ברוך בינה
 | |
| בינה, יוני 2013 | |
| לידה |
1950 (גיל: 74 בערך) תל אביב-יפו |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| פעילות בולטת | סגן ראש הנציגות הדיפלומטית בשגרירות ישראל בוושינגטון, סמנכ"ל מחלקת אמריקה הצפונית במשרד החוץ, הקונסול הכללי של ישראל במערב התיכון |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה לביטחון לאומי |
| מקצוע | דיפלומט |
| תפקיד | שגריר ישראל בדנמרק |
ברוך בינה (נולד ב-1950 בתל אביב-יפו) הוא דיפלומט ישראלי בדימוס. שירת בין היתר כשגריר ישראל בדנמרק וסגן ראש הנציגות הדיפלומטית בשגרירות ישראל בוושינגטון, בדרג דיפלומטי של שגריר.
ראשית חייו
ההיסטוריה המשפחתית של ברוך בינה קשורה קשר הדוק להיסטוריה הישראלית המודרנית. סבא רבא שלו, הסופר ש. בן-ציון היה ממקימי תל אביב בשנת 1909[1]. סבו, ברוך בינה (חבר במסדר האימפריה הבריטית וניצול פרעות קישינב ב-1903), שימש כקצין מחוז חיפה[2] ומחוז שומרון בממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל והקים את עיתון "חדשות הארץ", שלאחר מכן יהפוך לעיתון הארץ[3]. בינה גדל בבאר שבע. ב-1969 הצטרף לצבא ההגנה לישראל, שם שירת עד 1974 כאנליסט וקצין מחקר. הוא בעל תארים בהיסטוריה, לימודי המזרח התיכון, מדעי המדינה ומחקרים אסטרטגיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה לביטחון לאומי (שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו, "ישראל והקהילה היהודית באמריקה: אחים במצוקה"). בינה שימש כמזכיר האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ותרם לכתבי עת ספרותיים.
קריירה דיפלומטית
הוא הצטרף למשרד החוץ הישראלי ב-1979. ב-1985 הוא מונה לדובר מדינת ישראל ולקצין העיתונות בניו יורק[4]. בשנים 1991-1992 שימשה בינה כמנהל אגף העיתונות ודוברת משרד החוץ. ב-1992 הוא הועבר לשגרירות ישראל בוושינגטון, שם כיהן כיועץ לענייני הקונגרס של ארצות הברית, ולאחר מכן מונה ליועץ לענייני ציבור של השגרירות. בשנים 1999-2001 שימש בינה כמנהל לענייני הקונסוליות בארצות הברית. כמו כן הוא החזיק במגוון תפקידים של מחקר ותכנון מדיניות, כולל מבקר איכות המחקר. בשנים 2001-2005 כיהן כראש הלשכה הבינלאומית למחקר מדיני במשרד החוץ.
ב-2005 מונה בינה לקונסול הכללי של ישראל במערב התיכון, שבסיסו בשיקגו שבאילינוי, משרה שבה החזיק עד 2008[5]. בתפקידו זה פרסם מאמרים רבים[6]. ב-2 באפריל 2008, בתום שירותו, כיבדה אספה הכללית של אילינוי את בינה על שירותו[7]. בשנת 2008 מונה בינה לסגן המנהל הכללי של מחלקת אמריקה הצפונית ולאחראי על היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית וקנדה במשרד החוץ. הוא שירת בתפקיד זה עד ינואר 2012[8].
בנובמבר 2011 נקרא בינה שוב לוושינגטון הבירה, הפעם כסגן ראש הנציגות הדיפלומטית בשגרירות הישראלית, בדרג שגריר[9][10]. במסגרת זו הוא נאם בפני ארגונים רבים ובהם האספה הכללית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה[11], ה-The Israel Project[12] ואיפא"ק. במרץ 2012, בינה היה הישראלי הראשון שנאם בוועידת ג'יי סטריט[13].
באוקטובר 2012 הודיע משרד החוץ כי בינה ימונה לשגריר ישראל בדנמרק בקיץ 2013[14]. הוא הגיש את כתב האמנתו בספטמבר 2013 ופרש לגמלאות ב-2017.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברוך בינה, זה רק נראה שזה מגליד, אבן חושן, 2017
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Gutmann, Simḥah Alter
- ^ מן ההווה בעיר העתיד, הצופה, 23 בינואר 1947
- ^ דוד תדהר (עורך), "ברוך בינה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 430
- ^ שילה רול, Nobel Prize in Literature Awarded To an Arabic Writer for First Time, באתר הניו יורק טיימס, 14 באוקטובר 1988
- ^
(JUF's "Sanctuary": A Milestone Year (Israel's 60th Anniversary, סרטון באתר יוטיוב
- ^ [1]
- ^ HONORS-BARUKH BINAH
- ^ Barukh Binah - Deputy Chief of Mission, באתר משרד החוץ (באנגלית)
- ^ BINA NAMED ISRAEL'S NEW NO. 2 IN DC, באתר ג'רוזלם פוסט, 17 בנובמבר 2011
- ^ DIPLOMAT: ISRAEL CAN RELY ON THE US, FULL STOP, באתר ג'רוזלם פוסט, 3 במרץ 2012
- ^ Federation Leaders Promote Jewish Causes in Washington
- ^ Middle East experts focus on U.S.-Israel relationship during RNC
- ^ ENVOY CHASTISES J STREET FOR PRESSURING ISRAEL, באתר ג'רוזלם פוסט, 27 במרץ 2012
- ^ Cabinet communique, באתר משרד החוץ (באנגלית)
