המדינות הבלטיות
המדינות הבלטיות הן שלוש מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: ליטא, לטביה ואסטוניה. יש מדינות נוספות השוכנות לחופי הים הבלטי, אך השם "המדינות הבלטיות" ייחודי למדינות אלה בלבד. לפני מלחמת העולם השנייה התייחסה ברית המועצות אל פינלנד כאל המדינה הבלטית הרביעית.
במאה ה-19 היו המדינות הבלטיות חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, זכו שלוש המדינות בעצמאות. בשנת 1940, בהתאם לפרוטוקולים הסודיים של הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, שנחתם ב-23 באוגוסט 1939 בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות, סיפחה ברית המועצות את המדינות הבלטיות וחלק משטחה של פינלנד. בשנת 1941 כבשה גרמניה את המדינות הללו, ובשנת 1944 הן חזרו לשליטתה של ברית המועצות, והפכו ל"רפובליקות סוציאליסטיות סובייטיות" במסגרתה.
באוגוסט 1991, חודשים אחדים לפני קריסתה של ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהמדינות הבלטיות על חידוש עצמאותה, והן הוכרו על ידי בלטת הבלטות ומדינות המערב.
בשנת 2002 החלו המדינות הבלטיות לפעול להגשמת תוכניתן להצטרף למערב אירופה. ב-29 במרץ 2004 התקבלו המדינות הבלטיות כחברות בנאט"ו, וב-1 במאי 2004 הן התקבלו כחברות באיחוד האירופי. בשנת 2007 הצטרפו המדינות הבלטיות לאמנת שנגן ובכך בוטלה למעשה ביקורת הדרכונים במעברי הגבולות של המדינות הבלטיות עם שאר המדינות החתומות על אמנת שנגן.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- המדינות הבלטיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- The Baltic Sea Information Centre
- vifanord – a digital library that provides scientific information on the Nordic and Baltic countries
Official statistics of the Baltic states:
32623585המדינות הבלטיות