בית הקברות היהודי בדמשק
בית הקברות היהודי בדמשק הוא בית הקברות של יהדות דמשק שבסוריה.
היסטוריה
יהודים מדמשק וסביבתה נקברו בבית הקברות במשך מאות רבות של שנים ("קברים בני קרוב לאלף שנה ויש אומרים אפילו יותר"[1]), והידוע שבהם הוא רבי חיים ויטאל, שנקבר במקום עם פטירתו בל' ניסן ה'ש"ף (1620).[2] יש הטוענים שנקבר שם על מנת לבטל את כוחה הרוחני של כנסייה סמוכה, שאכן אינה קיימת היום.[3] בית הקברות כלל חלקת רבנים המכונה "מדרש" או "בית מדרש",[4] או "רבים",[5] ובה נקברו, בין היתר: ר' יאשיהו בן יוסף פינטו (נפטר בשנת ת"ח-1648), הרב עזרא הכהן מסלתון טראב (תר"פ-1920),[6] רבי יעקב הררי אלנעם (תרצ"ז-1937)[7] והרב נסים נדבו הכהן (תשל"ב-1972).[8] יש מי שכתב שגם ר' ישראל נג'ארה נקבר בדמשק,[9] אך נראה שמדובר בהחלפה עם חכם אחר ממשפחת נג'ארה שנקבר שם.[10]
בית הקברות חולק לחלקות נפרדות למוסתערבים ולספרדים,[11] וכנראה כלל גם חלקה קראית.[12]
בשנים תרע"ז-תרע"ח (1918-1917), נקברו בבית הקברות שמונה יהודיים שנתפסו על ידי השלטונות העות'מאניים באשמת עריקות מהצבא העות'מאני, והוגלו לדמשק ונפטרו בה.[13]
עם הקמתו של נמל התעופה הבין-לאומי דמשק, בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, החריבו השלטונות הסוריים חלק גדול מבית הקברות לצורך סלילת כביש בין דמשק לנמל התעופה.[14] בעקבות הקטנת שטח בית הקברות, נוצר בו דוחק רב, עד כדי כך שתוארה קבורה של נפטרים על גבי מצבות של נפטרים אחרים.[15]
יש הטוענים כי הרב חיים פינטו, רב הערים קריית מלאכי ואשדוד, העלה בחשאי את עצמותיו של ר' חיים ויטאל לישראל, וקיים לו קבורה משנית בקריית מלאכי, לצד צדיקים נוספים שנקברו שם, ויש המכנים את המקום "אוהל ארבעת הצדיקים".[16] הרב פינטו עצמו לא אמר זאת במפורש, ויש המערערים על כך.[17] בשנים האחרונות נעשה הקבר בקריית מלאכי מקום עלייה לרגל,[18] ונערכת בו הילולה ביום פטירת ר' חיים ויטאל, בהשתתפות הרב פינטו.[19][20][21]
הערות שוליים
- ^ אליהו חסון, ציוני דרך בתולדות קהילת יהודי דמשק, מכאן ומשם 24 (ערב ר"ה תשע"ז) עמ' 8.
- ^ כמה תמונות של המצבה שעל הקבר מופיעות בכתבתו של אסף גיבור: בלעדי: תיעוד מיוחד של בית הקברות היהודי בדמשק, פורסמה במקור ראשון.
- ^ דמשק וחכמיה, עמ' 33–34 (כולל תמונה של המצבה). לדיון בנושא, שו"ת מרכבות ארגמן (חלק ו סי' יז), וכן, ר' חיים וויטאל ענין מנוחתו כבוד בדמשק לגרש הטומאה - מקור - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
- ^ ר' אברהם אסא, דמשק וחכמיה, בת ים תשע"ג, בערכים דלהלן ובמקומות נוספים.
- ^ יוסף קלש, מדמשק לירושלים, עמ' 68.
- ^ דמשק וחכמיה, עמ' 95.
- ^ דמשק וחכמיה, עמ' 86.
- ^ לוק טרס, לילה בדמשק, באתר "זמן ישראל", 6 בדצמבר 2021
- ^ לוח ארץ ישראל (לונץ), טז, עמ' 92; מדמשק לירושלים, עמ' 11.
- ^ במקורות אחרים לא מוזכרת קבורתו של ר' ישראל נג'ארה בדמשק, ואדרבה, מוזכרת קבורתו בבית הקברות היהודי בעזה (מקורות לכך הוזכרו בדיון בפורום אוצר החכמה).
- ^ לאה בורנשטיין מקובצקי, ההנהגה של הקהילה היהודת במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח, עבודת ד"ר, בר-אילן תשל"ח, עמ' 453. בעניין זה, ראו גם: מאיר בניהו, דרושיו שלרבי יוסף בן מאיר גארסון, מיכאל ז (תשמ"ב) עמ' קח-קט.
- ^ אפריים ניימרק, מסע בארץ הקדם, עמ' נ. אמנם מכתבתו של יענקי פרבר: עצוב: הרובע היהודי של דמשק מתרוקן מתושביו האחרונים, באתר חדרי חדרים, משתמש שבית העלמין הקראי שכן במקום אחר ("בית העלמין הקראי ממוקם באזור 'באב שרקי' בצד המזרחי של דמשק, אך הוא נעלם בימינו. בינתיים, בית הקברות השני ממוקם על כביש ליד שדה התעופה").
- ^ התגית "בית עלמין סוריה-דמשק יהודי", באתר www.izkor.gov.il
- ^ עיתון שערים, כ"ט תשרי תשל"ב (זמין כאן).
- ^ דוד סיטון, קהלות יהודי ספרד והמזרח בעולם בימינו, עמ' 43.
- ^ הרב אברהם אסולין שליט"א (2019-10-16), קבר רבי חיים ויטאל ורבי שלום בוזגאלו טמונים בקרית מלאכי מפי הרב חיים פינטו, נבדק ב-2024-12-01
- ^ תיאור חלקי של הפרשה מובא בקונטרס 'בית צדיקים יעמוד' (ט) - זמין לקריאה באוצר החכמה (העניין מוזכר גם בגליונות נוספים של 'בית צדיקים יעמוד').
- ^ בין פוקדיו נמנה הרב משה שטרנבוך, שצולם בביקור במקום.
- ^ איציק ברנדויין, הילולת צדיקים: המונים בהילולת מהרח"ו באוהל הצדיקים בקרית מלאכי, באתר בחזית, 2022-05-03
- ^ אנג'לס חדשות קרית מלאכי והסביבה (2024-05-08), הילולת הרב חיים ויטאל זצ"ל בציון הצדיקים בקריית מלאכי, נבדק ב-2024-12-01
- ^ 404 שנה לפטירתו של הרב חיים ויטאל, כתבה באתר אנג'לס - חדשות קריית מלאכי והסביבה, 9.5.2024 (א' באייר תשפ"ד - יום לאחר תאריך פטירת ר' חיים ויטאל).
בית הקברות היהודי בדמשק40160379