ברכה פלאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ברכה פֶּלִאי (20 בדצמבר 1892, סְטארוֹביץ', פלך קייב, רוסיה22 בפברואר 1986,[1] בגבעתיים) הייתה מו"לית ישראלית, מייסדת הוצאת הספרים מסדה והמנהלת שלה במשך עשרות שנים.

תולדות חייה

תחילת דרכה

פלאי נולדה בשם בְּרוֹנְיָה קוּצְנוֹקרוסית: Броня Куценок) לשמואל קוצנוק ושרה לבית רביצב בכפר סְטארוֹביץ' (ברוסית: Старовичи; באוקראינית: Старовичі), מצפון-מערב לקייב שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), הבת הבכורה מתוך שבעה ילדים. אביה היה סוחר עץ אמיד, שסיפק עץ לקרונות הצבא הצארי, ואמה הייתה בעלת חנות המכולת בכפר.

בילדותה הקשיבה לשיעורי תורה, תלמוד ועברית שקיבלו אחיה ממורה פרטי. בגיל 6 זכתה למורה פרטי משלה שלימד אותה לקרוא יידיש, עברית ורוסית. ב-1905 החלה ללמוד בגימנסיה בקייב, אולם נאלצה, עקב פרעות, לשוב לכפר. היא המשיכה בלימודיה ב-1907, וסיימה אותם בהצלחה שלוש שנים לאחר מכן. בהמשך סיימה בית ספר גבוה למסחר בקייב. פלאי יצאה עם אמה החולה בשחפת לטיפולים בסן רמו ובטירול, אולם מצבה של האם החמיר והיא נפטרה. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה שהתה פלאי בסטארוביץ', לשם הגיע מאיר פיליפובצקי (1894–1958)[2] כמורה לילדים היהודים. השניים נישאו באוקטובר 1914, למרות התנגדות משפחתה. הבן אלכסנדר נולד בשנת 1915.[3]

באותה השנה ייסדה וניהלה גימנסיה יהודית לבנים בעיר מאלין (Малин), צפונית לז'יטומיר. המהפכה הבולשביקית גרמה לבריחת יהודים רבים לעיר, ולבית ספרה נרשמו 400 תלמידים. התקדמות הכוחות הבולשביקים אילצה את המשפחה להימלט מן העיר חזרה לכפר, וכיוון ששניהם נחשבו קפיטליסטים (מאיר הקים בעיר מפעל לשקים) לא יכלו לחזור בעקבות ניצחון הבולשביקים.

באחת מן הנסיעות של מאיר, שבהן הוביל סוכר לאודסה, הוא פגש במנחם אוסישקין, שהציע לו לעלות לארץ ישראל על סיפון האנייה "רוסלאן" שהייתה יוצאת משם ליפו. אובדן מקור ההכנסה, מלחמת האזרחים וחינוכו הציוני של מאיר גרמו למשפחה לעזוב את אוקראינה והם עלו לארץ ישראל דרך קהיר ביולי 1921 בלא שידעו דבר על תנאי המחיה בארץ אז.

בארץ ישראל

המשפחה התיישבה בעיר הצעירה תל אביב והתערתה בחוג החברתי והספרותי המתפתח של העיר. ברוניה עברתה את שמה לברכה, ובשנת 1922 נולדה בתה שרה. באוגוסט אותה שנה פתחה ברכה ספרייה ציבורית בשם "אחיעבר" בשני חדרים מושכרים בשדרות רוטשילד. המיזם התאפשר בעזרת הלוואה בסך 30 לירות שלקחה מאחד הבנקים. משלוח הספרים הראשון (בעברית, רוסית וגרמנית) הוזמן בברלין.

לאחר זמן מה שינתה הספרייה את שמה ל"מוריה" והחלה לשמש לזמן מה כיבואנית ומפיצה של ספרים בתחומי המדע, החקלאות וההנדסה לחנויות הספרים המעטות שהתקיימו אז בארץ ישראל. הוצאת הספרים דביר הייתה שותפה במוריה.

ב-1923 ארגנה פלאי תערוכה של ספרים עבריים שהודפסו ביישוב, בעקבות פנייה של גדוד מגיני השפה, שהוקם באותה שנה ופעל לביסוס וחיזוק השפה העברית ביישוב.

כבר בשנת 1924 הפכה מוריה למקום המפגש המרכזי לחוג הספרותי ולאנשי הרוח של תל אביב. בנוסף, הפכה הספרייה לאחד מן המשווקים הסיטונאים הראשיים של ספרים מיובאים ומקומיים ביישוב. פלאי הנהיגה את שיטת המכירה ב"תשלומים" ופתחה סניפים נוספים של "מוריה" בירושלים, חיפה, פתח תקווה וטבריה. גדוד מגיני השפה בשנת 1926 יזמה את שוק הספרים הראשון, שהתקיים בשדרות רוטשילד. היריד נמשך יום אחד ובמהלכו נמכרו הספרים בהנחה של 25 אחוז. עם השנים התפתח האירוע והפך לשבוע הספר העברי.

המשבר הכלכלי העולמי של 1929 הביא עמו מיתון, ירידה חדה במכירות ובתשלומים ומוריה מצאה את עצמה, כחברות רבות ביישוב, על סף פשיטת רגל. על מנת להציל את העסק המשפחתי החליטה ברכה להמשיך את שיווק הספרים ובמקביל לנסות ולמכור את הספרים שנותרו במלאי. מאיר, בעלה, נכנס כשותף לחברת "הפלס" שעסקה בנדל"ן, בנייה, ביטוח ומוצרי קוסמטיקה.

הוצאת מסדה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הוצאת מסדה

בשנת 1930 החלה את פעילות הוצאת הספרים "מסדה" בביתה. ב-1932 ייסדה את ההוצאה רשמית ברחוב הרצל בתל אביב והקימה את דפוס פלאי, שבו הודפסו ספרי ההוצאה. המיזם הראשון שהפיקה ההוצאה היה "האנציקלופדיה הכללית" בעריכת פרופ' יוסף קלאוזנר. מיזמים נוספים מרובי-כרכים היו תנ"ך בפירוש ש"ל גורדון, היסטוריה של המוזיקה באירופה, האנציקלופדיה לפסיכולוגיה, "אנציקלופדיה מסדה" בחמישה כרכים, אנציקלופדיה תרבות, אנציקלופדיה תרבות ועלום התרבות שתורגמו במקור מאיטלקית (הוצאת פאבי) ואנציקלופדיה לנוער "אביב".

פלאי שיתפה פעולה גופים נוספים, הבולט שבהם היה מוסד ביאליק. במסגרת שיתוף פעולה זה הופקו "מלחמות היהודים" של יוספוס פלביוס, וכן סדרת ספרי אמנות הציור בצבע, שכללה כרכים על רפאל, מיכלאנג'לו ולאונרדו דה וינצ'י.

בניהולה, זכתה ההוצאה להצלחה כלכלית, רכשה נכסי מקרקעין ונמנתה עם הוצאות הספרים המובילות בארץ. גולת הכותרת של מסדה היה מיזם האנציקלופדיה העברית, שבנה, אלכסנדר פלאי, יסד והיה מנהל המערכת שלה עד שנות ה-80 של המאה ה-20.

ברכה פלאי פרשה מניהול מסדה לאחר יום הולדתה ה-90 וחילקה את מסדה לשניים: הוצאת "מסדה" - המחלקה העברית, שנוהלה על ידי נכדה יואב ברש, ו"מסדה פרס", שכללה את האנציקלופדיה העברית והמחלקה האנגלית והייתה בידי בנה אלכסנדר.

בשנת 1979 הוענק לה התואר יקירת העיר תל אביב.

בשנת 1984 פרסמה פלאי את האוטוביוגרפיה שלה, "חיים של ברכה". ברכה פלאי נקברה בבית העלמין קריית שאול לצד בעלה, שנפטר ב-1958.

ספרה

  • ברכה פלאי, חיים של ברכה, גבעתיים: מסדה, 1984.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תאריך הפטירה המדויק על פי ברכה פלאי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "מאיר פלאי (פיליפובצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1139; יוסף קלוזנר, ר' מאיר פלאי ז"ל, בעל "מסדה": שלושים לפטירתו, מעריב, 23 במאי 1958; נר מאיר: קובץ מוקדש ליום השנה לפטירתו של מאיר פלאי ז"ל, תל אביב: מסדה, תשי"ט.
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "אלכסנדר פלאי (פילופובצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5102; מרב יודילוביץ', נפטר מייסד האנציקלופדיה העברית, באתר ynet, 27 במאי 2007.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0