בנק אתי
בנק אתי, אזרחי, אלטרנטיבי או בר-קיימא, הוא הכינוי לבנק המביא בחשבון את ההשפעה החברתית והסביבתית של השקעותיו והלוואותיו.
הגדרת המושג
בנקים אתיים הם חלק מרעיון רחב של אחריות חברתית וסביבתית של המגזר הפיננסי. רעיון זה עוסק גם בהשקעות אתיות, השקעות אחראיות מבחינה חברתית, אחריות חברתית של תאגידים, וכן לסחר הוגן, צרכנות אתית, חרמות צרכנים וכו'. בעוד שלמונח כמו סחר הוגן יש הגדרות בינלאומיות מחייבות הרי שלעניין בנקאות אתית אין הגדרות ברורות כאלו, וישנם מספר לא מבוטל של מודלים שונים בצורת הניהול, חלוקת הרווחים והשליטה.
המאפיינים המשותפים לבנקים אתיים הם שקיפות, יעד חברתי או סביבתי לפרויקטים שהם מממנים, השקעות בעלות סיכון נמוך, ומתן הלוואות בתנאים סבירים לשכבות חלשות באוכלוסייה שבדרך כלל אינן זכאיות לאשראי כלל או שתנאי הריבית הניתנים להן גבוהים ביחס ליכולת ההשתכרות. לבנקים כאלו שולי רווח נמוכים מהמקובל בענף הבנקאות, וחלקם אינם מחלקים דיבידנדים כלל. לבנקים אתיים יש פחות סניפים והם פועלים בעיקר באמצעות שירותי טלפון ודואר ובאינטרנט.[דרוש מקור]
מיקרו אשראי
מיקרו אשראי הוא חלק מתחום המיקרו מימון, כלומר אספקת שירותים פיננסיים לאנשים עניים מאד. מיקרו אשראי הוא הקצאה של הלוואה קטנה מאד ליזמים ובעלי עסקים עניים שאינם יכולים בדרך כלל לקבל שירותים בנקאיים. לאנשים כאלה בדרך כלל אין ערבים, הכנסה יציבה או היסטוריית אשראי, ולכן הם אינם עומדים אפילו בקריטריונים הבסיסיים ביותר לקבלת אשראי בדרכים המסורתיות. מיקרו מימון כולל, פרט להלוואות, גם אפשרות מיקרו חיסכון, מיקרו ביטוח, וכלים פיננסיים חדשניים אחרים.
למרות שמוסדות של מיקרו אשראי ומיקרו מימון קיימים בצורות שונות כבר מהמאה ה-19, הגל הנוכחי של עניין בתחום החל בשנות ה-70 של המאה ה-20, בפרויקטים של הארגון ACCION ושל בנק גרמין של מוחמד יונוס בארצות מתפתחות. בראשית דרכו הוא זכה לזלזול מצד רוב הגורמים בארגוני הפיתוח הגדולים, שלא האמינו ביכולתם ומחויבותם של המיקרו לווים לעמוד בהתחייבויותיהם. כיום הוא נחשב לאמצעי חשוב במאבק בעוני העולמי, והוא מאפשר לאנשים עניים מאד ליזום צורות של תעסוקה עצמית, ליצור הכנסות, ולעיתים קרובות לחסוך ולצאת ממעגל העוני. הצמיחה בהכנסה הפנויה בתורה מביאה לצמיחה כוללת של המשק במדינות אלה. האו"ם הכריז על שנת 2005 כ"שנת המיקרו אשראי הבינלאומית", ומוחמד יונוס זכה בפרס נובל לשלום בשנת 2006. בשל ההצלחה של מיקרו אשראי, החל עניין בתחום גם בתוך תעשיית הבנקאות המסורתית, כאמצעי לצמיחה עתידית בכלכלות המתפתחות.
בישראל החל לפעול ארגון "קיבא"[1] על מנת לספק מיקרו אשראי לשכבות חלשות באוכלוסייה. חברה נוספת בתחום היא "מיקרו פייננס ישראל".
ראו גם
הערות שוליים
