תרועת החצוצרה של קרקוב

תרועת החצוצרה בבזיליקת מריה ה"קדושה" שבקרקוב להאזנה (מידע • עזרה) היא מלודיה המושמעת על ידי חצוצרה מדי שעה עגולה מחלון המגדל הגבוה של בזיליקת מריה ה"קדושה" שבקרקוב. פעם ביום, בצהריים, מושמעת הנגינה בתוכנית הרדיו Polskie Radio Program I (פול'). לאחר סיום המלודיה מנופף החצוצרן בידו לשלום. תרועת החצוצרה הפכה לסמלה המוזיקלי של העיר. המלודיה, שמסתיימת בקטיעה, מסמלת על פי האגדה את החצוצרן שהציל את קרקוב מניסיון פלישה של הטטרים.

אגדת התרועה

האגדה מקשרת את תרועת החצוצרה הנקטעת, עם מותו של השומר מימי הביניים שנהרג בעודו מריע. באותם ימים הייתה הבזיליקה מקום חשוב ומרכזי בעיר. ממרומי המגדל הגבוה של הבזיליקה, במקום שנקרא hejnalica, ניצב שומר שהריע בחצוצרה עם פתיחת וסגירת שערי העיר, וכן בהבחינו באש או באויבים הקרבים לעיר.

הטטרים היו תוקפים לעיתים קרובות כפרים וערים בפולין, ואף פלשו לקרקוב עצמה מספר פעמים במאה ה-13. באותה פלישה הבחין השומר החצוצרן בענן אבק הגדל וקרב במהירות, והריע בחצוצרתו. בינתיים הזדרזו שומרי העיר לנעול את השערים, ומגִני העיר וקשתיה התמקמו בעמדותיהם והדפו את ניסיון התקיפה. אולם תרועת החצוצרה נדמה לפתע באחת. כאשר קרבו אנשי העיר למקום החצוצרן, מצאו כי הוא מוטל על הארץ כשחץ נעוץ בצווארו. כדי להנציח מאורע זה, מושמעת המלודיה כשהיא מסתיימת בקטיעה. למעשה, האגדה מופיעה לראשונה בספרו של אריק פ. קלייגו "החצוצרן מקרקוב" (אנ'), משנת 1928. עצם קיומו של שומר זה לא ידוע בהיסטוריה.