ישיבת עתניאל
 | |
| ישיבת עתניאל בשעת שקיעה | |
| ישיבת הסדר | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | ה'תשמ"ו–הווה |
| בעלי תפקידים | |
| ראש ישיבת ההסדר |
הרב רא"ם הכהן הרב אלחנן שרלו |
| תלמידים | |
| כ-300 | |
| שונות | |
| ספרים | ספרי הרב רא"ם הכהן, הרב בנימין קלמנזון, הרב יעקב נגן ועוד |
| מיקום | |
| מיקום | עתניאל |
| קואורדינטות | 31°26′18.24″N 35°1′36.52″E / 31.4384000°N 35.0268111°E |
ישיבת עתניאל, הנקראת באופן רשמי בית ועד הר חברון, היא ישיבת הסדר ביישוב עתניאל, מהישיבות הגדולות בציונות הדתית. בראשות הישיבה עומדים הרב רא"ם הכהן והרב אלחנן שרלו. הרב שרלו החליף בראשות הישיבה את הרב בני קלמנזון בתחילת שנת הלימודים ה'תשפ"ג[1]. הישיבה מאופיינת בקו חינוכי נאו-חסידי-ארצישראלי ופתוח.
רקע רעיוני והיסטורי
תחילתה של ישיבת עתניאל ככולל להכשרת רבנים שנפתח בשנת 1987 על ידי תלמידיו של הרב שג"ר, הרב בנימין קלמנזון והרב עמי עולמי, והתבססה בעיקרה על פורשי הישיבה הגבוהה מקור חיים. בתחילת שנות ה-90 התפתח הכולל לישיבה גבוהה וישיבת הסדר.
ישיבת עתניאל הייתה בשנותיה הראשונות חממת גידול לתפיסות רוחניות רדיקליות, בקו המושפע מגישתו של הרב שג"ר, והייתה אחד הגורמים הבולטים במגמה "הנאו-חסידית" בציבור הדתי. נעשה בה שימוש בשיטות לימוד חדשניות בגמרא, תנ"ך, מחשבת ישראל, חסידות וקבלה. הישיבה מעודדת את תלמידיה לעסוק בתחומי תרבות, כתיבה (חלקם קשורים היום לחבורת השירה הדתית "משיב הרוח") ומוזיקה[2]. עקב כך, בהיווסדה ספגה הישיבה ביקורת מגורמים שמרנים יותר בעולם הישיבות (בעיקר מחוגי ישיבות הקו). בין היתר ספגה הישיבה ביקורת על כך שנלמדת בה גמרא בשיטת הרבדים באופן חלקי, בפתיחות יתר כלפי העולם האקדמי, הן בלימודי תנ"ך והן בלימודי גמרא, וכלפי מגמות רוחניות ניו אייג'יות. עם השנים התמתנו המגמות הרדיקליות בישיבה והביקורת פחתה. בשנת 2018 עזב את הישיבה הרב שמואל אריאל (שלמד ולימד בה במשך שלושים שנה), לאחר שטען שבשיעורים מסוימים בישיבה, וכן במאמר שהתפרסם בעלון פנימי, נאמרים דברי כפירה.
ב-1993 הוזמן הרב רא"ם הכהן לכהן כראש ישיבה עם הרב קלמנזון. ב-1994 נרצח הרב עולמי והישיבה ספגה מכה קשה עד כדי סכנת סגירה. עם השנים הישיבה התאוששה והפכה לאחת מישיבות ההסדר הגדולות. לומדים בה כ-300 תלמידים, מהם כ-30 אברכים.
בשנת תש"ס (2000) עברה הישיבה למבנה הקבע שלה, הכולל בית מדרש גדול, כיתות וחדר אוכל, ומשקיף אל נוף הר חברון. את המבנה תכנן האדריכל ישעיהו אילן. כ-15 שנים לאחר מכן נחנך מבנה הקבע למגורי התלמידים.
בתחילת שנת הלימודים ה'תשפ"ג, החליף הרב אלחנן שרלו את הרב בני קלמנזון בראשות הישיבה.[1]
הישיבה מתאפיינת בגישה פתוחה לתרבות הכללית, לשיטות לימוד חדשות המשתלבות עם הלימוד המסורתי ולדעות שונות בתוכה. קיימת בה "ספריית מחקר" שבה ספרי פילוסופיה והגות יהודית וכללית. בין השאר לימדו ומלמדים בה: הרב ד"ר יעקב נגן, הרב מנחם פרומן, הרב שמואל אריאל (שפרש ממנה, כדלעיל), ד"ר שלום צדיק, הרב חיים כפרי, הרב יהושע אנגלמן, הרב שג"ר, הרב אמנון בזק, הרב יואל בן נון, הרב פדיה נגר, הרב אמנון דוקוב, פרופסור אלחנן מאיר, פרופסור אוריאל סימון, הרב מאיר ליכטנשטיין, הרב נריה מנצור, הרב עמיחי סמט, חבר הכנסת יהודה גליק, המשורר יונדב קפלון והמוזיקאי גבריאל חסון.
מדי שנה, מאות אנשים נוהגים להגיע לעתניאל לתפילות יום הכיפורים בישיבה[3].
חללי הישיבה
במהלך השנים נרצחו על ידי מחבלים מספר תלמידים, בוגרים ורבנים מהישיבה[4] והם מונצחים בה בלוח זיכרון במבואת הישיבה. בכל שנה, בכ"ד בכסלו - יום הירצחו של הרב עמירם עולמי, מראשי ומייסדי הישיבה, הישיבה מקיימת אזכרה לחלליה בהשתתפות משפחות החללים. חלק מחללי הישיבה היו אזרחים כשנרצחו וחלק מהם, כמו נועם בהגון, נהרגו במהלך שירותם הצבאי. מנהל הישיבה מיכאל מרק נרצח ביולי 2016 בפיגוע ירי בדרום הר חברון[5].
הפיגוע בישיבה
ערך מורחב – הפיגוע בישיבת עתניאל
בעיצומה של סעודת ליל שבת, ב-27 בדצמבר 2002, חדרו שני מחבלים מהג'יהאד האיסלמי לחדר האוכל של הישיבה, רצחו ארבעה תלמידים ופצעו שבעה תלמידים נוספים[6]. סמ"ר נעם אפטר הצליח, לפני שנרצח, לנעול עצמו עם המחבלים בתוך המטבח ובכך מנע טבח גדול יותר[7]. בעקבות הפיגוע נערך פולמוס מתוקשר על דרך השמירה בישיבה[8]. על מסכת חייהם הקצרה, אך גדושת העשייה, של ארבעת הבחורים שנרצחו בפיגוע נעשה סרט תיעודי בשם 'על ארבעה בנים' (במאי: אשר בן-שושן, בהפקת הערוץ הראשון).
הישיבה התיכונית "אור עתניאל"
ב-2004 הקימו אברכים מישיבת ההסדר את הישיבה התיכונית "אור עתניאל". ראש הישיבה הוא הרב חברון שילה, בנו של הרב דניאל שילה. בישיבה לומדים כ-100 תלמידים. היא מאופיינת באמון בתלמידים, המחונכים לקבלת אחריות וחשיבה עצמית, ולקיום מצוות מתוך הזדהות ולא מתוך כפייה. בשנת 2010 הפכה הישיבה התיכונית לעמותה עצמאית[9].
הישיבה מעודדת את תלמידיה לפעילות גם מחוץ לישיבה, כגון בהדרכה בסניפי תנועת הנוער, בהתנדבות למגן דוד אדום ולכיבוי-אש, ובפעילות התנדבותית .
הוצאת הישיבה
במשך השנים הוציאה הישיבה כמה ספרים. בשנת תשס"ז (2007) הוקמה הוצאת הספרים "גילוי". ההוצאה, המאגדת תחתיה את הפצת תורות הישיבה, מתמקדת בספרים המנסים לחבר בין הטקסטים העתיקים (מקרא, משנה ותפילות) לבין נפש הקורא המודרני.
בשנת 2013 חתמה הישיבה הסכם עם הוצאת קורן להפצת ספרי הישיבה, מאז ההסכם מודפסים חלק מספרי הישיבה עם הסמלילים של שתי ההוצאות.
בשנת 2020 זכה ראש הישיבה, הרב רא"ם הכהן בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בקטגוריית ספרות תורנית מקורית, על סדרת הספרים בהוצאת הישיבה העוסקת בפרשנות התלמוד ובחידושים למדניים.
בין השאר הוציאה הישיבה: שנתון בשם גֻּלֹּת, הכולל מאמרים הלכתיים והגותיים ויצירות ספרותיות. ספריו של הרב רא"ם הכהן: "העלם וגילוי", "דרך שער העליון", ואת סדרת "שיעורי הרב רא"ם" על מסכתות בש"ס; ספריו של הרב ד"ר יעקב נגן: "נשמת המשנה", "מים בריאה והתגלות"; "אדם מן האדמה" - מסע רוחני הלכתי של תלמידי הישיבה בהנחיית הרב פדיה נגר; "על מה אבדה הארץ" ו"סיפורים נפלאים מרבי נחמן מברסלב" מאת הרב בני קלמנזון; "שבת וינפש" על פרשת השבוע מאת פרופסור אלחנן מאיר.
מבוגרי הישיבה
- הרב שמואל אריאל - ראש כולל הלכה בישיבת ירוחם
- הרב דניאל ברק ווינט - ראש מכון גמרא סדורה
- יהודה גליק - חבר הכנסת העשרים מטעם הליכוד
- נעם יעקובסון - שחקן, קומיקאי וזמר
- יוני שטבון - חבר הכנסת התשע עשרה מטעם הבית היהודי
- הרב ארל'ה הראל - לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה
- ד"ר יהודה יפרח - עיתונאי ועורך הדסק המשפטי של עיתון מקור ראשון
- עמיחי חסון - משורר, עיתונאי ויוצר קולנוע
- ארנון סגל - עיתונאי
- שוקי בן-נעים - תסריטאי ויוצר טלוויזיה
- יניב מזומן - מנכ"ל יד בן צבי . לשעבר ראש המכינה הקדם צבאית 'מיתרים לכיש' ויו"ר מועצת המכינות הקדם-צבאיות בישראל.
- הרב חיים רטיג - ראש ישיבת רעננה
- הרב יאיר פרנק - רב היישוב עמונה-עמיחי
- ערן שילה - שופט
- אלחנן אבן חן - שחקן
- עופר חדד - כתב ההתיישבות בחברת החדשות של ערוץ 2
- ד"ר יאיר ליפשיץ - חוקר תיאטרון ויהדות, אוניברסיטת תל אביב
- לירון עמרם - זמר ויוצר
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישיבת עתניאל |
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת עתניאל
סרטונים בערוץ של ישיבת עתניאל, באתר יוטיוב- מאמרי כתב העת גֻלֹת באתר ספריית אסיף
- מאמרי כתב העת אביע באתר ספריית אסיף
ניר ברעם, מחנה השלום הדתי, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015- אריאל הורוביץ, יש דין בעולם (ריאיון עם ראשי הישיבה), מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 בספטמבר 2016
בית ועד לתורה (עתניאל), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
ישיבת עתניאל, ברשת החברתית פייסבוק
הישיבה התיכונית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יהונתן גוטליב, בישיבת עתניאל החליפו ראשי ישיבה, באתר ערוץ 7, ב' באלול ה'תשפ"ב
- ^ דיסק שריכז את היצירה המוזיקלית בישיבה יצא בשם "אנסמבל עתניאל".
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרב רא"ם הכניס לביתו ספר תורה שכתב, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2010
- ^ דף יזכור לחללי הישיבה באתר ישיבת עתניאל
- ^ האב נרצח לעיני משפחתו, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2016.
- ^ פליקס פריש ואפרת וייס, 4 הרוגים בהתקפה על הישיבה בהתנחלות עתניאל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2002
- ^ אפרת וייס, נעל את עצמו עם המחבלים - ומנע טבח, באתר ynet, 29 בדצמבר 2002
- ^ אורי בינדר ויהודה לחיאני, הם לא אשמים, באתר nrg, 2 בינואר 2003
- ^ אור עתניאל (ע"ר), באתר גיידסטאר
36404226ישיבת עתניאל