קוד לבוש
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
קוד לבוש הוא מערכת של כללים המגדירה את אופי לבושו של אדם בנסיבות מוגדרות. קוד הלבוש עשוי להכיל ירידה מדויקת לפרטי הלבוש הנדרשים, היוצרת מדים, ומנגד הקוד עשוי להותיר לאדם מידה רבה של חופש בחירה במסגרת מערכת כללים זו.
קביעה של קוד לבוש
קוד לבוש עשוי להיות מעוגן בחוק. כך לדוגמה במדינת ישראל קובע החוק קוד לבוש "צנוע והולם" לאלה הבאים בשערי בתי-הדין הרבניים בישראל[1], "תלבושת הולמת" למבקרים בכותל המערבי[2], "לבוש הולם" לנהגי מוניות המסיעים נוסעים מנמל התעופה בן-גוריון[3].
קוד לבוש עשוי אף להיקבע על ידי ארגונים וגופים פרטיים ולחייב את כל המבקש להיכנס בשערי מוסדותיהם, כך למשל, יכולה מסעדה לחייב את לקוחותיה ללבוש חולצה, או לנעול נעליים (דרישה המופיעה לעיתים במסעדה הסמוכה לחוף הים, מקום שבו צורת הלבוש אינה מובנת מאליה).
קוד לבוש בדת, בתרבות ובאמנות
יש וקוד הלבוש קבוע במנהגים תרבותיים של חברות שונות, כך למשל, בחברות רבות קיים קוד לבוש לכלות, או לאלמנות.
דתות שונות מכילות קוד לבוש כחלק ממערכת הציוויים הדתית, או שקוד הלבוש נהוג בקרב מאמיני הדת כדי לסמל את דבקותם בה[4].
הקוראן מציב קוד לבוש למאמינים. לנשים, הוא מדגיש את הצניעות: "ואמור לאישה המאמינה להשפיל את מבטה ולשמור על איבריה האינטימיים, ולא להציג את קישוטיה (על פי הפרשנות האסלאמית, צורת הגוף והשיער) לבד מאלה שבדרך כלל חשופים (על פי הפרשנות, פניהן וידיהן) ולמשוך את כיסויי הראש ... ושלא תציג את קישוטיה אלא לבעלה, אביה, אבי בעלה, בניה וכו'" (סורה א-נור, 31). קרובים אלה מכונים ה"מהרהם" שלה. לגברים יש קוד לבוש קשוח פחות: עליהם להיות מכוסים מהברך ועד למותניים.
בתרבות העסקים היפנית מתקיים קוד לבוש רשמי של חליפות עסקים ועניבות. בקיץ 2005 פתחה ממשלת יפן במסע התעמולה Cool Biz להתייעלות אנרגטית על ידי העלאת טמפרטורת המזגנים במשרדי ממשלה והמליצה על לבוש אוורירי יותר, ללא מקטורן ועניבה. הדבר התקבל במבוכה ובלבול מצד העובדים, בעיקר כי אצל עמיתיהם במגזר הפרטי לא השתנה קוד הלבוש.
הבדלי מגדר
בחברה המערבית טוקסידו הוא קוד לבוש רשמי לחליפת שרד לגברים, המשתתפים באירוע המתקיים בשעות הערב או לאירועים רשמיים אחרים המחייבים קוד לבוש זה. נשים המגיעות לאירוע כזה נדרשות ללבוש שמלת קוקטייל או שמלת ערב ארוכה.
קוד לבוש בבתי ספר
במדינות רבות בעולם קיים קוד לבוש בבתי הספר, המחייב לעיתים את התלמידים בלבישת מדים ("תלבושת אחידה"). יש הטוענים כי תלבושת אחידה תורמת לקידום המשמעת בקרב התלמידים, לעידוד הלמידה ולהפחתת האלימות[5]. באזורים בארצות הברית בהם קיימים מאבקים אלימים בין כנופיות, קוד לבוש בבית הספר אוסר על פרטי לבוש האופייניים לתלבושתם של חברי הכנופיות, במטרה להפחית את הסיכון למקרי אלימות בתחומי בית הספר.
תלבושת אחידה בבתי הספר בישראל
סוגיית אופי הלבוש בבתי הספר הטרידה את אנשי החינוך בארץ כבר בתחילת המאה ה-20. תלבושת אחידה הונהגה, כיוזמה עצמית של בתי ספר, בזמנים שונים ובמקומות שונים. בית הספר הריאלי בחיפה, לדוגמה, שנוסד ב-1913, הנהיג מסורת זו כמעט מיום היווסדו.
ב-1938 החליטה מחלקת החינוך של הועד הלאומי להנהיג תלבושת אחידה בכל בתי הספר העבריים. לצורך גיבוש המדים התמנתה ועדה בהשתתפות רופא, אמן צייר, מורה לתפירה ואחד היצרנים[6]. המניע המוצהר להחלת התלבושת האחידה היה קידום תוצרת הארץ בענף ההלבשה. נימוקים נוספים שעלו באותה התקופה, הרלוונטיים עד היום: טשטוש פערים סוציו-אקונומיים, פיתוח תחושת השתייכות למוסד ומענה לטרוניה בבקרים: "אין לי מה ללבוש"[7]. שנה קודם לכן, החליטה מועצת עיריית תל אביב על הנהגת תלבושת אחידה בכל בתי הספר בעיר[8].
ההנחיה הארצית לא החזיקה לאורך ימים. עם קום המדינה לא גובשו, ככל הנראה, החלטות מחייבות בעניין. ב-1955 חויבו תלמידי בתי הספר התיכוניים בתל אביב לפקוד את ספסל הלימודים בלבוש אחיד[9][10]. בתי הספר היסודיים בתל אביב נכללו בהנחיה החל מדצמבר 1957.
ב-1958 יצאה הוראה מחייבת מטעם משרד החינוך בנוגע ללבוש האחיד. מדי החורף כללו: חולצות מבד מגבת ומפלנל, אפודות, מכנסיים כחולים או חצאיות כחולות מצמר לבנות. הטרוניות על מחירם הגבוה של המדים לא אחרו לבוא, כבימים ימימה.
ב-1967 החליט אגף החינוך בעיריית ת"א בלחץ ההורים, להתיר לתלמידות התיכון להגיע לבושות במכנסיים בימים קרים וגשומים, "אך לא מסטרץ' ולא צמודים לגוף". עד כה מותר היה לבוא במכנסיים רק עם הצגת אישור רפואי[11].
הנושא המשיך להעסיק את מערכת החינוך גם בעשורים הבאים. כך למשל, הורה שר החינוך, זבולון המר, ב-1978, שאין לחייב תלמידים לקנות וללבוש תלבושת אחידה, כדי לא לגרום להוצאות רבות להורים. בספטמבר אותה השנה יצא חוזר לבתי הספר ממטעם משרד החינוך, שהשתמע ממנו כי קוד הלבוש הוא בגדר המלצה בלבד: "רוב ההורים צריכים להביע את רצונם להנהיג תלבושת אחידה בבית הספר". עוד צויין כי על התלבושת להיות צנועה ופשוטה. בשנת הלימודים המדוברת כבר נעשה ניסיון לבטל את התלבושת האחידה לתלמידי השמינית בבית הספר אליאנס שבתל אביב, כהענקת מנדט של בגרות לתלמידים[12] (ראו תמונה).
ב-2004 המליץ משרד החינוך, תחת השרה לימור לבנת להנהיג תלבושת אחידה בבתי הספר, אך השאיר את ההחלטה לשיקול מוסדות החינוך עצמם, כדי שהעניין יוכרע "בתהליך חינוכי דמוקרטי[13]. באותה השנה הונהגה ב-1,166 בתי ספר בישראל תלבושת אחידה.
בשנת הלימודים תשע"ב, 2010, הונהגה תלבושת אחידה בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארץ, על פי הנחיית שר החינוך, גדעון סער. זכות ההכרעה לגבי תלמידי התיכון, נותרה בידי בית הספר[14].
מקומות עבודה ומעמד חברתי
במקומות עבודה רבים מונהג קוד לבוש אחיד. בחלק מחברות האוטובוסים בישראל, למשל, נהוגה תלבושת יצוגית אחידה.
מקור המונח צווארון כחול מצוי במדים שהיוו קוד לבוש במקצועות התעשייה במאה ה-19. עובדי התעשייה ועבודות הכפיים נוהגים ללבוש בגדים עמידים בפני לכלוך. מאפיין פופולרי של בגדים אלה היה ועודנו בגדי עבודה בצבע כחול. כחול הוא גם הצבע הפופולרי של סרבלי העבודה שלובשים עובדים אלה, שכוללים פעמים רבות את שם החברה מודפס בצד אחד ותג זיהוי עם שם העובד בצד השני. על פי רוב בגדים אלה נרכשים ומסופקים לעובדים על ידי המעביד. הפופולריות של הצבע הכחול בקרב אנשים שעסקו בעבודת כפיים עמדה בניגוד לחולצה הלבנה, שבאופן היסטורי הייתה הלבוש המקובל בסביבת העבודה המשרדית. קוד הלבוש השונה סייע לזהות את המעמד הסוציו-אקונומי אליו השתייכו האנשים. עם זאת, הבחנה זו הולכת ומיטשטשת, ככל שגובר הביקוש לכוח אדם מקצועי ומיומן, ובשל הגידול שחל במשרות במגזר השירותי, שאינן מצריכות עבודת כפיים, אך שכרן נמוך. המונח "צווארון כחול" יכול לשמש גם כשם תואר, המתאר את סביבתו של עובד הצווארון הכחול, לדוגמה: שכונת צווארון כחול, מסעדת צווארון כחול וכו'.
קוד לבוש צבאי
בדומה לשאר צבאות העולם, צה"ל מנהיג קוד לבוש אחיד על חייליו. מדי צה"ל הם המדים הנהוגים בצבא הגנה לישראל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוד לבוש |
- אורלי פישמן, קוד לבוש בפרלמנטים: סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 23 ביוני 2004
- אור קשתי, מחקר: תלבושת אחידה וקימה לפני מורים - לא מועילות למשמעת, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
- רננה כהן, בר גולדברט, תלבושת אחידה בבתי ספר בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 31 באוגוסט 2011
- מדריך לתייר הזהיר: הבגדים שיכניסו אתכם בחו"ל לכלא, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2015
- חן מענית, נא להתלבש בהתאם: האם המעסיק רשאי לקבוע מה תלבשו?, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2015
ונסה פרידמן, ניו יורק טיימס, האם זהו מותו של קוד הלבוש במשרד?, באתר הארץ, 29 במאי 2016- לי ירון, יועצת פרלמנטרית עוכבה לשעה בפתח הכנסת כי לבשה "שמלה קצרה מדי ולא צנועה", באתר הארץ, 11 בדצמבר 2016
- צחי שדה, מי שולט בקוד הלבוש: המאבק המגדרי במקומות העבודה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ "אין להופיע לפני בית-הדין אלא בלבוש צנוע והולם, כולל כיסוי-ראש..." תקנה נג לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
- ^ תקנה 2 לתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-1981
- ^ סעיף 3(ב) לכללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון), התשמ"ג-1983
- ^ Linda B. Arthur, Religion, Dress and the Body. מסת"ב 1859732925
- ^ Rob Killen, Achilles' Heel of Dress Codes: The Definition of Proper Attire in Public Schools. 36 Tulsa L.J. 459
- ^ "תלבושת אחידה לבתי הספר", דבר, 9.2.1938
- ^ "לשאלת התלבושת האחידה", דבר, 30.9.1937
- ^ הרבנות תבעה ממחלקת החינוך של העירייה לא להתיר "מכנסי גברים" לתלמידות. הלמן ענת, "תורה עבודה ובתי קפה: דת ופרהסיה בתל אביב המנדטורית", קתדרה 105 (תשסג) 85-110
- ^ תלבושת אחידה בבתי"ס תיכון - אינה בניגוד לחוק, הצופה, 21 בדצמבר 1955
- ^ ליטל לוין, 20.11.1955 מרד התיכוניסטים בתל אביב בתלבושת האחידה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2011
- ^ לאה פורת, "לאשה ולבית / מכנסיים לבנות בתיכוניים - רק בימי קור וגשם", הארץ, 4.1.1967
- ^ צילה שני, "מדוע הם שונאים את התלבושת האחידה", הארץ, 17.10.1978
- ^ "אתר משרד החינוך, תלבושת אחידה בישראל, חוזר מנכ"ל ס"ד 8(א)
- ^ "סופית: מהשנה הבאה - תלבושת אחידה בבית הספר", אתר ערוץ 2, 7.1.2010
26153413קוד לבוש