בז'ז'ני
 | |
| מראה העיר העתיקה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 טרנופול |
| שטח | 5.8 קמ"ר |
| גובה | 289 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 2,953.45 נפש לקמ"ר (2004) |
| קואורדינטות | 49°27′N 24°56′E / 49.450°N 24.933°E |
בז'ז'ני (באוקראינית: Бережани, בֶּרֶזַ'אנִי; בפולנית: Brzeżany; ביידיש: ברעזשאַן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.
העיר שוכנת כמאה קילומטרים ממזרח ללבוב, וכ-50 קילומטרים מדרום מערב לטרנופול. אוכלוסייתה מונה כ-20,000 איש, וגובהה כ-400 מטרים מעל פני הים.
בימי השואה חלק מיהודי העיר נרצחו בגולגים שבסיביר, ולאחר הכיבוש הגרמני המקום שימש כגטו גם ליהודים מהעיירות הסמוכות, וביניהם רוהטין וסטרטין. רוב יהודי העיר נרצחו.
תולדות העיר
העיר נזכרת לראשונה בשנת 1374, ובשנת 1530 הוענקו לה זכויות עיר בידי זיגמונט הראשון, מלך פולין. משך כמאתיים שנה הייתה העיר בבעלות משפחת האצולה הפולנית סייניאבסקי.
מצודה שנבנתה בעיר במאה ה-17 הצליחה להדוף מהעיר את פשיטות הטטרים והקוזקים, אך לא את גייסותיהם של חמלניצקי ושל השוודים.
בשנת 1772 סופחה העיר לאוסטריה, ובשנת 1867 לאוסטרו הונגריה, ובתקופה זו התפתחה במהירות, עד מלחמת העולם הראשונה, אז עבר בעיר קו החזית, והיא נשרפה פעמיים.
יהודי בז'ז'ני
הידיעה הראשונה על ישיבת יהודים בעיר היא משנת 1563. בשנת 1638 נעשתה הקהילה בעיר לעצמאית, ואף פרשה חסותה על קהילות נרייב ופרמישלן. בשנת 1718 הוקם בעיר בית כנסת מפואר, ולצדו בית מדרש.
.jpg)
החל משנת 1880 היגרו רבים מיהודי העיר לארצות הברית. בשנה זו התמנה לרב הקהילה רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון.
בשנת 1893 הוקמה בעיר אגודה ציונית בשם "בני ציון", ובשנת 1907 נוסד בעיר בית ספר עברי מרשת שפה ברורה. במהלך הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה נשרפו בידי הרוסים בתים רבים של יהודים בעיר, ובקיץ 1918 פגעה בעיר שרפה נוספת. בשנת 1920 סבלו יהודי העיר מהתעללות מצד חיילי הצבא הכחול.
בין מלחמות העולם פעלו בעיר המפלגות הציוניות השונות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הצעיר, הנוער הציוני, עקיבא, בית"ר ובני עקיבא.
בשנות השלושים התרבו מעשי האנטישמיות בעיר ובסביבתה, ובמקרה אחד נרצחה משפחה יהודית באחד הכפרים הסמוכים. בתקופה זו נמנו בעיר כ-3,670 יהודים, מתוך כ-10,000 תושבים.
בין רבני העיר נודעו: הרב צבי ב"ר חיים מקולומיאה, הרב יחיאל מיכל היילפרין (מחותנו של ה"פני יהושע"), ורבי שלום מרדכי שבדרון "המהרש"ם מברז'אן",
בשואה
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנס לעיר הצבא האדום, ועד מהרה נאסרה פעילות הארגונים היהודיים בעיר, וחנויות רבות של יהודים נסגרו. פליטים יהודים שהגיעו לעיר ממערב פולין זכו לעזרה חשאית מצד ועד הקהילה, לאחר שהוגדרו על ידי השלטונות הסובייטיים כגורם בלתי רצוי בעיר.
ביום 7 ביולי 1941, לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים לאחר הפצצה כבדה, בעיקר של הרובע היהודי. בימים הראשונים לכיבוש נרצחו כמה עשרות מיהודי העיר בידי גרמנים ואוקראינים. חלקם נורו בפארק העירוני, וחלקם, לרבות נשים, נרצחו בגרזנים בבית הקברות הנוצרי. בד בבד, החלו איכרים אוקראינים לערוך פוגרום ביהודים שהתגוררו בפרברי העיר, תוך שוד דירותיהם. עד מהרה הוטלו על יהודי העיר הגבלות תנועה, והם חויבו לענוד סרט עם מגן דוד על הזרוע.
בראשות היודנרט שהוקם בעיר מונה שמעון קלארר, והוא מנה 24 חברים. על היודנרט הוטל תשלום קנס בסך 300,000 זלוטי, והוא נצטווה לספק לגרמנים דברי ערך, ריהוט ודירות, וכן עובדים יהודים לעבודות כפייה.
ב-1 באוקטובר 1941, יום כיפור תש"ב, צוו כל הגברים היהודים בעיר להתייצב בכיכר העיר לשם רישום לכאורה. במקום זה נערכה בהם סלקציה, במסגרתה הועברו כ-500 עד 700 יהודים לבית הסוהר העירוני, וממנו הועברו במשאיות למחצבות הסמוכות לעיר, שם צוו להתפשט, נורו באש מקלעים, וגופותיהם הושלכו לבורות המחצבה.
באמצע דצמבר 1941, בזמן חנוכה, רוכזו כ-1,200 מיהודי העיר לשם מעבר מגורים לפודהייצה לכאורה. בעת שהובלו בדרך, בסמוך ליער ליטיאטין, נצטוו היהודים להתפשט, נורו במקלעים, ונקברו בקבר אחים. באותה עת ערכו הגרמנים והאוקראינים מצוד אחר צעירים יהודים בעיר לשם שילוחם למחנות עבודה. בחורף 1942-1941 צוו יהודי העיר למסור את פרוותיהם, באיום עונש מוות, ותוך לקיחת בני ערובה להבטחת הדבר. כמו כן, בתקופה זו רצחו הגרמנים מעת לעת את חולי הטיפוס שאושפזו בבית החולים היהודי בעיר.
באביב 1942 הובאו לעיר יהודים מכפרי הסביבה, ומחשש לאקציה נוספת, יהודים רבים ניסו להימלט מהעיר או להכין בה מקומות מסתור. ביום 22 בספטמבר 1942, יום כיפור תש"ג, נכנסו לעיר כוחות משטרה גרמניים ואוקראיניים, והחלו לרכז את יהודי העיר באלימות רבה, תוך רצח מאות יהודים בדירות עצמן. כ- 1,000 עד 1,500 היהודים שרוכזו צוו לשבת בכיכר שלפני בית היודנרט ללא מזון או מים משך כל שעות היום, ובלילה הובלו לתחנת הרכבת, ממנה שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר אקציה זו, במסגרתה נרצחו גם אנשי היודנרט, הוקם בעיר גטו, אשר אליו הובאו יהודים נוספים מהסביבה, ועד מהרה התפתחו בו תנאי צפיפות ורעב קשים. בתקופה זו המשיכה חטיפת יהודים לעבודות כפייה. בראש היודנרט החדש שהוקם בגטו מונה בנימין מיטלמן.
אקציה נוספת התקיימה בעיר בתחילת דצמבר 1942, בימי חנוכה, תוך שילוח מאות יהודים מהגטו לבלז'ץ. בד בבד המשיכו השילוחים למחנות עבודה, ונמשכו הוצאת להורג של יהודים חולים ושל יהודים שנתפסו מחוץ לגטו או סוחרים במזון. במרץ 1943 נורו למוות 12 נשים יהודיות שנתפסו רוכשות מזון מחוץ לגטו.
מ-30 במרץ 1943 ועד 2 באפריל 1943 נערכה בעיר אקציה נוספת, במסגרתה נתפסו כ-300 יהודים, והועברו לבית הסוהר העירוני, ויהודים אחרים נרצחו בדירותיהם. מבין האסורים 89 גברים הועברו למחנה בקאמיונקה, והנשים והילדים נורו בבית העלמין היהודי.
ב- 12 ביוני 1943, ערב חג שבועות, נערכה האקציה האחרונה בגטו, וכ-1760 יושביו נורו למוות. בו ביום הוכרזה העיר רשמית כ"נקייה מיהודים".
ילידי בז'ז'ני שעלו ארצה לפני השואה, וניצולי העיירה הספורים שהגיעו לישראל לאחריה, מתכנסים אחת לשנה לאזכרה במועד האקציה האחרונה שנערכה בעיר[1].
לקריאה נוספת
- רבי צבי הלוי הורוויץ, "ברעזאן", בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח.
- שמעון רדליך, יחד ולחוד בבז'ז'ני: פולנים, יהודים ואוקראינים, 1945-1919; תרגום מאנגלית: איילת סקסטין. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ה 2005.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת בז'ז'ני, בספריית העיר ניו יורק
- בז'ז'ני (Brzeżany), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- בז'ז'ני ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "בז'ז'ני", באתר השטעטל הווירטואלי
- "בז'ז'ני", באתר JewishGen (באנגלית)
- שמעון רדליך, בז'ז'ני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 759–761), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- מפת ברז'אן באמצע הדרך בין קוזובה לרוהטין לצד העיר נראית העיירה סטרטין, מצפון זבארוב ומדרום פודהולץ כולם מרכזים יהודיים ומרכזן של חצרות חסידיות לפני השואה בגליציה.
הערות שוליים
- ^ הספר בז'ז'ני נרייב והסביבה - תולדות קהילות שנחרבו (הוצאה פרטית של ארגון יוצאי בז'ז'ני נריוב והסביבה בישראל ובארצות הברית, שנת תשל"ח, אפריל 1978) מכיל סיפורים אישיים של הדור הראשון של ילידי העיירות האלו שהגיעו לישראל לפני או אחרי השואה. את הספר ערך האדריכל מנחם כץ, שנפטר בחיפה בשנת 2009. רבים מכותבי הזיכרונות בספר כבר אינם בין החיים. כיום בני הדור השני נערכים להעלאת סיפורי זיכרונות על בני הדור הראשון ותרומתם להקמת מדינת ישראל. שמעון רדליך אחד מניצולי העיירה הוציא ספר בשם "יחד ולחוד בבז'ז'ני, פולנים, יהודים ואוקראינים, 1945-1919" על תולדות העיירה.
31769010בז'ז'ני