בית תה
בית תה הוא מקום מפגש חברתי, בדומה לבית קפה, שבו מגישים כמוצר מרכזי תה ומוצרים נלווים כגון עוגות, עוגיות, וכריכים קטנים, המלווים את השתייה. בדרך כלל יוגשו בבית התה מספר רב של סוגי תה ובמספר אופני הכנה, אם כי ישנם בתי תה המתמחים דווקא בסוג אחד של תה או באופן הכנה אחד. מידת מרכזיותו של בית התה ואופיו משתנים בין התרבויות השונות.
סין
בית התה הסיני (茶館, cháguăn או 茶屋, cháwū) הוא מקום בילוי ציבורי מקביל לבית הקפה המערבי. בתי התה בסגנון קנטון (גואנגג'ואו) מוכרים בערי המערב כניו יורק וסן פרנסיסקו ומוגשות בהם, בנוסף לתה גם ארוחות דים סאם.
שאר אסיה
תרבות בית התה הסיני, המקבילה לתרבות בית הקפה, מתקיימת גם במדינות האזור כגון טג'יקיסטן, מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, דרום-מזרח רוסיה ועוד. בתי תה אסיאתיים בסגנון דומה קיימים גם באיראן ובטורקיה.
יפן
בית התה היפני (chashitsu ,茶室) הוא מקום ייעודי לקיום טקס תה יפני, ואינו מקום בילוי ציבורי אלא מקם שבנוי באופן שישרה אוירה של רצינות ושלמות אסתטית ואינטלקטואלית. בית התה היפני ימוקם לרוב בגן יפני.
אירופה
באירופה בית התה מגיש ארוחות קלות, בדרך כלל בשעות הבוקר המאוחרות או אחר-הצהריים. הקהל הנפוץ בבית התה הוא נשים ובדרך כלל מדובר במקום מעודן, המקפיד על אסתטיקה וייצור ביתי טרי של המוצרים המוגשים בו. בתי תה בסגנון זה נפוצים בכל רחבי אירופה, החל מרוסיה והרפובליקות הבלטיות, דרך גרמניה והולנד ועד לצרפת. בית התה מכונה בצרפתית Salon de Thé, וכך מקובל לכנותו במקומות רבים באירופה.
צפון אפריקה
בתי תה ותרבות תה, המשלבים השפעות בריטיות, צרפתיות וערביות מתקיימת מן המאה ה-19 במדינות צפון אפריקה ממרוקו ועד מצרים. המאכלים המוגשים לצד התה הם מאכלים מקומיים מתוקים וכלי ההגשה הם כלי נחושת וזכוכית ייעודיים. במרוקו נהוג טקס הגשת תה מפורט הכולל כוסות עם עיטורי זהב, טס נחושת ייעודי (סנייה) וקנקן למזיגה מגובה רב (בראד), התה מוגש עם עלי נענע או שיבא (זוטה לבנה).
אנגליה, ארצות הברית, אירלנד וקנדה
התרבות הבריטית מיסדה את תרבות התה סביב שעת התה, הכוללת מבחר מאכלים ייעודיים, כלי חרסינה וסוגי חליטה ייעודיים. בית התה נקרא באנגלית בדרך כלל Tearoom.
מקומות הקרויים "בית תה"
אחד מבתי התה הידועים בעולם הוא בית התה של בבינגטון הממוקם בצמוד למדרגות הספרדיות ברומא, ופועל מאז שנת 1897.
בניו יורק קיימת מסעדה מפורסמת, חדר התה הרוסי, על שם בית-תה בסגנון רוסי שהוקם ב-1926 עבור מהגרים רוסים.
בית התה של היטלר היה מבנה מעוגל שנבנה בביתו הפרטי, במעבה חורש טבעי, כקילומטר מברגהוף שבבוואריה. בשביל המוליך בין הבית לבית התה נהג היטלר לטייל מדי יום כאשר שהה במקום.
בירושלים קיימים שני בתי תה, אחד במרכז העיר ואחד בעין כרם.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 יזם הרב ברנרד הוך, מנהלו של ארגון "בית הלל" ודיקן הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, את הקמתו של מועדון סטודנטים בסגנון "בית תה" במרתף בית הכט. בית תה זה התנהל במקביל ובתחרות עם בית תה שפעל ברחוב יפה נוף 120.
לקריאה נוספת
- עתליה קרני, קסם בית התה - אדריכלות ביפן ומודרניזם אירופי, הוצאת רסלינג, 2019.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי תה |
- תרבות התה הסינית (באנגלית)
- הסברים מפורטים על מבנה בית התה היפני (באנגלית)
- טקס התה המרוקאי (בעברית)
