגובה לעתירה טענה המדינה כי הסרט מסולף, שקרי, ומעוות את המציאות. המדינה טענה כי פסילת הסרט מחויבת בשל הסכנה הטמונה לשלום הציבור ורגשותיו. כמו כן הצטרפו לעמדת המדינה משפחותיהם של חיילי צה"ל שנפלו בקרבות וכן לוחמים שנטלו חלק בקרבות, שסיפרו על הקרבות שהתרחשו במקום ושיתפו את בית המשפט והציבור בתחושתם הקשה לנוכח העיוות הרב שמשתקף בסרט, המשמיץ אותם על לא עוול בכפם.

ב-11 בנובמבר 2003 החליט בג"ץ פה אחד לקבל את העתירה, לבטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים, ולהתיר את הקרנתו של הסרט בבתי הקולנוע בישראל כשהוא מסתמך על בג"ץ קול העם. מנימוקי ההחלטה: חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בשיטה הדמוקרטית. על מנת לפגוע בו יש להראות כי קיימת סכנה ודאית לפגיעה בסדר הציבורי. לא ניכר כי כך הדבר במקרה זה. יתר על כן, יש לתת לציבור לשפוט בעצמו את תכניו של הסרט ולקבוע מהי האמת. כמו כן, התייחס פסק הדין לעובדה שהסרט נאסר להקרנה רק בבתי הקולנוע, אולם לא בערוצים אחרים, מה שמוריד מאפקטיביות החלטת המועצה לביקורת סרטים.[8]

תביעת הדיבה

בעקבות הקרנת הסרט בסינמטקים של ירושלים ותל אביב הגישו חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה תביעת דיבה נגד יוצר הסרט, מוחמד בכרי והסינמטקים שהקרינו אותו, בטענה שבסרט פורסמה לשון הרע חמורה ביותר אודות החיילים, שנלחמו בג'נין, והם הוצגו בו כפושעי מלחמה.

ב-25 בנובמבר 2007 הגיעו התובעים והסינמטקים להסכם פשרה שבו יפצו הסינמטקים את החיילים ב-40,000 ש"ח והסינמטקים יוסרו מהתביעה. בעקבות החתימה על הסכם הפשרה נמשך המשפט רק נגד בכרי.[9][10] ב-29 ביוני 2008 נדחתה תביעת הדיבה בבית המשפט המחוזי. בפסק הדין נקבע שבסרט יש משום לשון הרע על חיילי צה"ל וכי בכרי נהג שלא בתום לב, אך כיוון שזו מופנית כלפי ציבור שלם, אין לחמשת התובעים זכות תביעה.[11] באוקטובר 2008 ערערו התובעים לבית המשפט העליון.[12] לתביעתם הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז שהחליט לא להגיש כתב אישום נגד בכרי, אך כתב לבית המשפט כי "בית המשפט טעה בדחותו את התביעה בגין לשון הרע וכי בנסיבות העניין, ללוחמים זכות תביעה אישית ולפיכך יש לקבל את ערעורם".[13]

במהלך הדיון בבית המשפט העליון הציעו השופטים פשרה, על פיה בכרי יודיע שהסרט אינו דוקומנטרי ויתנצל בפני הלוחמים. בכרי הסכים תחילה להכריז כי הסרט אינו דוקומנטרי ולהתנצל בפני התובעים, אולם התובעים הודיעו כי יסכימו רק למחיקת כל הקטעים המכפישים שבגינם הוגשה התביעה, וטענו כי התבטאויותיו מוכיחות שהתנצלותו תהיה מן השפה ולחוץ. בעקבות סירובם חזר בו גם בכרי והצהיר כי לעולם לא יתנצל.[14] ביולי 2011 דחה בית המשפט העליון את הערעור.[15]

בפסק-דינו של בית המשפט העליון הביעו שלושת השופטים (מרים נאור, יורם דנציגר ויצחק עמית) מורת-רוח רבה מן הסרט "ג'נין ג'נין". הם קבעו שמדובר בסרט גדוש שקרים, ואף הוסיפו וקבעו, שאי האמת שבסרט אינה תוצאה של טעות או של רשלנות מצד בכרי, אלא כוונה מפורשת שלו לעוות את המציאות כדי להכפיש את לוחמי צה"ל. שופטי בית המשפט העליון קבעו, כי הסרט מציג את חיילי צה"ל כ"אחרון פושעי המלחמה וכאחרון הרוצחים". הם אישרו את קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בכרי יצר את הסרט בחוסר תום-לב. עם זאת, לאור הוראת ס' 4 לחוק איסור לשון הרע, הקובעת שלא ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע על "ציבור", הם ראו עצמם מנועים מלקבל את הערעור. שלושת השופטים לא הסתירו את אי הנחת שלהם ממה שהם הגדירו כ"תוצאה הקשה" של הערעור (היינו, דחייתו). אות להסתייגותם הגדולה מבכרי ומסרטו, ניתן למצוא גם בכך, שאף שהוא "זכה" בערעור, הם קבעו שאין לזכות אותו בשיפוי מן הלוחמים בגין הוצאותיו בערעור.

עם כניסתו של יהודה וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ובמשך השנים, ביקשו החיילים מווינשטיין שיצטרף אליהם בתביעה נגד יוצר הסרט, אך הוא לא נענה לבקשתם. ב-2012 הוחל בגיבוש חוק, שיוציא מידיו של היועץ המשפטי את ההחלטה בעניין, במגמה ללחוץ על וינשטיין לאשר את התביעה. בשנת 2013 הוגשה הצעת חוק בעניין, בוועדת חוקה חוק ומשפט, ובחוות דעת כתובה, וינשטיין התנגד לה. ב-2014 פנו הלוחמים בשנית לווינשטיין שיתבע את בכרי על דיבה, אך הוא התמיד בסירובו.[16]

עם כניסתו של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ביקש ממנו אחד הקצינים שלחמו בג'נין ומוצג בסרט של בכרי שיצטרף אליהם בתביעה נגד יוצר הסרט, ומנדלבליט נענה לבקשתו.[17] בספטמבר 2020, קבע מנדלבליט כי ליוצר הסרט ג'נין ג'נין לא עומדת הגנה מפני תביעת לשון הרע וקבע כי "הסרט 'ג'נין, ג'נין' ועלילות השווא השקריות והמופרכות הכלולות בו פוגעים פגיעה קשה, עמוקה וממשית ברגשות חוגים רחבים בציבור כולו, בחיילי צה"ל, במשפחות השכולות ובלוחמים אשר נשלחו על ידי מדינת ישראל וצה"ל לחרף את נפשם בקרב נגד פעילי הטרור בסמטאותיו של מחנה הפליטים ג'נין".[18] בינואר 2021 אסר בית המשפט המחוזי מרכז את הקרנת הסרט וחייב את יוצרו מוחמד בכרי בתשלום פיצויים בסך 175,000 ש"ח לסא"ל במיל' ניסים מגנאג'יו ועוד 50,000 ש"ח הוצאות משפט.[19][20]

תגובות לסרט

במהלך טקס יום הזיכרון בנאום הרמטכ"ל תקף הרמטכ"ל אביב כוכבי את הסרט ואמר: " הסרט מציג באופן מעוות ושקרי את המציאות ופוגע בחיילים שלחמו שם".

תגובות לטענות בסרט

ד"ר דוד צנגן, רופא ישראלי ששירת כרופא קרבי בקרב בג'נין כתב מאמר ובו פרט 7 שקרים המופיעים בסרט. המאמר פורסם לראשונה ב"מעריב" ב-8 בנובמבר 2002 ואחר כך תורגם לאנגלית והופץ על ידי משרד החוץ. בין השקרים שהופיעו בסרט והופרכו על ידי צנגן:[21]

  1. מנהל בית החולים בג'נין ד"ר אבו ראלי טען שצה"ל הפציץ את האגף המערבי והשמיד אותו לגמרי. בפועל, לא היה אגף כזה וצה"ל מעולם לא תקף את בית החולים בפגזים ופצצות. בנוסף אבו ראלי התראיין לאל-ג'זירה וטען שצה"ל הרג אלפי אנשים, האשמות שהתגלו כשקר מוחלט.
  2. זקן בן 75 התראיין לסרט וטען שחיילי צה"ל הקימו אותו מהמיטה באמצע הלילה ואז ירו ברגלו. ד"ר צנגן טיפל באותו איש וטען שברגלו לא היו פציעות ירי. הוא נלקח לבית החולים העמק לטיפול אחרי שבית החולים בג'נין סירב לטפל בו.
  3. בסרט מסופר על תינוק שנורה בחזהו ומת מפצעיו אחרי שצה"ל סירב לאפשר לפנותו לבית חולים. צנגן טוען שפציעה כזאת היא קטלנית ופינוי לבית חולים לא היה עוזר. כמו כן, גופת התינוק מעולם לא נמצאה.
  4. האיש שסיפר על התינוק טוען שפתח דרך נשימה לתינוק באמצעות אצבעו, דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינה רפואית. אותו איש טען שטנקים של צה"ל רמסו בזחליהם הלוך ושוב פצועים פלסטינים, דבר שמעולם לא קרה.
  5. בכרי טוען שצה"ל קבר מספר רב של פלסטינים בקבר המוני אך מעולם לא הראה איפה הוא נמצא. כמו כן, 52 הגופות שנמצאו הועברו בסופו של דבר לפלסטינים שיקברו אותם כראות עיניהם.
  6. הסרט טוען שחיל האוויר הישראלי השתמש במטוסי קרב להפציץ את המחנה למרות שבפועל צה"ל הפעיל רק מסוקי קרב שירו אש נקודתית כלפי מטרות ולא ביצעו הפצצת שטיח.
  7. בכרי לא היה בג'נין בזמן הקרב אלא הגיע רק שבועיים אחרי סיומו. הוא מבצע מניפולציות גרפיות בצילומיו, כגון הגדלת האפקט של הבתים ההרוסים והסרת פוסטרים של שאהידים ומחבלים מתאבדים שהיו תלויים על הקירות. צנגן שוב חוזר על ההאשמה השקרית שהופיעה בסרט שטענה שטנקים דרסו פצועים פלסטינים, ומתאר כיצד בכרי ניסה לזייף זאת באמצעות "הדבקת" שני סרטים לא קשורים זה לזה.

צנגן מספר שכאשר הוקרן הסרט בסינמטק ירושלים והוא עלה לבמה כדי להגיב להאשמות שבסרט, הקהל צעק לעברו "רוצח" ואחד האנשים אף ניסה לקחת ממנו את המיקרופון בכוח.[22]

בתגובה לסרט "ג'נין ג'נין" הפיק הבמאי הצרפתי פייר רחוב את הסרט "הדרך לג'נין", המצדיק את פעולת צה"ל בג'נין ומציג את טענות הפלסטינים כשקריות.[23]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Matt Rees,‏ The Battle of Jenin, באתר כתב העת טיים
  2. ^ גואל פינטו, מוחמד בכרי: עשיתי טעות מרה ב"ג'נין ג'נין", באתר הארץ, 23 בפברואר 2005
  3. ^ מיכאל דבורין, מוחמד בכרי מאשר: עבד רבו השתתף במימון הסרט "ג'נין ג'נין", באתר News1 מחלקה ראשונה‏
  4. ^ "ג'נין, ג'נין" וטלי פחימה בפסטיבל קולנוע ישראלי באמסטרדם, עכבר העיר
  5. ^ https://web.archive.org/web/20100806165442/http://cjfestival.com/program.php
  6. ^ http://www.bu.edu/phpbin/calendar/event.php?id=103666&cid=17&oid=0
  7. ^ http://www.ism-france.org/analyses/Declaration-de-soutien-a-Mohammad-Bakri-realisateur-de-Jenin-Jenin--article-13382
  8. ^ בג"ץ 316/03 מחמד בכרי נ' המועצה לביקורת סרטים ואח', באתר בתי המשפט
    אייל הראובני ומרב יודילוביץ', בג"ץ התיר את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין", באתר ynet, 11 בנובמבר 2003
  9. ^ משה ריינפלד, פיצוי ל-5 מילואימניקים בגלל הסרט ג'נין ג'נין, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 26 בנובמבר 2007
  10. ^ נעם ברקן, פיצוי לחיילים על "ג'נין ג'נין", באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2007
  11. ^ פסק הדין בתביעת הדיבה האזרחית ת"א 6053-08-07 בן-נתן ואח' נ' בכרי ואח'
    עפרה אידלמן ונירית אנדרמן, הסרט "ג'נין ג'נין" שקרי, אך בכרי לא יפצה, באתר הארץ, 30 ביוני 2008
  12. ^ רותי אברהם, לוחמי הקרב בג'נין מערערים: דמנו הותר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באוקטובר 2008
  13. ^ יובל יועז, ‏מזוז: לא יוגש אישום נגד מוחמד בכרי על לשון הרע ב"ג'נין ג'נין", באתר גלובס, 5 בינואר 2010
  14. ^ שני גורקביץ'‏, פרשת מוחמד בכרי ו"ג'נין ג'נין": נדחתה הצעת הפשרה, באתר וואלה!‏, 7 במרץ 2011
    איציק וולף, נדחתה הצעת הפשרה בערעור בפרשת 'ג'נין ג'נין', באתר News1 מחלקה ראשונה‏
  15. ^ פסק הדין בבית המשפט העליון: ע"א 8345/08 עופר בן נתן ואחרים נ' מוחמד בכרי, ניתן ב-27.7.2011
  16. ^ החלטה בבקשה לבחון מחדש החלטות שלא לפתוח בחקירה נגד מר מחמד בכרי, באתר של משרד המשפטים, 10 בדצמבר 2014
    עדנה אדטו, ‏וינשטיין: על אף השקרים, לא תיפתח חקירה נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", באתר ישראל היום, 11 בדצמבר 2014.
  17. ^ משה ויסטוך, ‏מנדלבליט החליט לתמוך בתביעת הדיבה נגד יוצר ג'נין ג'נין, באתר כיפה, 20 בדצמבר, 2017,
    איתמר לוין, מנדלבליט: לפצות על "ג'נין ג'נין", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 20 בדצמבר 2017.
  18. ^ מנדלבליט: ליוצר הסרט ג'נין ג'נין אין הגנה מתביעה, באתר סרוגים, ‏24 בספטמבר 2020
  19. ^ ניצחון ללוחמי צה"ל: נאסרה הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין", מוחמד בכרי חויב לשלם פיצויים, באתר ערוץ 7, ‏11 בינואר 2021
  20. ^ גלעד מורג, פסק דין תקדימי: הסרט "ג'נין ג'נין" נאסר להקרנה בארץ, באתר ynet, ‏12 בינואר 2021
  21. ^ Seven Lies About Jenin: David Zangen views the film "Jenin, Jenin" and is horrified, ד"ר דוד צנגן, פורסם במקור ב"מעריב", 8.11.2002, ומתורגם לאנגלית באתר משרד החוץ.
  22. ^ גדעון שניר: הרמטכ"ל נגד הסרט ג'נין ג'נין, באתר ייצור ידע, ‏4 ביולי 2020
  23. ^ THE ROAD TO JENIN

22792575ג'נין ג'נין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27נין_ג%27נין&oldid=2653327"