ג'ון הנקוק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
ג'ון הנקוק (באנגלית: John Hancock, להאזנה (מידע • עזרה), 12 בינואר 1737 – 8 באוקטובר 1793) היה מהאבות המייסדים של ארצות הברית, הנשיא השני של הקונגרס הקונטיננטלי ושל הקונגרס הפרובנציונלי של מסצ'וסטס; המושל הראשון של מסצ'וסטס והאיש הראשון שחתם על הכרזת העצמאות האמריקנית. חתימתו הבולטת של ג'ון הנקוק על ההכרזה, הפכה את שמו לכדי מילה נרדפת למילה חתימה. על פי האגדה הבליט הנקוק את חתימת שמו על מנת לא להשאיר כל מקום לספקות בקשר לזהות החותם, על מנת להתגרות ישירות במלך הבריטי ג'ורג' השלישי.
תחילת דרכו
ג'ון הנקוק נולד בעיר בריינטרי (היום קווינסי) במסצ'וסטס. אביו מת בעודו צעיר לימים ולכן אומץ על ידי דודו – תומאס הנקוק, סוחר מצליח מניו-אינגלנד. לאחר שסיים את בית הספר הלטיני של בוסטון, החל הנקוק ללמוד באוניברסיטת הרווארד וב-1754, כשהוא בן 17, סיים את לימודיו בהצלחה והוענק לו תואר.
לאחר מכן החל ג'ון הנקוק לעבוד בעסקיו של דודו. מ-1760 עד 1764 התגורר הנקוק באנגליה, במטרה לבנות קשרים עם לקוחות וספקים בריטים למען עסקיו של דודו. זמן קצר לאחר שובו מאנגליה מת דודו, והוריש להנקוק את כל הונו ועסקיו, שהפכו את הנקוק לאיש העשיר ביותר בניו-אינגלנד בזמנו.
הקריירה
עסקיו של הנקוק במושבות גרמו לו להיות מתנגד ברור של חוק מס הבולים, שפגע בכלכלת המושבות. חוק הבולים בוטל, אך סדרה של חוקים אחרים הובילו למיסוי הולך וגדל על מצרכי היסוד במושבות. לבסוף הלכו עסקיו והפכו למחתרתיים והוא החל בהברחת זכוכית, עופרת, נייר ותה לאזור בוסטון. ב-1768, לאחר שעגנה בלונדון, הוחרמה ספינתו של הנקוק, ה"ליברטי", על ידי סוכני מכס בריטים באשמת הפרת חוקי המיסים; הדבר גרם להתפרצויות של זעם והתפרעויות בקרב בוסטונאים שהיו תלויים בסחורה שהייתה על סיפון ה"ליברטי". הסחר וההברחות של הנקוק מימנו חלק גדול ממעשי המרד המקומיים כנגד הרשויות הבריטיות. למרות שבתחילה היה רק ממממני ההפיכה ההולכת וקרבה, הפך הנקוק מאוחר יותר למבקר גלוי של השלטון הבריטי. ב-5 במרץ 1774, בציון השנה הרביעית לטבח בוסטון, נשא הנקוק נאום שבו גינה בחוזקה את הבריטים. באותה השנה נבחר הנקוק, בפה מלא, לנשיא הקונגרס הפרובנציונאלי של מסצ'וסטס. תחת הנקוק הקימה מסצ'וסטס קבוצות של "מנטמנים" (Minuteman) – חיילים שטענו שביכולתם להיות מוכנים לקרב בתוך פחות מ-60 שניות. החרם של הנקוק על התה שיובא על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית, הוביל, בסופו של דבר, למסיבת התה המפורסמת בבוסטון.
בזמן המהפכה
באפריל 1775, כשכוונותיהם של הבריטים החלו להתבהר, ברחו ג'ון הנקוק וסמואל אדמס מבוסטון והשתכנו בבית "קלארק-הנקוק" בלקסינגטון, מסצ'וסטס (בית שעומד על תלו עד היום). לבית זה הגיע פול רוויר, בערך בחצות, והספיק להזהיר את הנקוק ואדמס מהחיילים הבריטים הצועדים לכיוון העיר, אזהרה שהיוותה את הסיבה העיקרית לניצחון המושבות בקרב שניטש למחרת (קרבות לקסינגטון וקונקורד). גנרל תומאס גייג' הבריטי ציווה על מאסר הנקוק ואדאמס באשמת בגידה. לאחר תבוסתם בקרב לקסינגטון-קונקורד, הפיצו הבריטים כרזה שהבטיחה חנינה מלאה לכל מי שיניח את נשקו וישוב להיות נאמן לכתר – לכל אחד, מלבד הנקוק ואדמס.
ב-24 במאי 1775, נבחר הנקוק לכהן כנשיא השלישי של הקונגרס הקונטיננטלי השני, כשהוא מחליף את הנרי מידלטון. הוא כיהן בתפקיד זה עד ה-30 באוקטובר 1777, מחליפו היה הנרי לורנס.
בחודש הראשון לכהונתו, ב-19 ביוני 1775, מינה הנקוק את ג'ורג' וושינגטון למפקד העליון על צבא המושבות ההולך ונבנה. שנה לאחר מכן, ב-4 ביולי 1776, שלח הנקוק לג'ורג' וושינגטון את דבר ההחלטה של הקונגרס שקראה לעצמאות המושבות, ביחד עם עותק מהכרזת העצמאות.
משנת 1780 ועד 1785 כיהן הנקוק כמושל מסצ'וסטס (הראשון לכהן בתפקיד זה). כישוריו כנואם וכמתווך היו להערצה. עיקר תרומתו של הנקוק בזמן המלחמה באה לידי ביטוי ביכולתו להשיג מימון וציוד לחיילים האמריקנים; למרות כישורי המסחר האלו, אפילו הוא התקשה להיענות לדרישות הגוברות לבשר למען האכלת הצבא הרעב.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה המשיך הנקוק לייצג את מדינתו ואת האינטרסים שלה בכל מפגשי המושבות. לאחר שנבחר בשנית לכהן כמושל מסצ'וסטס (ב-1787), הוביל את מדינתו לאשרור החוקה הפדרלית של ארצות הברית. ג'ון הנקוק מת ב-1793, כשהוא מכהן את כהונתו השנייה כמושל מסצ'וסטס ונקבר בבוסטון בצמוד לקרבנות הטבח בבוסטון, חברו סמואל אדמס ועוד ממספר האבות המייסדים של ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
25015216ג'ון הנקוק