ינס יאקוב ברצליוס
 | |
| ינס יאקוב ברצליוס | |
| תרומות עיקריות | |
|---|---|
| המצאת הכתיב הכימי המודרני. גילוי היסודות הכימיים: סלניום, תוריום וצריום. גילוי חוק היחסים הקבועים |
יֶנְס יַאקוֹבּ בֶּרְצֶלִיוּס (או ברסליוס; בשוודית: Jöns Jakob Berzelius; 20 באוגוסט 1779 – 7 באוגוסט 1848) היה כימאי שוודי. ברצליוס המציא את הכתיב הכימי המודרני ויחד עם ג'ון דלטון ואנטואן לבואזיה נחשב לאחד מאבות הכימיה המודרנית (ראו גם המהפכה הכימית).
ביוגרפיה
ברצליוס, בן למשפחת איכרים, נולד בלינשפינג שבמחוז אסטרייטלנד בדרום-מרכז שוודיה. סבו, אביו - שנפטר כשברצליוס היה בן שנתיים, ואביו החורג, היו שלושתם כמרים כפריים. ברצליוס למד בבית ספר בעיר וב-1800 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת אופסלה. ב-1802 החל לעבוד כמורה, וב-1807 מונה כפרופסור לרפואה בבית הספר לכירורגיה של סטוקהולם. ב-1808 הוא נבחר לאקדמיה השוודית למדעים. ב-1810 התמזג בית הספר לכירורגיה עם המכון הכירורגי (Chirurgiska institutet), כיום מכון קרולינסקה, וברצליוס מונה כפרופסור לכימיה ורוקחות. באותה שנה הוא מונה כנשיא האקדמיה השוודית למדעים. ב-1818 התמנה למזכיר הקבוע של האקדמיה השוודית למדעים וקיבל תואר אצולה מאת מלך שוודיה. ברצליוס נהג לסייר באירופה ונפגש עם גדולי החוקרים של התקופה. הוא פרש מההוראה ב-1832, הועלה לדרגת ברון ב-1835 ומ-1841 קיבל קצבה שנתית עד סוף חייו מבית הנבחרים השוודי.
זמן קצר לאחר הגיעו לסטוקהולם כתב ברצליוס ספר לימוד בכימיה עבור תלמידי הרפואה שלו, זו הייתה נקודת ההתחלה בקריירה ממושכת וארוכה בתחום הכימיה. בעודו מבצע ניסויים כחלק מכתיבת ספר הלימוד הוא גילה את חוק היחסים הקבועים, שהראה כי חומרים אנאורגניים מורכבים מיסודות שונים ביחס קבוע למשקל החומר. בהתבסס על חוק זה הכין ברצליוס ב-1828 טבלת משקלות יחסיים של האטומים, שבה הוקצב לחמצן המשקל 100, ושכללה את כל היסודות הידועים בתקופה זו. עבודה זו סיפקה הוכחה להשערה האטומית, שלפיה כל התרכובות הכימיות האנאורגניות בנויות מאטומים המצורפים יחד בכמויות של מספרים שלמים. ברצליוס גילה שמשקלם האטומי של יסודות שונים אינו כפולה של משקל המימן, ובכך הפריך את השערת פרואוט (על שם הכימאי האנגלי ויליאם פרואוט (Prout) שכל היסודות בנויים מאטומים של מימן.
על מנת לתמוך בניסיונותיו הוא פיתח שיטה של כתיב כימי שבה קיבלו היסודות תגיות כתובות פשוטות כדוגמת O לחמצן או Fe לברזל – יחד עם היחסים ביניהם בתרכובת באמצעות מספרים. שיטה זו היא השיטה הבסיסית שבשימוש עד ימינו. ההבדל היחיד הוא שבמקום רישום המספר בתחתית האות כמקובל כיום (כדוגמת H2O) השתמש ברצליוס בכתיב עילי.
לזכותו של ברצליוס נזקפים גילוי היסודות הכימיים סלניום, תוריום וצריום, כמו כן היה ברצליוס הראשון שהצליח לבודד את היסודות צורן, טנטלום וזירקוניום. תלמידים שעבדו במעבדה של ברצליוס גילו את הליתיום, הונדיום והלנתן.
לזכותו של ברצליוס נזקפים גם טביעת המונח איזומריה ב-1828, לאחר שנוכח בתוצאות ניסיונותיו של הכימאי הגרמני פרידריך ולר (Wöhler) בחומצה ציאנית, וגילוי תופעת הקטליזה, שבה חומר (המכונה זרז) מסוגל להאיץ מהלכן של תגובות כימיות, כאשר הזרז עצמו משתתף בתגובה אך אינו מתכלה במהלכה, ב-1835.
רישומו של ברצליוס ניכר גם בתחום הביולוגיה. הוא היה האדם הראשון שבצע הבחנה בין תרכובות אורגניות (כאלו המכילות פחמן) ותרכובות אנאורגניות, ובמיוחד הוא נודע כמי שיעץ לכימאי ההולנדי חרארדוס יוהנס מולדר (Mulder) בביצוע המחקר של תרכובות אורגניות כדוגמת קפה, תה וחלבונים שונים. הביטוי הלועזי לחלבון, פרוטאין, נטבע על ידי ברצליוס, לאחר שמולדר שם לב לכך שלכל החלבונים יש כנראה אותה נוסחה אמפירית ושהם כנראה מורכבים מסוג אחד של מולקולה גדולה מאד.
ברצליוס היה כותב-מכתבים פורה, ונהג לייעץ למדענים ידועי־שם רבים כדוגמת מולדר, קלוד לואי ברתולה (Berthollet), האמפרי דייווי, פרידריך ולר ואיילהרד מיטשרליך (Mitscherlich), ואימץ מדענים רבים ידועים פחות. הוא היה פורה גם ככותב מדעי. הוא פרסם למעלה מ-250 מאמרים ומ-1821 ועד 1848 ערך דו"ח שנתי על החידושים בכימיה ובפיזיקה. ספר לימוד הכימיה שכתב יצא ב-5 מהדורות (האחרונה ב-1848) והיה מקובל כספר הקובע בנושא הכימיה.
קישורים חיצוניים
- ינס יאקוב ברצליוס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- כתבי ינס יאקוב ברצליוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרסומים בפרויקט רונברג, פרויקט לשימור כתבים מקוריים מסקנדינביה
- ינס יאקוב ברצליוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ינס יאקוב ברצליוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
35240640ינס יאקוב ברצליוס