שימור מבנים
שימור מבנים היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית. פעולת השימור כוללת מכלול פעולות שמטרתן להבטיח המשך קיום תקין ושלם של המבנים והאתרים המיועדים. הפרקטיקה של השימור כוללת: הגנה (על ידי גידור או קירוי), תחזוקה, ייצוב, שימור הקיים (Preservation), שיחזור (החזרת האתר לצורה שהייתה בעבר ללא תוספות או שינויים), שיקום (כולל התאמה מחדש), בניה חדשה (רה-קונסטרוקציה על סמך תיעוד), העברה (של המבנה למקום אחר), פרוק והרכבה מחדש, שיכפול (יצירת העתק מדויק, "Replica"), ושימור חזית או פרטים. קיימות מספר גישות של שימור הנובעות מהשקפות עולם שונות וצורות התייחסות שונות לתפקיד המבנה במרקם העירוני או באתר בו הוא נמצא, לחלקו במורשת ההיסטורית ולמאפייניו העיצוביים והאסתטיים.
מטרת השימור
מטרת השימור היא ליצור סביבה עשירה ואיכותית יותר, סביבה שמכילה גם שכבות מהעבר, סביבה מעניינת יותר, שבהרכב העיצובי שלה, הבתים הישנים משמשים כדי ליצור מקום איכותי עם חוויה, מקום שנותן ביטוי פיסי לזהות מקומית, מקום בעל אופי משלו. השימור עוזר לאנשים למצב את עצמם בסביבה, ביחס למקום ולזמן, ומאפשר חיבור של הריקמה החברתית העכשווית, עם המורשת שקדמה לה.
גישות בשימור
- הגישה ההיסטורית, מבקשת שהבניין יספר את סיפור ההיסטוריה של המקום.
- הגישה האדריכלית, מבקשת שהבניין (והסביבה שלידו) יעשירו את חווית המקום.
- הגישה התרבותית, מבקשת שהבניין יתרום לגיבוש של זהות תרבותית מקומית.
שלוש הגישות קיימות. אבל אם נחפש מבחנים אובייקטיביים יותר, להגדרת ערך של בנין או סביבה, כדי שיצדיק פעולה של שימור, נגיע בדרך כלל לפרמטרים עיצוביים, אדריכליים, ויזואלים וקוגניטיביים, שתלויים יותר בבניין עצמו, ויוצרים סרגל הערכה יותר אוניברסלי לאיכות המקום. ערכים אלו מוגדרים היום מקצועית ומושפעים פחות מהעדפות פוליטיות. בישראל, הגישה ההיסטורית עדיין שולטת. באנגליה למשל, זכה מבחן השימור האדריכלי לקונצנזוס רחב. ארגון אונסקו אימץ את הגישה התרבותית ואכן, יש לכלול בהגדרת אופי של אזור לשימור גם מאפיינים תרבותיים וחברתיים.
התועלת המעשית
ערכו של מבנה משומר גבוה יותר מזה של מבנה חדש. השימור מהווה בדרך כלל פוטנציאל לפיתוח איכותי יותר של התכנון ומכאן של הנכס. יזמי נדל"ן משתמשים במבנה לשימור באופן שיעלה את ערך הפרויקט שלהם ומפיקים רווח כלכלי ממורשת התרבות. מאידך לעיתים מאפשרות הרשויות זכויות בנייה מיוחדת באתרים לשימור על מנת להבטיח את האינטרס הכלכלי של המשקיעים שנדרשים מצידם להשקיע משאבים רבים יותר על מנת לעמוד בתקני השימור.
שימור מורשת הבניה והתרבות הוכחה כמקדמת תיירות מעולה. האטרקציה התיירותית, ובמקרה הזה: האזור המשומר, מתנהגת כמו כל מוצר כלכלי. בדיקות כלכליות הוכיחו עליית ערכי הנדל"ן בסביבה המשומרת והגדלת הפעילות העסקית במידה משמעותית.
שימור מבנים במסגרת שקום מרכזי ערים ופיתוחם הוא פרויקט כלכלי חברתי. קשה, אך ניתן לכמת את תועלתו בשיקום המרקם החברתי. נכסי מורשת מהווים כלי ליצירת גאווה והזדהות עם המקום, והם משמשים גם כאמצעי למשיכת תושבים חדשים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר וכן הון השקעתי חדש, וככאלה, הם אמצעי שיקומי לאוכלוסיות חלשות הגרות בסביבתם.
בנוסף יש למנות את הרווח התרבותי האסתטי הסביבתי, ואת מינוף השימור כאמצעי לחינוך ופנאי.
שימור מבנים בעולם
אחד ממיזמי השימור הידועים ביותר הוא תנועת התחייה הגותית שקמה באנגליה בסוף המאה ה-18 ובצרפת באמצע המאה ה-19. מובילי התנועה יזמו שימור מבנים, וכנסיות בפרט, הבנויים בסגנון הגותי לצד בניית מבנים חדשים בסגנון המחקה את האדריכלות הגותית. בצרפת הובילו הסופר ויקטור הוגו, פרוספר מרימה והאדריכל אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק תנועה לשימור, שיחזור והשלמת מבנים מימי הביניים וכנסיות גותיות בפרט, כתגובה להריסת מבני דת וממשל עתיקים במהלך המהפכה הצרפתית.
שימור בישראל
.JPG)
לארץ ישראל מורשת היסטורית רבת שנים וקורות ההתיישבות בה נמשכות על פני חמשת אלפים שנה. תרבות הבנייה של העת העתיקה בארץ ישראל מעוגנת ב"חוק העתיקות", הדן ומבטיח את קיומם של מבנים ואתרים שנבנו עד שנת 1700.
מאז, במרוצת המאות האחרונות, התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והיישוב, אשר יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על טיפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל. המבנים והאתרים, שהם תולדה של התהליכים האלה, נותרו ללא הגנה חוקית. ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין הגימנסיה הרצליה בתל אביב, אשר הובילה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, בחסות ועדת החינוך של הכנסת והחברה להגנת הטבע. בראשית שנות המאה ה-21 החל מינהל מקרקעי ישראל בהקמת מאגר ממוחשב של כל המבנים לשימור ברחבי הארץ. מהפך משמעותי בתחום השימור בישראל התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור ייאלץ לבנותו מחדש, ואף לשלם קנס[1].
נגישות
בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת חוקקו במדינות רבות חוקים תקנות לנגישות בנייה בבניינים ציבוריים. בחוקים ותקנות אלה, הדרישות הארכיטקטוניות הבולטות ביותר הן אלה הבאות להנגיש מבני ציבור למשתמשי כיסאות גלגלים. חוקים אלה חוקקו מתוך אידאל שוויון ההזדמנויות אך תוך התחשבות בצרכים ואידאלים אחרים של החברה. על כן, במדינות רבות חוקי נגישות הבניה מורים מפורשות על הצורך להתחשב גם בשימור ההיסטוריה והתקנות מקלות את דרישות הנגישות ממבנים לשימור. לדוגמה, תקנות הבניה שתוכננו כדי להסדיר את מימוש החוק "Americans with Disabilities Act of 1990"[2] קובעות שיש להרחיב מספר רב ככל האפשר של פתחי דלתות במבנה ציבורי כך שמשתמשי כיסאות גלגלים יוכלו לעבור דרכן. אולם, יש סייגים לתקנות ומערכת תקנות מקלה יותר, במקרה בו סידורי הנגישות יפגעו במאמצי שימור המבנה[3]. פתחי דלתות המצויים בחזית בניין שהוכרזה כחזית לשימור פטורות מהרחבה זו כאשר מרחיבים פתחי דלתות המצויים בחזיתות אחרות. אותן תקנות קובעות גם הקלות בסידורי הנגישות בחדרי השירותים בבניינים שעיצוב הפנים שלהם הוא בעל חשיבות היסטורית. חלק מתאי השירותים הנגישים במבנים כאלה יכולים להיות צרים ולהכיל ידיות אחיזה לאנשים עם לקות בשיווי המשקל במקום להכיל מרחב תמרון לכיסא גלגלים. מעבר לזאת, תקנות אלה פוטרות לחלוטין מגדלורים לשימור המצויים על איים קטנים מכל סידורי נגישות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אמנון בר אור, זמן שימור, הוצאת בבל, 2013
- שימור מבנים ואתרי התיישבות : היבטים ערכיים ומשפטיים, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, ירושלים, תשנ"ה 2005
קישורים חיצוניים
- מינהל שימור - לשימור מורשת התרבות בישראל - אתר האינטרנט של המינהל ברשות העתיקות
- הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות - אתר האינטרנט של הארגון
- יאיר פז, שימור המורשת האדריכלית בשכונות הנטושות לאחר מלחמת העצמאות, קתדרה 88, יוני 1998, עמ' 134-95
רן לוי, הצוללן שהציל קתדרלה: על שימור מבנים, באתר "עושים היסטוריה", 29 בינואר 2012 (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- עידו רוזנטל, יערה שאלתיאל וג'וני פטרסון, המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא: שימור המבנה ושיקומו, באתר האינטרנט של מינהל שימור - רשות העתיקות, יוני 2012
- מיכאל יעקובסון, שימור מבנים בעיר הלבנה - סקירה מקיפה על מתחם לב העיר תל אביב, באתר Xnet, 15 באוגוסט 2012
- מיכאל יעקובסון, איך משמרים את אושוויץ, באתר Xnet, 7 באפריל 2013
- יעקב שפר, הנדסת שימור בישראל: 1988-2013, באתר מינהל שימור - רשות העתיקות, 2013
- מיכאל יעקובסון, העיר הלבנה הגיעה לפלורנטין: שימור מושקע במיוחד ברחוב הרצל, באתר Xnet, 24 במאי 2014
- עפר סבר, אדריכלות - שאלות ותשובות בנושא שימור מבנים ואתרים, באתר "CivilEng - הנדסה אזרחית, בנייה וסביבה"
- ישראל קמחי (עורך), ישן מול חדש בירושלים, מהדורה דיגיטלית להורדה בחינם, באתר מכון ירושלים לחקר ישראל, יולי 2014
אסתר זנדברג, שימור? ההרס הישראלי חוצה מגזרים, סגנונות ותקופות, באתר הארץ, 6 ביולי 2016