בית כנסת הרמח"ל
 | |
| מראה פנים בית הכנסת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | עכו |
| מדינה |
 ישראל |
| מייסדים | הרמח"ל |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | שנות ה-40 של המאה ה-18 |
בית כנסת הרמח"ל הוא בית כנסת עתיק השוכן ברחוב השוק של עכו העתיקה. יש אומרים שאת בית הכנסת הקים, ובו התפלל, רבי משה חיים לוצאטו. בית הכנסת נקרא גם בית הכנסת אהל חיים, על שם השר חיים פרחי, יועצו של הסולטן הטורקי ומי שעמד בראש המתנגדים לכניעה בפני הצבא הצרפתי בראשותו של נפוליאון.
רקע היסטורי
רבי משה חיים לוצאטו, נולד בפדובה שבאיטליה בשנת 1701. בהמשך עבר לפרנקפורט, משם לאמסטרדם, ובשנת 1743 עלה יחד עם אשתו, בנו וכמה תלמידים לארץ ישראל. הוא השתקע בעכו, שם הקים את בית הכנסת שלו. בנוסף ידוע כי הרמח"ל כתב שם ספר תורה על גבי עור צבי. כעבור שלש שנים בלבד נפטר הרמח"ל.
תיאור
בשונה מן המקובל, שהבימה בבית הכנסת ממוקמת במפלס גבוה, או לפחות בשווה עם שאר הרהיטים, בבית כנסת הרמח"ל יש במקום הבימה מין מרתף במפלס נמוך, הסגור כיום בסבכת סורגי ברזל. מוטיב מעניין נוסף הוא היעדרותה של עזרת נשים.
ההסברים המסורתיים העומדים מאחורי תופעות אלו מסבירות כי הרמח"ל ביקש לערוך את תפילותיו ממקום נמוך ושפל[1] בבחינת "ממעמקים קראתיך ה'"[2], ועל כן במקום הבימה המוגבהת ביקש להתקין רצפה נמוכה יותר. סמך לתפיסה זו קיים עד היום בבית הכנסת על פרוכת רקומה הנושאת את הכיתוב "'ממעמקים קראתיך ה'". באשר לעזרת הנשים, סבורים הפרשנים כי הרמח"ל ביקש למנוע כניסת נשים מתוך חשש שבית הכנסת יהפוך למקום שיחת חולין[3]. תחת זאת קיים בקיר המערבי של בית הכנסת צהר דרכו יכולות הנשים לשמוע את התפילה ואף להשתתף בה.
בבית הכנסת ניתן לראות גוון כחול או תכלת. יש הסבורים כי הרמח"ל ביקש לצבוע את בית הכנסת בצבע זה שהוא בעל ערך סגולי[4].
שאלת הזיהוי
בהיסטוריית בית הכנסת הרמח"ל ישנן סתירות ובלבול רב. הנתונים הידועים הם כי היה בית כנסת בעכו שזהותו שנויה במחלוקת שהוחרם על ידי מושל עכו הבדואי דאהר אל-עומר בשנת תקי"ח 1758 לערך, מעל למבנה בית הכנסת המוחרם הקים המושל את המסגד "אל-מועלק" שפירושו "התלוי" ונקרא בשם זה ככל הנראה על שם היותו בנוי מעל מבנה בית הכנסת.
הדעות חלוקות לגבי זהותו של בית הכנסת המוחרם, יש שסוברים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת "אחאב". לפי דעות אלו בית הכנסת הרמח"ל הנוכחי הוא בית הכנסת שבו התפלל הרמח"ל בעת שהותו בעכו. לעומת זאת יש חוקרים שחולקים על דעה זו וסבורים שבית הכנסת המוחרם הוא בית הכנסת הרמח"ל. דעות אלו סוברות כי המיקום הנוכחי של בית הכנסת הרמח"ל הוא במבנה שנתן המושל ליהודים כמבנה חלופי למבנה המוחרם, וכי הרמח"ל מעולם לא התפלל בבית הכנסת במיקומו הנוכחי, אלא רק במקומו הישן היכן שכיום עומד מסגד.
החוקרים הנוקטים בדעה כי בית הכנסת שהוחרם היה בית הכנסת "אחאב" מביאים כראיה עדויות מראשית המאה האחת עשרה המעידות כי הרמב"ן נשא את דרשותיו בבית כנסת זה בעת שעלה לארץ ישראל ודר בעכו, לפי העדויות בית הכנסת הרמח"ל נבנה בתקופה מאוחרת יותר כמה מאות שנים לאחר פטירת הרמב"ן[5].
הבית כנסת כיום בשיפוצים וסגור למבקרים.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מנהג מוכר בקהילות אשכנז ראה ערך שליח ציבור
- ^ תהילים קל א
- ^ השווה לדברי הגר"א באיגרתו המפורסמת לאשתו: "ועיקר הגדר בבדידות, שלא תצא חס ושלום מפתח ביתך חוצה, ואף בבית הכנסת תקצר מאד ותצא ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית הכנסת אי אפשר להנצל מקנאה, ולשמוע דברים בטלים ולשון הרע, ונענשין על זה..."
- ^ איגוד בתי הכנסת העולמי
- ^ בית ספר שזר – עכו