בנקאות קואופרטיבית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בנק חברתי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק במוסדות בנקאיים דמוקרטיים שנמצאים בבעלות לקוחותיהם. אם התכוונתם לבנק המביא בחשבון את ההשפעה החברתית והסביבתית של השקעותיו והלוואותיו, ראו בנק אתי.

בנקאות קואופרטיבית (באנגלית: Cooperative banking) היא בנקאות המאורגנת על בסיס קואופרטיבי. מוסדות בנקאות קואופרטיבית מקבלים פיקדונות ומלווים כספים במרבית חלקי העולם. המונח בנקאות קואופרטיבית כולל בנק קואופרטיבי, איגודי אשראי, אגודות בנייה ומוסדות פיננסיים קואופרטיביים נוספים. ראשיתו של הבנק הקואופרטיבי בגרמניה באמצע המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-21 מקיפה הבנקאות הקואופרטיבית מאות מיליוני חברים וטריליוני דולרים ברחבי העולם. מבנקים זעירים של מיקרו מימון בארצות מתפתחות ועד פדרציות של בנקים קואופרטיביים באירופה שבמאזנן נכסים של יותר מטריליון אירו.

היסטוריה

ראשיתו של האשראי השיתופי באגודות הבנייה של סוף המאה ה-18 בממלכה המאוחדת. ב-1775 הוקמה אגודת הבנייה הראשונה בברמינגהם שמטרתה הייתה לאפשר לחבריה לרכוש נחלות ולבנות לעצמם בתים. האגודה גייסה כספים מחבריה באופן חודשי והעניקה להם אשראי לבנייה או רכישה בדרך של הגרלה. אגודות הבנייה התפתחו מאד במרוצת השנים בעיקר במדינות חבר העמים הבריטי כשהן מספקות בעיקר משכנתאות ושירותי חיסכון לחבריהן.

ראשיתם של הבנקים הקואופרטיביים, בדגם הדומה למוכר מתחילת המאה ה-21, היא בגרמניה של אמצע המאה ה-19 עת התפתחו שני מודלים של בנקאות קואופרטיבית.

הרמאן שולצה-דליטש הקים ב-1850 אגודה לאשראי תחת מספר עקרונות:

  1. האגודה פתוחה לכל מי שמעוניין להצטרף.
  2. הון האגודה מבוסס על רכישת המניות של חבריה. מחיר מניה נקבע כך שגם מעוטי יכולת יוכלו להיות חברים.
  3. יסודות דמוקרטיים – ניהול בהצבעה בה לכל חבר יש קול אחד.
  4. הלוואות ניתנו לזמן קצר יחסית.
  5. החברים אחראים לחובות האגודה עד סכום שעומד ביחס לשווי המניה.

קהל היעד של האגודה של שולצה-דליטש היה המוני העם – בעלי מלאכה, פועלים ופקידים. בתוך שנים ספורות הוקמו אגודות נוספות תחת אותם עקרונות ואלה הפכו גם לעקרונות שבבסיס מרבית הבנקים הקואופרטיביים.

במקביל הקים פרידריך רייפאייזן ב-1849 אגודות אשראי שהיו מיועדות בעיקר לחקלאים ביישובים כפריים. לאגודות אלה התקבלו חברים רק באישור אספת חברים אך בלי צורך לרכוש מנייה. החברים היו אחראים לחובות האגודה ללא הגבלה מה שהצריך היכרות קרובה בין החברים. עם התפתחות האגודות קמו ארגונים משותפים לכמה אגודות שאיפשרו את שיפור היעילות של השימוש באשראי בקנה מידה גדול יותר. עד סוף המאה ה-19 התפשט רעיון הבנק הקואופרטיבי ברחבי אירופה ועם ראשית המאה ה-20 החלו לפעול גם הבנקים הקואופרטיביים הראשונים בצפון אמריקה במודל של איגודי אשראי.

מוסדות

בנק קואופרטיבי

בנק קואופרטיבי הוא בנק ששייך לחבריו כך שהם הבעלים וגם הצרכנים של הבנק. בנקים קואופרטיביים ברחבי העולם נותנים מגוון רחב של שירותי בנקאות ופיננסים כגון הלוואות, פיקדונות, חשבונות עובר ושב ועוד. חלק מהבנקים הקואופרטיביים מעניקים גם משכנתאות ושירותי מסחר בניירות ערך. בנקים קואופרטיביים נדרשים בדרך כלל לעמוד באותן אמות מידה בנקאיות כמו בנקים רגילים. בנקים קואופרטיביים הם בממוצע גדולים יותר מאיגודי אשראי. יש בנקים שנסחרים בבורסה לניירות ערך ורבים מהם מספקים שירותים גם למי שאינם חבריהם. המונח בנק קואופרטיבי נפוץ יותר באירופה מאשר בצפון אמריקה. איגוד הבנקים הקואופרטיבים האירופי מונה מספר מאפיינים של הבנק הקואופרטיבי:[1]

  1. מעורבים בכלכלה המקומית – תוך הגעה גם לפריפריה.
  2. הבנק נמצא בבעלות לקוחותיו.
  3. אדם אחד – קול אחד – לכל חבר קול אחד בקביעת המדיניות של הבנק.
  4. מבנה עסקי יציב – על ידי מתן אשראי מגוון.
  5. מימון לכלכלה הריאלית – באיטליה, צרפת גרמניה והולנד מספקים הבנקים הקואופרטיביים 25% - 45% מהמימון למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים.
  6. אחריות חברתית – בפיתוח הכלכלות המקומיות ובהקצאת אשראי.

הבדלים בין בנק קואופרטיבי ובנק רגיל

בנקים קואופרטיביים שונים מבנקים רגילים במבנה הארגוני, במטרות, בערכים המנחים ובמבנה הניהול. בעוד לבנקים קואופרטיביים יש הנהלה, דירקטוריון וכל הגופים כמו בבנקים רגילים. יש להם גם אספה כללית של החברים שמקבלת החלטות אסטרטגיות על דמותו ודרכו של הבנק. מטרתו העיקרית של בנק קואופרטיבי היא טובתם של לקוחותיו=חבריו=בעליו. בשונה מבנק רגיל הוא אינו שואף להגדיל את רווחיו אלא להקטין את העלויות של לקוחותיו ולהעניק להם את השירות הטוב ביותר. רבים מהבנקים הקואופרטיביים משתמשים ברווחיהם כדי להחזיר לחבריהם כסף בהתאם להיקף פעילותם.

קואופרטיבים בכלל ובנק קואופרטיבי בפרט מהווים מענה לחלק מהכשלים במנגנון השוק החופשי. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.

איגודי אשראי

שם המתאר סוגים של מוסדות פיננסיים בנקאיים קואופרטיביים. במדינות שונות התואר הזה ניתן למוסדות בעלי אופי שונה. מה שמשותף לכל איגודי האשראי הוא שהם משרתים רק את חבריהם, בעוד בנק קואופרטיבי נותן שירותים גם למי שאינם חבריו. ההתאגדות באיגוד אשראי היא בדרך כלל על בסיס משותף כמו – קהילה גאוגרפית, מקום עבודה, מוצא אתני וכו'.

פעמים רבות איגודי אשראי פועלים על מנת להעצים את הקהילה אותה הם משרתים. פעילות חברתית במסגרת מפגשים היא דבר נפוץ, בעיקר באיגודי אשראי קטנים, ובארצות מתפתחות.

מסיבות היסטוריות ורגולטוריות, איגודי האשראי נפוצים יותר בצפון אמריקה מאשר באירופה. בארצות הברית מוגדרים איגודי האשראי כמוסד ללא כוונת רווח ונותנים רק חלק משירותי הבנקאות. לעומתם, בקנדה הבנקים הקואופרטיביים נקראים איגודי אשראי, אף על פי שהם נותנים את מלוא השירותים. איגוד אשראי בדרך כלל קטן יותר מבנק קואופרטיבי אך יש גם איגודי אשראי שמגלגלים עשרות מיליארדי דולרים. חלקם משרתים איגוד של איגודי אשראי. איגודי אשראי מנוהלים על ידי דירקטוריון של מתנדבים שנבחר על ידי החברים בהצבעה לפי העקרון של קול אחד לכל חבר.

איגודי אשראי הם לרוב ארגון קואופרטיבי שאיננו נתמך על ידי גופים חיצוניים, אך ישנן חריגות. ישנם איגודי אשראי שהם למטרות צדקה או תמיכה באוכלוסיות חלשות, כאשר אלו נתמכים על ידי קרנות בדומה לעמותות. חלק מאיגודי האשראי המבוססים מפרישים חלק מכספי הרווחים שלהם לקרנות התורמות לאיגודי אשראי המשמשים לפיתוח מטרות חברתיות.

ישנן מועצות שונות המאחדות תחתן איגודי אשראי שונים ברמה הלאומית והבינלאומית כשהגדולה שבהן היא "מועצת איגודי האשראי העולמית" - "WOCCU". איגודי אשראי מרכזיים הם פדרציה של איגודי אשראי, ומאפשרים לאיגודי אשראי שונים הלוואות. כמו כן ישנם מוסדות ביטוח המבטחים איגודי אשראי, חלקם ממשלתיים.

איגודי אשראי בעולם

לפי נתוני איגודי האשראי העולמית בשנת 2010, יש בעולם 52,945 איגודי אשראי ב-100 ארצות, המשרתים 187,986,967 לקוחות ומהווים 7% ממגזר הבנקאות בעולם. סך כל ההפקדות באיגודי אשראי נעים סביב 1.23 טריליון דולר.[2]

איגודי אשראי נפוצים בעיקר ביבשת אמריקה הצפונית-בקנדה וארצות הברית, וחולשים על 43% ממגזר הבנקאות. באירלנד איגודי האשראי חולשים על 70% משוק הבנקאות אך באירופה כולה אינם נפוצים, והם כ-3.5% מכלל המגזר. באסיה אינם כה נפוצים ומהווים כ-2.6% בלבד מהמגזר הבנקאי, שהוא השיעור הנמוך ביותר מבין היבשות השונות, קוריאה היא המדינה שבה פלח השוק הגדול ביותר של איגודי אשראי העומד על 15.7%.

איגודי אשראי משמשים כחלק מתוכניות פיתוח אזורי לחיזוק מעמד הביניים ופתרונות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במדינות המתפתחות, אלו איגודי האשראי נתמכים על ידי קרנות המספקות לעניים הלוואות בריביות אפסיות או ללא ריביות כלל. נפוצים במודל זה הם אפריקה והודו. בהודו לבדה נמנו בתחילת המאה ה-21 כ-10 מיליון חברים באיגודי אשראי, וכ-40 מיליארד דולר בהפקדות. באפגניסטן הושק באותה העת מודל איגודי אשראי המשמש על מנת לשקם את חיי התושבים לאחר המלחמה עם ארצות הברית. באתיופיה הושק פרויקט חינוך בדצמבר 2011, שפועל עם חברי האיגוד, ומקנה להם כלים להתמודד עם השוק, והשכלה פיננסית.

אגודות בנייה

אגודות בנייה קיימות בממלכה המאוחדת, אירלנד ומדינות נוספות, בעיקר בחבר העמים הבריטי. אגודות בנייה דומות לאיגודי אשראי מבחינה ארגונית אך במקום להציע הלוואות לא מובטחות במטרה כללית של קידום רווחת החברים מטרתן העיקרית היא לספק משכנתאות לחבריהן. בעבר הייתה לאגודות הבנייה שייכות לאזור מגורים ספציפי אך עם השנים התאחדו מרבית האגודות למספר קטן של אגודות בנייה גדולות. מאז תחילת המאה ה-21 מספקות רבות מאגודות הבנייה שירותי בנקאות קמעונאית נוספים כמו חשבון עובר ושב, כרטיסי אשראי והלוואות עסקיות.

במאה ה-21

מוסדות בנקאות קואופרטיבית נפוצים בתחילת המאה ה-21 כמעט בכל רחבי העולם. בקרב המדינות המפותחות ישנם בנקים קואופרטיבים בעיקר באירופה ואיגודי אשראי בעיקר בצפון אמריקה. במדינות המתפתחות ישנם הן איגודי אשראי והן בנקים קואופרטיבים בפריסה שונה במדינות השונות. מספרן של אגודות הבנייה פחת בתחילת המאה ה-21 אך הן עדיין מהוות גורם רב משמעות בתחום האשראי במדינות חבר העמים הבריטי. באיגוד הבנקים הקואופרטיבים האירופי חברים נכון לסוף 2011 24 בנקים וארגוני גג ארציים של בנקים קואופרטיביים שמעסיקים 850 אלף עובדים ומשרתים 215 מיליון לקוחות שמתוכם 55 מיליון חברים. יחד הם מנהלים נכסים בשווי 7 טריליון אירו.[3] במועצה העולמית של איגודי האשראי מיוצגים נכון ל-2011 51 אלף איגודי אשראי מ-100 מדינות שבהם 196 מיליון חברים. יחד הם מנהלים נכנסים בשווי 1.5 טריליון דולר.[4]

במשבר הפיננסי

שיעור פשיטות הרגל של איגודי האשראי בארצות הברית במהלך השנים 2008–2010 היה בין שליש לחמישית משיעור פשיטות הרגל של הבנקים המסחריים. לפני המשבר היה שיעור פשיטות הרגל דומה.[5]

בישראל

הבנקאות הקואופרטיבית בישראל החלה בראשית המאה ה-20 עת הוקמו במושבות ויישובים נוספים אגודות בשם "הלוואה וחיסכון". חלק מאגודות אלו הקימו בשנת 1932 בנק קואופרטיבי מרכזי בשם "בנק זרובבל" שסייע לאגודות בהון חוזר, הלוואות מיוחדות ואשראי לטובת רזרבה בנקאית. באותה תקופה הוקמו גם מספר בנקים קואופרטיביים נוספים כמו "בנק אשראי חברה הדדית", "בנק לקרדיט גומלין אגודה הדדית" ועוד. באותה תקופה פעלו כ-20 אגודות שיתופיות שבשמן הופיעה המילה בנק וכמה עשרות אגודות שיתופיות ל"אשראי וחיסכון".[6] בשנת 1937 היו בארץ ישראל 113 אגודות אשראי עם 87 אלף חברים ובשנת 1956 99 אגודות עם 370 אלף חברים. במהלך השנים התאחדו האגודות כך שבשנת 1967 היו רק 17 אגודות שיתופיות לאשראי עם 83 סניפים שהחזיקו ב-8.4% מכלל פיקדונות העו"ש של הציבור.

במהלך שנות ה-70 נקנו מרבית האגודות על ידי בנקים מסחריים והפסיקו את פעולתן הקואופרטיבית. הבנק הקואופרטיבי האחרון לפעול היה בנק קופת העובד הלאומי לאשראי וחיסכון שנרכש על ידי בנק אוצר החייל בשנת 2005. קצת לפני סגירתו היו לבנק 5,600 חברים 2,000 לקוחות ומאזן של 88 מיליון ש"ח.[7]

נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, פועלות בישראל אגודות אשראי קטנות וספורות שאינן מצרפות לשורותיהן חברים חדשים. עליהן נמנות קופת עליה של יהודי בולגריה ואגודת "הלוואה וחסכון" של ותיקי זכרון יעקב.

ביולי 2012 פורסמו מסקנות הועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות בראשות המפקח על הבנקים דוד זקן שהמליצה כחלק מהצעדים לשיפור התחרותיות על הקמה של בנק קואופרטיבי.[8]

ביוני 2012 הקים צוות בראשות דורון שורר, תום דרומי חכים, אורי אופיר, יפעת סולל וקרן-אור און את אופק - אגודה שיתופית לניהול הון בע"מ שמטרתה הקמת בנק קואופרטיבי בישראל.

במאי 2013 פורסם מחקר באוניברסיטה העברית, על ידי צוות בראשות רועי מימרן, בנושא בנקאות קואופרטיבית ואפשרות יישומה בישראל,[9] שהמליץ על חידוש הבנקאות הקואופרטיבית בישראל והציע מודל עסקי לבנק כזה.

ביוני 2014 פורסמה טיוטת הנחיות של בנק ישראל לנושא "אגודות בנקאיות" המגדירה מתווה להקמתו ולקבלת רישיון של בנק כזה בישראל. בפועל ההנחיות נחשבו בפגיעה באפשרות להקים בנקאות קואופרטיבים בכלל מגבלות שונות ודרישות הון גבוהות. ביוני 2016 הודיעה ועדת שטרום, שהוקמה על ידי משרד האוצר ובנק ישראל, על המלצה להקל על הקמת בנקים אגודות אשראי ולהפחית את דרישות ההון.

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנקאות קואופרטיבית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עקרונות הבנק הקואופרטיבי לפי איגוד הבנקים הקואופרטיביים האירופי (EACB)
  2. ^ financial statistics for credit unions and financial cooperatives
  3. ^ על פי נתוני הדו"ח הסטטיסטי השנתי של ה-EACB
  4. ^ על פי הדו"ח הסטטיסטי השנתי של ה-WOCCU
  5. ^ In Pictures: Banks vs. Credit Unions in the Financial Crisis, מאמר של מאט קרופ, באתר The Motley Fool,‏ 22 בנובמבר 2011
  6. ^ ביטאון "רואה החשבון" יוני 2008
  7. ^ בנק ישראל ימנה מנהל מיוחד לבנק קופת העובד הלאומי, דה-מרקר, 14 באפריל 2004
  8. ^ המלצות הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות
  9. ^ בנקאות קואופרטיבית ויישומה בישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22560899בנקאות קואופרטיבית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בנקאות_קואופרטיבית&oldid=745957"